מפזר מעט מערפל הקרב: סוף־סוף, גם נתניהו נתן תשובות

מוטב מאוחר מלעולם לא: ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן אמש נאום ובו גם התייחס סוף־סוף לסוגיית האחריות האישית (על כך בהמשך), וגם סיפק חיתוך מצב, שעה שעד כה נאלצו האזרחים ללקט ידיעות מהעיתונות, אמירות של מנהיגים זרים ולמרבה הצער גם הודעות חמאס.

הוא נתן תשובה בראש ובראשונה לנושא המדיר שינה מעיני רבים: האם צה"ל יפעל לבסוף קרקעית כדי למגר את איום הטרור הרצחני - או יסתפק בירי מהאוויר, שלא ישיג את המטרה שהוכרזה אי־אז בתחילת הדרך? נתניהו התייחס לשלושה היבטים בכניסה הקרקעית: המועד, שנקבע פה אחד על ידי הקבינט יחד עם הרמטכ"ל - כלומר מדובר בהחלטה שהתקבלה פה אחד; העיתוי, שיישאר חסוי כדי להותיר את האויב בערפל; והבטחת התנאים כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה בחייהם של חיילי צה"ל במספרים גדולים.

הסיבות לעיכוב

ישראלים רבים, משרתים ובעורף, תוהים מדוע ישראל עוד לא תקפה כפי שהבטיחה בעזה ומדוע איננה פועלת להסיר את האיום בגבולנו הצפוני - מלבנון. בעוד למעלה מ-300 אלף חיילים בשתי הגזרות נמצאים בכוננות מתמדת, הדרג המדיני מעכב את ביצוע התוכניות.

אז מה מעכב את הכניסה? יש כמה סיבות לכך, והנה מה שאפשר לומר עליהן במגבלת הצנזורה.

המגבלה האמריקנית: היועצים מארה"ב שהגיעו לכאן אחרי שנשיא ארה"ב ומזכיר המדינה השתתפו בעצמם בקבינט המלחמה המצומצם, נושאים בפיהם שני מסרים שגם דולפים באדיקות לתקשורת - האחד נוגע לפעולה קרקעית במסורה, כלומר במתווה של פשיטות וחזרה פנימה לשטח ישראל ובמקביל המשך כתישת מטרות מהאוויר.

אותם יועצים גם ממליצים לדרג המדיני לפעול כמו ארה"ב בשעתה בעיראק, באופן הזה פעולות הלוך ושוב יסתיימו רק בפסח ובניגוד לאמריקנים בעיראק, לישראלים בעוטף עזה יש בית שהם צריכים לחזור אליו. לצד זה יש להזכיר גם את המחיר הכלכלי של אזורים נרחבים בארץ שנמצאת תחת סכנת מלחמה.

ויצמן אמר בשנת 1973 כי רכבת הסיוע האווירית מארה"ב הפכה ברבות הימים ל"טבעת חנק". למרות הכחשות מצד המדינאים החיים היום, יותר ויותר סימנים מעידים על כך שהמחיר שישראל משלמת על התמיכה האמריקנית מסנדל את תוכניות המלחמה שלה.

מלחמה בכלים אמריקנים, כאמור, תסתיים רק עוד חודשים ארוכים, לא תייצר תמונת ניצחון ועשויה להחזיר את האיום על גבולנו למימדיו הראשונים תוך שנים ספורות.

החשש לחיי החיילים: פעולה קרקעית בעזה הממולכדת ורצופת המנהרות צפויה לגבות מחיר דמים נוסף מישראל.זו בין היתר הסיבה לדחיית הפעולה הזו לאורך הימים האחרונים. באופן הזה גם נתניהו ניהל את המבצעים בעזה לאורך העשור האחרון - החשש לחיי החיילים הוביל אכן למיעוט באבדות בנפש אז, כאשר את התשלום שילמו תושבי העוטף בזמן שאיום חמאס מתארגן לפתחם. גם כעת, החשש לחיי החיילים בהנחה שפעילות קרקעית תגבה חיי אדם היא זו שמנחה את הקבינט.

אולם צריך להודות ביושר: בלי שנהיה מוכנים לקורבנות לא נוכל להישאר עוד בארץ הזאת. מבלי לגבות מחיר גבוה מחמאס תושבי העוטף לא יוכלו לחזור לחיות בביטחון בקיבוצים ובערים. מפקד ותיק אף אומר בימים אלו כי גם במבצעי עבר נמסרו הערכות גבוהות מאוד באשר לאבידות בנפש במקרה של תמרון קרקעי - אף פעם, תודה לאל, ההערכות האלו לא פגשו את המציאות. כן, כל אדם שנהרג במערכה הוא עולם שלם עבור בני משפחתו וחבריו, אבל השאלה היא שוב שאלת המטרה: חיסול האיום מרצועת עזה והיכולת לממש אותו מבלי לפעול בתמרון קרקעי ארוך ועיקש.

מפקד ותיק אף אומר בימים אלו כי גם במבצעי עבר נמסרו הערכות גבוהות מאוד באשר לאבדות בנפש במקרה של תמרון קרקעי - אף פעם, תודה לאל, ההערכות האלו לא פגשו את המציאות וכן כל אדם שנהרג במערכה הוא עולם עבור בני משפחתו וחבריו. השאלה היא שוב על מטרת העל - חיסול האיום מרצועת עזה והיכולת לממש אותו מבלי לפעול בתמרון קרקעי ארוך ועיקש.

חימוש: ישראל דרשה וקיבלה מארה"ב הבטחה לחימוש ומילוי מצבוריו לטובת הלחימה בחמאס. ההבטחה הזו מגיעה על רקע דיווחינו הקודמים ב"ישראל היום" על כך שארה"ב רוקנה את מצבורי הנשק שלה לטובת המלחמה באוקראינה. לקראת לחימה קרקעית מתמשכת בעזה, ואולי גם בלבנון, תידרש ישראל למלאי חימוש קיים כבר עכשיו על אדמתה.

והערה על האחריות האישית. "נברר עד תום מה קרה בגבול הדרום", אמר נתניהו. "כולם יצטרכו לתת תשובות. גם אני. אבל כל זה יקרה אחרי המלחמה". המטרה של נתניהו להוריד את הנושא מהשולחן כדי לאפשר ולהתרכז ביעדי המלחמה כמו גם בהחזרת החטופים - מטרה שהופכת להיות אקטואלית יותר ככל שהשעות נוקפות.