השרים גלנט, גמליאל וארבל בפתח ישיבת הממשלה: "נכבד כל החלטה של בג"ץ"

רה"מ בנימין נתניהו כינס היום (ראשון) את השרים לישיבת הממשלה השבועית, שתתקיים על רקע הדיון השבוע בבג"ץ בעניין חוק צמצום עילת הסבירות.

ראש הממשלה התייחס לאמירה של מובילת המחאה, שקמה ברסלר, שכינתה את השרים בממשלה "נאצים", ולמפגינים שאיחלו לו ולרעייתו שרה למות: "פעילה מובילה בהפגנות השמאל מכנה את שרי הממשלה נאצים, פעיל בולט במחאה הגיב לשרה בממשלה בטוויטר 'את גרועה מהנאצים'. לא חלפו מספר שעות מהאמירות המזעזעות הללו ובהפגנת השמאל אמש במודיעין קראו המפגינים למותי ולמות רעייתי 'שתהיו בבית הקברות כבר בשנה הבאה'".

בעניין הרפורמה המשפטית, אמר: "‏אנחנו עושים מאמצים אדירים להרגעת הרוחות ולהסכמה רחבה ברפורמה המשפטית - לא יכול לקבל את קריאות ההסתה מראשי הפגנת השמאל, פעילה מרכזית קוראת לשרי הממשלה נאצים, פעיל אחר כותב לשרה את גרועה מהנאצים, במודיעין קראו למותי ולמות שרים
‏עד עכשיו אף אחד מראשי האופוזיציה לא גינו את הדברים, מצפה מגורמי אכיפת החוק לפעול נגד ההסתה. עד עכשיו לא נעשה שום דבר משמעותי נגד ההסתה הזו. החופש להפגין הוא לא החופש להסית אם נפעל יחד ולא נאפשר את הקיצוניות נשיג שנה טובה ומתוקה יותר".

השרה גילה גמליאל נשאלה לפני פתח הישיבה איך תנהג לאחר פסיקת בג"ץ בעניין חוק צמצום עילת הסבירות: "ברור שנכבד את נחלטת בית המשפט העליון". שר הפנים והבריאות, משה ארבל הוסיף: "במפורש אכבד כל החלטה של בג"ץ".

גם שר הביטחון יואב גלנט השיב באותה צורה: "ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית. אכבד כל פסקה של בג"ץ".

מנגד, שר התקשורת שלמה קרעי לא ענה כיצד ינהג: "תשאלו את שופטי בג״ץ אם הם מתכוונים לכבד את הדמוקרטיה הישראלית".

השרה מאי גולן הייתה ברורה יותר ואמר: "במקרה הזה לא צריך לכבד את פסיקת בג"ץ".

חברי הממשלה צפויים לאשר את מפת אזורי העדיפות הלאומית החדשה, כאשר בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחודשים האחרונים הוביל משרד ראש הממשלה עבודת מטה מעמיקה שבחנה את מפת העדיפות הלאומית, השימוש בה ותבחיניה. בעבודת המטה התגלה כי המפה הקיימת אינה נמצאת בשימוש נרחב מספיק במשרדי הממשלה, באופן המצמצם פערים חברתיים-כלכליים, ואינה נותנת מענה ליישובים באשכול 5 במדד הכלכלי-חברתי של הלמ"ס, על אף היותם מתחת לממוצע הארצי ברוב הקריטריונים במדד.

המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס בודק את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה לפי קריטריונים של הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רווחה, תעסוקה ורמת חיים. על מנת לאפשר שימוש רחב יותר במפה, שאינו גיאוגרפי בלבד, הושם דגש על פערים כלכליים וחברתיים.