בישראל יודעים: חמאס ינצל לצרכיו כל הפסקת אש

לישראל יש חשיבות בשימור תמיכתו של ביידן • לחמאס לא מגיעה הפסקת אש, אך יש להתייחס לדרישות האמריקנים במלוא הרצינות • פרשנות

הנשיא הרצוג עם שגריר ארה"ב הנכנס. צילום: אורן בן חקון

ברור מעל לכל ספק שישראל לא יכולה להסכים להפסקת אש. הפסקת אש פירושה הוא ניצחון לחמאס, שיתחיל מייד לתכנן את מתקפת הטרור הבאה. פירושה הוא מוות לישראל, שלא תוכל להחזיר את הביטחון הבסיסי לתושבי הגבולות, ואף לא לתושבי המרכז. פירושה הוא שכוח ההרתעה של ישראל יישחק ויירד לאפס.

עד עכשיו עלתה עמדתה של ארה"ב בקנה אחד עם זו של ישראל, וגם הנשיא ביידן התנגד להפסקת אש. אך בתוך המפלגה הדמוקרטית הולך וגובר הלחץ על הממשל לשים קץ לפעילות הצבאית של צה"ל ברצועת עזה. לכאן מצטרף הלחץ ההולך וגובר המתלהט בקמפוסים, בערים בארה"ב ובקרב בעלי ברית ערבים.

בניסיון לצאת מהלחץ ולשחרר קיטור, השבוע הגיע מזכיר המדינה אנתוני בלינקן לביקור שלישי בארץ. הוא הציע "הפסקות הומניטריות", המיועדות לאספקת מים ומזון לאזרחים הפלשתינים בדרום הרצועה, וכמו כן לאפשר לאזרחים שטרם התפנו מהצפון לנוע דרומה, ואולי אף לקדם משא ומתן לשחרורם האפשרי של החטופים.

הצעתו של בלינקן נדחתה מייד על ידי ממשלת ישראל, בטענה שאין להסכים להפסקות אש מוגבלות בלי שחרור מוקדם של החטופים. בישראל יודעים שחמאס ינצל את ההפסקות הללו כדי להתארגן מחדש ולהשתלט על חלק ניכר מהסיוע שיועבר לרצועה. מניסיון העבר, ניתן להניח שהמחבלים ישתלבו באוכלוסייה האזרחית ויברחו דרומה יחד איתה. מעל הכל, הציבור הישראלי לא מוכן לוותר על עמדת המיקוח הכמעט יחידה שיש לו מול חמאס בסוגיית החטופים.

מכנה משותף

המצב הזה מעמיד את ישראל בפני פלונטר: מצד אחד יש התנגדות מוצדקת ביותר להפסקות הומניטריות, ומנגד קיים צורך אסטרטגי לשמר חזית מאוחדת מול ארה"ב. בקרוב מאוד יעלה הצורך שלנו לווטו אמריקני נגד החלטות אנטי־ישראליות במועצת הביטחון של האו"ם. נוסף על כך, בקרוב ישראל תצטרך לבקש אספקה נוספת של תחמושת מארה"ב. עד כה תמך הנשיא ביידן בישראל, גם במילים וגם במעשים, וכעת ייתכן שהוא ידרוש מאיתנו תמורה. "תעזרו לי לעזור לכם", כך הוא יכול לומר - ובצדק.

האם יש דרך להתיר את הפלונטר? כדאי לישראל לשקול הסכמה להפסקות הומניטריות מוגבלות מאוד בזמן ובמקום. בהסדר זה, ישראל תוכל לפקח על כל הסיוע שנכנס לתוך הרצועה ולהמשיך בלחימה בצפון עזה. החיסרון המובהק של כל סיוע הומניטרי הוא חוסר היכולת המובנה לפקח על חלוקת הסיוע בתוך הרצועה, וסביר להניח שחלקו יתגלגל לידי חמאס.

הסכמה להפסקת אש מוגבלת לא תהיה פשוטה עבור ציבור הישראלי, שלא קיבל שום סיוע הומניטרי עבור חטופיו כבר 30 ימים. עם זאת, יש חשיבות אסטרטגית וביטחונית לשמר עד כמה שיותר את תמיכתו הבלתי מסויגת של הנשיא ביידן. לחמאס לא מגיעה הפסקת אש, גם לא של כמה דקות. עם זאת, וכדי לשמור על התמיכה של ארה"ב, שכרגע תומכת במשימתנו הביטחונית, אני סבור שיש להתייחס ברצינות לדרישותיהם של האמריקנים, ולפעול כדי למצוא מכנה משותף של הסכמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר