למרות דרישות האמריקנים: אסור שהרשות תחזור לעזה

לתוך הוואקום המכוון שיוצרת ישראל בשאלת היום שאחרי ברצועת עזה, נכנסת ארה"ב ומותירה את חותמה הבלתי מתפשר: שליטת הרשות הפלשתינית בעזה וחתירה לפתרון שתי המדינות.

ממשלות נתניהו לדורותיהן החזיקו את חלום שתי המדינות חי ובועט עבור האמריקנים, הם מנעו צעדים חד־צדדיים שיפגעו בסיכויים להקמת מדינה פלשתינית, החזיקו את הרשות הפלשתינית המקרטעת מעל המים, וכן, אפילו בממשלת הימין־ימין המכהנת, עשה השר רון דרמר ימים ולילות מול הממשל הדמוקרטי כדי להבטיח שצעדים שביקשו לנקוט איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא ייצאו לפועל, ובראשם החלשה תקציבית של הרש"פ מממנת הטרור.

אחרי כל הכרזה של סמוטריץ' או בן גביר נשלח דרמר כדי להבטיח שמה שהיה הוא שיהיה. עבור האמריקנים מדובר היה בצורך חיוני. אם אי אפשר לקדם את השלום עם הפלשתינים בימיו של ביידן, לכל הפחות יש להשאיר את החלום כאופציה, והוא יכול להתקיים כל עוד לרשות הפלשתינית ניתן מספיק אוויר - ובעיקר כסף - כדי לשרוד.

עכשיו, כשישראל בשעתה הקשה ביותר, ממשל ביידן לא מסתיר את ההזדמנות שהוא רואה בעקירת שלטון חמאס ברצועה: חזרת החלום - שלטון מאוחד של הרש"פ בעזה וביו"ש. ביום שאחרי, ישראל יכולה רק לחלום על לעצור את אבו מאזן מלכונן מדינה במצב כזה.

משתלטים על הוואקום

מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן אינו מסתיר את שאיפות הממשל בהקשר הזה. להפך. בתחילת השבוע דווח כי בלינקן אמר לאבו מאזן כי הרש"פ צריכה לשלוט בעזה ביום שאחרי. אתמול זה כבר נשמע מפי הגבורה. אל מול המצלמות אמר מזכיר המדינה כי "יש להבטיח שלטון מאוחד בעזה וביו"ש תחת הרשות הפלשתינית".

וכך, בעוד ישראל מחליטה אסטרטגית לא לדון בשאלת היום שאחרי כדי לשמר את הלגיטימיות לפעולות המלחמה בעזה, ארה"ב משתלטת על הוואקום שנוצר ומכתיבה מציאות שישראל תתקשה להתנער ממנה.

הקונטרה היחידה שניתנה מצד ישראל עד כה להמלכת אבו מאזן על עזה לאחר המלחמה ומיטוט חמאס היתה מעורפלת ועסקה רק בסוגיה הביטחונית. נתניהו אמר באופן רשמי כי "אין מנוס משליטה ביטחונית ברצועה אחרי המלחמה", אך שליטה ביטחונית בדומה ליו"ש עדיין מותירה את ענייני היומיום בעזה נטולי בעל בית. אבו מאזן, אגב, לא ממהר לקפוץ על ההזדמנות - והוא כמובן דורש מארה"ב כל מיני הטבות נלוות ל"תיק" המדינה שבדרך.

ההתרפקות של ארה"ב על האפשרות שאבו מאזן ישלוט בעזה מרפררת לשמחת הבחירות ה"דמוקרטיות" ברצועה שהובילו לבחירת חמאס ולהשלכת אנשי אבו מאזן מהגגות ביום שאחרי. המנגנונים הדמוקרטיים שעליהם חולמים בממשל ביידן לא פוגשים את המציאות במזרח התיכון, אבל טעות לעולם חוזרת.

הוואקום שישראל משאירה עכשיו יוביל למציאות מסוכנת שלא נוכל להתנגד לה. הרצון להשאיר את מלחמות המחר על השלטון ברצועה לאחרי המלחמה נתקל בממשלים נחושים משלנו במדינות המערב, ובראשן ארה"ב, שיכפו עלינו מציאות מסוכנת. לא ייתכן שחיילי צה"ל יוצאים להילחם כדי להעניק את השלטון לאבו מאזן. אפילו הוא לא מאוד אוהב את התמונה הזו.