המעורבות של ה"בלתי מעורבים"

20 אלף פועלים 'בלתי מעורבים' מעזה, נכנסו לישראל מדי יום, לפני הטבח. כך לאורך חודשים ארוכים. הם עבדו ביישובי העוטף, בשדרות ובאופקים, וחלק מהם רשמו פרטים על היעדים: מספר בתי המגורים, ומיקום הסלון, וחדרי השינה, והממ"ד וכמה בני משפחה גרים בכל בית, האם יש בו כלב, והיכן חונים הרכבים. הכל תועד. הכל עבר לחמאס. זו היה הייתה חלק מתשתית הפוגרום. תרומת 'הבלתי מעורבים' לזוועה.

סלאח ערורי, ניסה אחרי טבח האזרחים להגן על לוחמיו, וטען שלא הם ביצעו אותו. הוא סיפר שהיו אלה התושבים מעזה. "כשאוגדת עזה קרסה", הסביר ערורי, "תושבים מהרצועה נכנסו והתעמתו עם המתנחלים. כתוצאה מכך אנשים נהרגו".

"הבלתי מעורבים", אלפים רבים מהם, "הפגינו" ערב הטבח בצמוד לגדר, הטמינו לאורכה מטעני חבלה, וסימנו נקודות תורפה. הם נטלו חלק במבצע ההטעיה הגדול שהצליח לחמאס מעל לכל ציפיותיו.

רבבות "בלתי מעורבים" דומים, לגרסת הצבא – מאות אלפים - השתתפו לאורך השנים במצעדי השיבה לאורך הגדר, כשהם משליכים לצד שלנו, מטענים, ובקבוקי תבערה, משלחים בלוני תבערה ושורפים את שדותנו, כשבליבם יוקדת שנאה ורושף חלום – לשוב לאשקלון, וללוד, ולעכו ולאשדוד, במקומנו. איך אנו יודעים? הם אומרים זאת בגלוי, אגב, כמו אחיהם בגדה, וחלק מערביי ישראל. היום, יש לקוות, רבים יותר בתוכנו מאמינים להם. אמנם ידיד האמת שלנו בבית הלבן, ביידן, עדיין לא משוכנע, אבל בשלב מסויים גם הוא יבין. לפלשתינים יש דרכים יצירתיות להסביר זאת.

ה"בלתי מעורבים", רקדו כאחוזי טירוף מסביב לטנדרים עם הילדים, והזקנים, והבחורים והנשים החטופים, בקריאות מוות ליהודים, וסייעו לחמאס להחביאם. "הבלתי מעורבים", סייעו לחמאס להעביר רקטות למקומות מחבוא. אמהות "בלתי מעורבות" הצהירו שהן גאות לשלוח את ילדיהן למערכה כדי שיהפכו להיות שהידים ומורים "בלתי מעורבים", לימדו ילדים עזתיים כי זו מצווה דתית להרוג יהודים. בהלוויות רבי המרצחים שישראל חיסלה לאורך השנים השתתפו מאות אלפי "בלתי מעורבים". לכל מי שמאד מבקש לחזור לשם - גוגל, וגופי מעקב כממרי או "מבט לתקשורת פלשתינית", יוכלו לספק את הטקסטים המחרידים מאותן ההלוויות, שזכו לשאגות הסכמה של ההמון.

מאות אלפי עזתים, בעלי זכות בחירה הצביעו ב-2006 עבור ארגון הטרור חמאס שאמנתו קוראת להשמדת היהודים ומדינת ישראל, והעניקו לו 18 מתוך 24 מושבי הבחירה הישירה ברצועה. בסך הכל חמאס זכה באותן בחירות ב-43% מהקולות, לעומת 33% שבהם זכה הפת"ח. חמאס ניצח אז גם במזרח ירושלים וזכה להישגים נאים בשכם, בחברון ובמקומות נוספים. באופן חריג, אלה היו בחירות דמוקרטיות ותקינות. 250 משקיפי האיחוד האירופי אישרו זאת. הן שיקפו במדוייק את העדפות תושבי עזה ויו"ש. 17 שנה אמנם חלפו מאז, אבל כוחו של החמאס, גם ביו"ש, לא זו בלבד שלא נחלש, אלא התחזק.

חמאס ותושבי עזה חד הם. גם בבחירות, גם בנטיית הלב וגם במעשה ובסיוע. רבים מהם ידעו על ההכנות למלחמה, סייעו לה ושמרו סוד. צה"ל הוא צבא מוסרי. הוא לא יציב על כוונות הרובה, הטנק, התותח והמטוס שלו – אוכלוסיה אזרחית, אבל אם חלילה, שלא בכוונה היא תיפגע, כדאי שנדע בדיוק עם מי יש לנו עסק.