דין סינוואר ודף - כדין הנאצים ועוזריהם

חמאס הוכיח במתקפה האחרונה שאינו שונה מדאעש • בסוף המלחמה תצטרך להימצא הדרך להעמיד לדין את חבורת פושעי המלחמה מעזה, בדרך דומה לזו שבה הועמדו לדין בכירי הפושעים הנאצים בנירנברג

יחיא סינוואר. מהבודדים שידעו על המתקפה, צילום: איי.אף.פי.

אם לא נשכיל בשבועות הקרובים לחסל את הנהגת חמאס, יהיה על מדינת ישראל למצוא דרך חוקית, עם או ללא סיוע הקהילה הבינלאומית, להעמיד לדין את יחיא סינוואר, מוחמד דף וחבריהם - חבורת פושעי המלחמה מעזה.

זה צריך, ויכול, להיעשות בדרך דומה לדרך שבה נשפטו הנאצים הבכירים במשפטי נירנברג, או רב־המרצחים אדולף אייכמן בירושלים, על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם - בעוון פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

חמאס מתעד כיצד הם פרצו את הגבול

זו אינה רק הנקמה, שחשובה כשלעצמה, אבל משנית כאן; אלו ראשית לכל ההבחנה וההבדלה המוחלטת שצריכות להיראות ולהיעשות קבל עם ועולם בין מי שמתעתעים כבר שנים מול העולם ומגדירים עצמם "לוחמי חופש" לבין טרוריסטים שהורגים, רוצחים, אונסים, חוטפים אנשים מבתיהם, מענים ומתעללים בנשים, זקנים וטף ואף בגופות.

בין חיילים בצבא של מדינה לבין פושעים מנוולים שטובחים באזרחים יהודים, כפי שנטבחו יהודים בתקופות האפלות בתולדות האנושות, בקישינב או בפרהוד.

קישינב לאחר הפוגרום. 49 יהודים נרצחו באכזריות רבה בנוסף להרס רב לרכוש יהודי, צילום: רויטרס

בין לוחמים נגד "כיבוש" לבין מי שמבצע פשעים נגד העם היהודי ונגד יהודים באשר הם יהודים, ומוביל לשבי קשישות וילדים רכים בשנים.

העולם, וגם חלק מהציבור שלנו, הכילו לאורך השנים את הטרור, ובמידת מה גם "התרגלו" אליו, כל עוד נדמה היה להם שהם שולטים בגובה הלהבות. משפט של ראשי הטובחים ושולחיהם, בסוף הדרך הארוכה שעוד מצפה לנו, כזה שיהדהד מקצה העולם ועד קצהו, הוא חיוני, גם כדי שכולנו כאן וגם אומות העולם ניגמל מ"ההרגל" ומ"ההכלה" ומההשלמה הזאת.

בן מוות, מוחמד דף (ארכיון), צילום: ללא

אמנת חמאס, באופן המזכיר יצירות נאציות דומות, מחויבת דתית באופן טוטלי להרג יהודים באשר הם ולהשמדת מדינת ישראל. האמנה עושה שימוש נרחב במקורות האסלאמיים (הקוראן והחד'ית). כמה אנשים בעולם ובארץ מכירים זאת? כמה הכירו ושכחו? כמה אנשים נחשפו לאידיאולוגיה הג'יהאדיסטית הרצחנית של חמאס, שמונחה ומוכוון כיום על ידי שלטון האייתוללות באיראן? מדוע דמויות כשייח' עכרמה סברי מירושלים, שהבהיר בעבר כי "המוסלמי אוהב את המוות ואת השהאדה כפי שהיהודים אוהבים את החיים", עדיין לא כלוא מאחורי סורג ובריח או מגורש מהארץ?

מלחמה בלי עכבות

חיזבאללה והאיראנים וחלק מערביי ישראל ושאר מבקשי נפשנו בוחנים עדיין כיצד אנו מגיבים על מה שאירע, ומתלבטים כיצד לנהוג. הם טרם החליטו אם להצטרף לאירוע.

צריך להיעצר על דברי ההסתה (ארכיון), צילום: ללא קרדיט

החלטתם תושפע בין היתר מהדרך שבה נגיב. אם הם יתרשמו שאנו מסתפקים בגביית "מחיר כבד" ושכללי המלחמה נגד חמאס אינם משתנים מן היסוד; אם הם ייווכחו שאחרי 900 נרצחים - שיחסית לגודל האוכלוסייה הישראלית שקולים לכ־30 אלף אמריקנים נרצחים - בעל הבית עדיין נרתע או מתעכב מ"להשתגע", הם יירדו חלילה מהגדר.

חמאס הוכיח עתה שאינו שונה מדאעש, ואת המלחמה נגדו יש לנהל לפחות באותן עוצמות ועם עכבות מינימליות בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר