שעות ספורות אחרי שיצאו תמונות הטבח בעוטף עזה בבוקר 7 באוקטובר, החלו להגיע גם גינויים מצד מנהיגי העולם. גינוי אחד היה היסטורי במיוחד: ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מנהיג הדמוקרטיה הגדולה בעולם, צייץ את תמיכתו הבלתי מתפשרת בישראל.
Deeply shocked by the news of terrorist attacks in Israel. Our thoughts and prayers are with the innocent victims and their families. We stand in solidarity with Israel at this difficult hour.
— Narendra Modi (@narendramodi) October 7, 2023
מאז שנת 1948 לא תמכה הודו ולו פעם אחת במלחמות ישראל, ואף להפך - תמכה באויביה ושלחה להם סיוע. 2023 תיזכר כשנה שבה הודו הותירה את פחדיה ההיסטוריים מאחור, וניצבה באומץ לצד ידידתה.
התמיכה של מודי בישראל בצורה הזו היא בהחלט שינוי מסלול, וסטייה מעשורים של מדיניות זהירה בכל הנוגע למזרח התיכון בכלל, ולישראל בפרט. אם לא היתה מגיעה תמיכה מצד דלהי, הדבר היה מעלה ענן כבד לגבי אותנטיות המאבק של מפלגת השלטון BJP בטרור ובגורמים אסלאמיים קיצוניים. הצהרתו של מודי לא הותירה מקום לספק. בציוצו ברשת X (טוויטר) כתב: "מזדעזע עמוקות מהחדשות על פיגועי טרור בישראל. מחשבותינו ותפילותינו עם הקורבנות התמימים ועם משפחותיהם. אנו עומדים בסולידריות עם ישראל בשעה קשה זו". שר החוץ ההודי סוברמנייאם ג'יישנקאר צייץ מחדש את ההצהרה. נוסח ההצהרה ומהירות התגובה היו מרשימים, והן עדות לשינוים שחלו בתנאים הגיאו־פוליטיים ובפוליטיקה הפנימית בהודו.
מאז שעלה מודי לשלטון בשנת 2014, נוכחנו לראות מקרים בודדים של סטייה ממדיניות החוץ ארוכת השנים שעוצבה על ידי אבותיה המייסדים של המדינה, תחת השלטון ארוך השנים של "מפלגת הקונגרס". בין המקרים יוצאי הדופן הללו אפשר לציין את הבחירה ההודית להימנע מהצבעה נגד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם בשנים 2015 ו־2016. מהלכיה של דלהי נעשו במשורה, תוך שהיא נוקטת מדיניות חוץ הדוגלת בריבוי שותפויות. למשל, בשנת 2017 אירחה דלהי את נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, טרם ביקורו ההיסטורי של מודי בישראל. זמן קצר לפני כן הצטרפה הודו למדינות המתנגדות להכרה בירושלים כבירת ישראל.
שבוע אחרי הטבח: ראש הממשלה נתניהו ביקר בקיבוץ בארי // צילום: לע"מ
גם כעת, במשבר הנוכחי, ממשלת מודי ניצבת לצד ישראל - אך אין זה כך עם יריבתה הפוליטית, "מפלגת הקונגרס". ל"מפלגת הקונגרס", שמיתגה עצמה כ"מגינת זכויות האדם" במדינה, לקח זמן להגיב לאירועים, וגם כשהגיעה התגובה היא אכזבה רבים בהודו. בהצהרה הרשמית של ועדת המפלגה נכתב: "הוועדה מביעה את מורת רוחה ואת ייסוריה על המלחמה שפרצה במזרח התיכון, שבה נהרגו יותר מ־1,000 בני אדם ביומיים האחרונים. הוועדה חוזרת על תמיכתה ארוכת השנים בזכויות העם הפלשתיני לטריטוריה, לשלטון עצמי ולחיות בכבוד. הוועדה קוראת להפסקת אש מיידית ולפתיחת מו״מ על כל הסוגיות הקיימות, כולל הנושאים החיוניים שהולידו את הסכסוך הנוכחי".
התייצבותה של הודו לצד ישראל היא הוכחה נוספת לדרך הארוכה שעברו היחסים, והיא חשובה שבעתיים לישראל בעיצוב דעת הקהל בדרום אסיה לגביה.
ד"ר אושרית בירודקר היא מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, יזמית, יועצת לחברות טכנולוגיה וחוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו