משרד החוץ צייד את הדיפלומטים הישראלים בדף מסרים שנועד לתת מענה לשאלות על החקיקה המשפטית והמחאות נגדה בעולם. גורמים מדיניים ובשירות החוץ מעידים כי יחסיה הדיפלומטיים של ישראל עם המדינות נותרו יציבים, אך ישנן שאלות בעקבות הסיקור התקשורתי הרחב את המתרחש בישראל והסנטימנט השלילי הכרוך בו. במצב הקיים המותג הישראלי כמדינה דמוקרטית אולי נפגע, אך לא באופן שמשפיע על יחסי החוץ הישראלים.
זיקוקים הפגנת בקפלן
בדף המסרים שנשלח לדיפלומטים שביקשו סיוע ממשרד החוץ להתמודדות מול השאלות נכתב בין היתר כי "ישראל היא דמוקרטיה חזקה, יציבה ותוססת". וכן כי בחודשים האחרונים מתקיים דיון ציבורי העוסק באיזון בין שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת. ממשלת ישראל מקדמת רפורמה שמטרתה לחזק את מעמדה של הרשות המחוקקת, מתוך תפיסה כי בשנים האחרונות השתנה האיזון בין הרשויות ומעמדה של הרשות המחוקקת נחלש".
עוד נכתב כי "בחודשים האחרונים מתקיים דיון ציבורי רחב הכולל דיון בוועדות הכנסת ובמליאה, בתקשורת הישראלית ובקרב אזרחי המדינה בדמות הפגנות בהשתתפות רבבות מאזרחי ישראל (הכוללות הפגנות מחאה והפגנות תמיכה). ההפגנות הללו הן דוגמה לדמוקרטיה הישראלית. במהלך מספר חודשים אף התקיים שיח בחסות נשיא המדינה בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה במטרה למצוא הסכמה רחבה. ביום שני השבוע עברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק בנושא צמצום עילת הסבירות".
כמו כן צוידו הדיפלומטים בהסבר משפטי של אגף משפט במשרד החוץ בנוגע לחקיקה שבו נכתב כי "ביום שני עבר בכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקובע כי בתי המשפט לא ידונו ולא יתנו צו בעניין סבירות כל החלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר. במסגרת עילת הסבירות, לבתי המשפט הייתה האפשרות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות מנהליות במקרה בו לא קוימה "חובת הסבירות".
"חובת הסבירות היא חובה המוטלת על הרשות המנהלית לתת משקל ראוי בנסיבות העניין לכל העובדות והשיקולים הרלוונטיים להחלטה, ולאזן ביניהם בצורה נכונה. משמעות התיקון היא שבתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, לא יוכלו עוד לפסול החלטות או להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות של ראש הממשלה, הממשלה, או שר בממשלה, בהתבסס על עילת הסבירות. יצוין כי החלטות של הממשלה, רה"מ ושרים אחרים ימשיכו להיות כפופות לביקורת שיפוטית לפי עילות אחרות של המשפט המנהלי, כגון שוויון והיעדר אפליה, היעדר שיקולים זרים, היעדר שרירות, ועוד. בסמוך לאחר ההצבעה בכנסת, הוגשו עתירות לבג"ץ כנגד התיקון לחוק היסוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו