אנו עוברים ימים קשים, כמעט שלושה שבועות לתוך הסיוט המזעזע שהפך את עולמנו. רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בשנת 1995 פגע בנו בכמה מישורים. רבים מאיתנו חשו שהרצח פגע בהם אישית, לא רק אלה בינינו, כמוני, שהכירו אותו מקרוב, אלא גם לרבים, רבים מאוד, שהוקירו ואהבו אותו בשל מאמציו כחייל של שלום להביא שלום למדינת ישראל.
קשה לעבור לסדר היום בתקופה הזו. תפרים עדינים בחברתנו נפרמו, ולכן עלינו להקדיש מחשבה ומאמץ כיצד לאחותם. בימים שמאז הרצח, שמענו פעמים רבות על הצורך בקיום חשבון נפש (ובימים אלה עוד יותר), על הצורך לאחד את העם ועוד ביטויים דומים נוספים, שחזרו בתדירות גבוהה על רקע הרפורמה המשפטית.
מקנן בי החשש כי התערער האמון וההסכם בין הבטחות ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה שלו לביטחונם של אזרחי ישראל בכלל ושל תושבי יישובי עוטף עזה בפרט. אנו עלולים להיוותר עם ביטויים שלא יהיו יותר מאשר סיסמאות זחיחות ומלאות בחטא היהירות. על כן, אני מזכיר את דברי רבין: "אני כראש הממשלה ושר הביטחון, נושא באחריות להחלטה על הפעולה שבוצעה כנגד המחבלים שחטפו את החייל נחשון וקסמן ז"ל", אותם אמר באוקטובר 1994.
שבוע לאחר הטבח: נתניהו סייר בקיבוץ בארי // צילום: לע"מ
לאחר סיום המלחמה, על הממשלה להבטיח רציפות שלטוננו ויציבותנו, ובכך להוכיח שהטרור השפל כשל בניסיונו לערער את יסודות קיומנו. רבים הנמצאים מסביב לרחבת הקבר של יצחק ולאה עומדים סביבו, ונזכרים שהוא הכריז על אותם אתגרים. עלינו להמשיך באותו להט שהיה לו, מתוך אותה חרדה ודריכות, לצקת בהם את התכנים המוסריים, החברתיים והאחרים. הוא קרא לנו את החתירה אל חברה דמוקרטית וסובלנית, נאורה וצודקת.
הקריאה הזו ממשיכה להדהד מאז ליל הרצח מתוך כיכר רבין, שהפכה לכיכר האומה שבה הציבור בישראל עולה לרגל כדי להזדהות עם דמותו של מנהיג, לכל מכאוב או שמחה בחברה בארץ. רוחו מחזירה אותנו, את כולנו, אל ה"ייחוד", ה"ייעוד" של היותנו "עם סגולה".
המשך הנכונות להיאבק על דמותה של המדינה ושל החברה הישראלית היא מלאכתם של כולנו. אין איש פטור ממלאכה זו. היא גם, ואולי בעיקר, תפקידם של המנהגים, המתכנסים מדי שנה בהר הרצל, הר הגבורה, אל מול קברו של רבין.
מיום הירצחו, איבדה האומה מנהיג סמכותי, את המבוגר האחראי והמוסרי שלה, הנושא באחריות אישית ולאומית. אני חווה אובדן אישי כמי ששרת לצדו עד כיהן כראש ממשלה ושר ביטחון. הגם שחלפו 28 שנים מאז נרצח, עדיין ישנם קולות הזויים המעזים לקרוא למתן חנינה לרוצח הנאלח והבזוי. בטוחני כי כל נשיא מדינה בישראל לא ייתן ידו שהרוצח יראה אור יום ממקום מאסרו לעד.
בספר בראשית, "בפרשת לך לך" הסמוכה ליום השנה לרצח רבין וליום חתימת הסכם השלום עם ירדן, יוצא אברהם אבינו למסע שהמטרה הסופית שלו היא "ונבורכו בך כל משפחות האדמה. בני אברהם, יצחק וישמעאל". הם החיבור הדתי והתרבותי. רבין חזה את החתימה, המבטלת את העוינות, בתקווה לאחווה ולשלום.
"אני מאמין כי אנו אומה קטנה בעלת לב גדול", אמר בעבר, ועל כך יעידו מעשי ההתגייסות ורוח ההתנדבות הלא תיאמן של אזרחי ישראל, כולם למען ביטחון המדינה. לאורם של אלה, לא נשכח אותך, יצחק, מנהיג עם אחריות.
הכותב שימש כמזכירם של 3 נשיאי מדינה.
