השיחות עם סעודיה: ארה"ב ביקשה לפתוח מחדש את הקונסוליה עבור הפלשתינים בירושלים

ארה"ב ביקשה מישראל לאפשר את פתיחתה מחדש של הקונסוליה האמריקנית עבור הפלשתינים בירושלים, במסגרת התהליך לקידום נורמליזציה בין ישראל וריאד. כך נודע לישראל היום ממקורות מדיניים.

הקונסוליה פעלה עד שנת 2019 מהמתחם האמריקני ברחוב אגרון בבירה, ושימשה למעשה כשגרירות אמריקנית עבור הפלשתינים ממערב ירושלים. ממשל טראמפ סגר את המקום כחלק מהליך ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקנית לעיר. יצוין כי על פי הפרוטוקול הדיפלומטי אין אפשרות להפעיל בעיר הבירה של מדינה מארחת, גם קונסוליה וגם שגרירות. בנוסף, מאז 2018 ישראל מסרבת לאשר פתיחת קונסוליות של מדינות זרות בירושלים, במטרה שאותן מדינות יעבירו לעיר את השגרירויות שלהן, או יפתחו בה שלוחה של שגרירות.

בשנה הראשונה לכהונתו, הנשיא ביידן וממשלו לחצו מאוד על ממשלות ישראל לפתוח מחדש את הקונסוליה. בתחילה כוון הלחץ לראש הממשלה נתניהו שהורה לראש המל"ל דאז מאיר בן שבת, ולשגריר ישראל בוושינגטון באותה עת, גלעד ארדן, לדחות את הדרישה. במקום פתיחה מחודשת של המתחם במרכז ירושלים, שמשמעותו המדינית היא דריסת רגל פלשתינית בבירה, נתניהו הציע לאמריקנים את אבו דיס, מחוץ לשטח המוניציפלי של ירושלים. האמריקנים והפלשתינים דחו את ההצעה, משום שהיה ברור כי משמעותה הסמלית היא דחיקת מעמדם של הפלשתינים מחוץ לבירת ישראל.

לאחר חילופי השלטון בארץ ביוני 2021, הודיע פומבית ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, כי הוא דוחה על הסף את הבקשה. שר החוץ דאז, יאיר לפיד, הסכים תחילה לדרישה האמריקנית אך בהמשך ישר קו עם בנט. בשל רצונו של ממשל ביידן לשמר את הקשר הטוב עם הממשלה באותה תקופה, הנושא ירד למעשה מסדר היום. במקום פתיחת הקונוסוליה, האמריקנים שדרגו את מעמד "המחלקה הפלשתינית" בשגרירות בירושלים, ואמרו כי תפעל באופן עצמאי ולא בכפיפות לשגריר. עם זאת, בשל סירובה של ישראל לקבל את הבקשה ולחתום על המסמכים הרלוונטיים, הממשל לא יכול היה לפתוח מחדש את הקונסוליה.

ל"ישראל היום" נודע כי לאחרונה, עם התקדמות שיחות הנורמליזציה בין ישראל וסעודיה, הסוגיה חזרה לשולחן. בשלב זה לא ברור האם הסעודים עומדים מאחורי הדרישה בשם הפלשתינים, או שהאמריקנים עושים זאת מיוזמתם. כזכור, יורש העצר הסעודי נמנע בראיון לפוקס ניוז בשבוע שעבר, מלהעלות דרישות מדיניות בשם הרש"פ ואמר כי הציפיה שלו היא רק, "להקל בחיי הפלסטינים". בישראל טענו עוד קודם לכן שהאמריקנים מערימים קשיים בסוגיה הפלסטינית יותר מהסעודים.

יצוין כי גם בימין וגם בליכוד רבים התנגדו לפתיחה מחודשת של הקונסוליה האמריקנית בירושלים, בשל המשמעות המדינית של המהלך. מי שעמד בראש ההתנגדות הוא ראש עירית ירושלים לשעבר, שר הכלכלה דהיום, ניר ברקת. ברקת יצא לשני מסעות הסברה בוושינגטון בהם שכנע חברי קונגרס וסנטורים להתנגד לפתיחה המחודשת של הקונסוליה. בנוסף, בעת היותו באופוזיציה, יזם חוק שאוסר על פתיחת קונסוליות בבירה.

"הצעד של הקמת הקונסוליה הפלשתינית בירושלים משמעותו הכרה בירושלים כבירת פלשתין. ההסכמה של הממשלה למהלך הזה היא הרת אסון ותפגע בירושלים. אני מתכוון להיאבק בתוקף נגד ההחלטה המסוכנת של הקמת הקונסוליה הפלשתינית בירושלים. לא ניתן לממשלה להפוך את ירושלים לבירת פלשתין. זהו קו אדום שאסור לחצות. ירושלים תישאר בירת ישראל המאוחדת לנצח נצחים", אמר אז ברקת. בשלב זה לא ידוע מה הייתה תשובת ישראל לבקשה שהציגו האמריקנים.