סימנים של נורמליזציה: קשה לנחש מי מהשניים נשמע אתמול נרגש יותר מההתקדמות לעבר הסכם נורמליזציה עם סעודיה – ראש ממשלת ישראל נתניהו או הנשיא האמריקני ביידן.
השלום עם הפלשתינים הוצג גם מצידו של נתניהו כמס שפתיים כדי לצאת ידי חובת ארה"ב וכמובן נשמעה שוב מחויבותה של ארה"ב לערכיה הדמוקרטיים של ישראל. לא נרשמה נזיפה מהצד האמריקני, החיבוק היה לבבי.
בלי ללחוץ ידיים: ביידן נפגש עם בן סלמאן בסעודיה // הטלוויזיה הסעודית
למעט העובדה שביידן לא קיבל את נתניהו בבית הלבן - הפגישה הזו, אחרי תשעה חודשים מאז הקמת הממשלה, יכולה להיות התגשמות חלומות מבחינת נתניהו, שזוכר היטב איך נראו הפגישות בממשל הדמוקרטי של הנשיא הקודם ברק אובמה.
שלושה שותפים בהסכם הנרקם: נתניהו וישראל, ביידן וארה"ב ובן סלמאן וסעודיה. האינטרסים של האמריקנים והסעודים גדולים לאין שיעור מאלו של הישראלים, חרף הבשורה האמיתית שבפתח לעניין השתלבות ישראל במזה"ת. ביידן נחוש לבלום ברית בין סעודיה לסין ואיראן, הוא גם זקוק להישג בינלאומי משמעותי נוכח היחלשותו בסקרים. בן סלמאן מייחל לשני הישגים משמעותיים עבור עתיד מדינתו: ברית הגנה עם ארה"ב סטייל נאט"ו וגרעין אזרחי על אדמת סעודיה.
חלון ההזדמנויות הוא עד האביב, ולכן הלחץ בארה"ב ובסעודיה עולה כדי להתכנס לחתימה לפני שהבחירות בארה"ב יכתיבו סדר יום בלתי אפשרי להסכמות בין־מפלגתיות. כדי להגיע לשם על הצדדים להתגבר על שלושה מכשולים משמעותיים: הבקשה הסעודית לגרעין עם יכולות העשרה, הדרישה לברית הגנה שבארה"ב יוכלו להעביר עם הרוב הנדרש בסנאט רק בתמיכת הרפובליקנים כאשר ישראל מתווכת חיונית באמצע, ומכשול שלישי - ישראלי: המחוות לפלשתינים.
נושא הגרעין ידרוש פתרון יצירתי נוסח פיקוח אמריקני צמוד על אדמת סעודיה כדי לוודא שהסעודים לא ישתמשו בגרעין למטרות מלחמה. יש לציין כי החלופה מאיימת יותר – גרעין נטול פיקוח באדיבות הסינים שמשוועים לדריסת רגל באזור. נושא ברית ההגנה יטופל באמצעות גיוס נתניהו כלוביסט מספר אחת של ההסכם מול הרפובליקנים, כאשר התמורה הפוליטית לנתניהו כאן ברורה למדי – עוד הסכמי נורמליזציה בהמשך להסכמים שיבטיחו לישראל השתלבות במרחב.
למרות דבריו הנלהבים־משהו של נתניהו באשר ל"שלום עם הפלשתינים", ראש ממשלת "הימין על מלא" יודע שאין לו קרדיט קואליציוני ולו למחווה משמעותית אחת מול הפלשתינים. שותפו, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', הבהיר לו את הדברים לפני המראתו. בן גביר עושה זאת באופן תכוף ופומבי יותר, אך חשוב מכך - נתניהו מכיר במגבלות מבית: חברי מפלגתו בליכוד לא יאפשרו לו לבצע מהלכים מדיניים משמעותיים מול הרשות הפלשתינית.
ידיו של נתניהו כבולות. ללא ממשלה אין הסכם אם סעודיה, זה ברור לכל. ההערכה בישראל כי הסעודים ידרשו מחוות סמליות, ואילו החשש האמיתי הוא מהצעדים שהממשל הדמוקרטי יתעקש לכרוך בהסכם, כפי שכבר אמר בבירור ביידן בעצרת האו"ם. אמר לי השבוע בכיר לשעבר בסביבתו של נתניהו: "לו הייתי מייעץ לו עכשיו, הייתי אומר לו אל תמצמץ ראשון".
האם הפלשתינים יהיו מכשול לנורמליזציה ולהסכם הסעודי שביידן ובן סלמאן משוועים לו? זו תהיה לבסוף החלטה אמריקנית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו