לפני כשישה עשורים נפל דבר, וישראל הפכה לשותפה אסטרטגית בפועל של ממשל הנשיא ג'ון קנדי. עסקת טילי ה"הוקים", שנחתמה ב-1962, סללה את הדרך להרחבה, שדרוג והעצמה שיטתית של מסכת הקשרים הביטחוניים שבין וושינגטון לבין ירושלים. בנקודת השיא הנוכחית שלה, כוללת מסכת זו, לא רק את חבילת הסיוע השנתית בהיקף של 3.8 מיליארד דולר, המשוריינת לישראל עד 2028, אלא גם מכלול עשיר ומגוון של שיתופי פעולה במרחבים הטכנולוגיים, המודיעיניים והמבצעיים, כולל תרגילים צבאיים משותפים וקיום הערכות מצב תקופתיות.
לצד פריחה זו של הציר האסטרטגי שבשותפות, נשמר בעיקרו עד כה (אם כי נשחק בשוליו) גם הרובד השני, המרכיב את מערכת היחסים, שהעניק לישראל רשת ביטחון איתנה ותעודת ביטוח ליום סגריר. המדובר בממד הערכי של הברית, שהיה מעוגן מראשיתו בתחושה רווחת בקרב ציבורים אמריקנים רחבים, שלפיה המפעל הציוני מהווה שיקוף גבישי וטהור של האתוס המכונן, ההיסטוריה והמורשת של הידידה שמעבר לים.
היו מחלוקות כבדות גם בעבר
על פי ראייה זו של "היחסים המיוחדים", מדינת ישראל, ממש כמו אחותה הבכירה, מהווה מגדלור דמוקרטי רם ונישא, המפיץ מאורו ומחומו את אותם עקרונות נשגבים של שוויון, סובלנות וחירות, שעיצבו לפחות בתיאוריה את הנרטיב התרבותי והמשטרי של האומה האמריקנית.
הרצוג נושא תפילה בקונגרס לחזרת השבויים והנעדרים // צילום: לע"מ
המשבר הנוכחי בין הנשיא ביידן לבין ראש הממשלה נתניהו, שפרץ בכל חומרתו אל פני השטח בחודשים האחרונים, מאיים באופן מוחשי לפרום תשתית כפולה זו של תמיכה, ובמיוחד לכרסם ב"תנאי החיבה", שהיוו את העוגן המוסרי, הנורמטיבי והאידאולוגי של שותפות ייחודית זו.
ואכן, מאז מארס האחרון ועד לימים אלה, עדים אנו לקישור ישיר ומוצהר, גם מפיו של הנשיא עצמו, בין שני נדבכיה המסורתיים של הברית. כפי שביידן ניסח את הדברים, הן בשיחתו שלשום עם אורחו הנשיא הרצוג, והן בתדרוך שנתן לאחר מכן למקורבו תומס פרידמן (בהנחה, כמובן, שגרסתו של העיתונאי הבכיר על השיחה הנה אמינה ומדויקת), אם אכן תיושם הרפורמה המשפטית ללא הסכמה לאומית רחבה ותאיים בכך על אופיו ויציבותו של הסדר הדמוקרטי הקיים, יתקשה הממשל להתגייס לפעולה נמרצת בזירת המפרץ במטרה להביא להרחבתם של "הסכמי אברהם"(תוך דגש על שילובה של סעודיה במסגרתם).
במילים אחרות, אם אכן תסתמן סטייה מקווי מתאר מסורתיים של התרבות הפוליטית הישראלית, אין לצפות מארה"ב שתפעיל מנופי השפעה עוצמתיים (כגון קידום עסקאות נשק מתקדם עם סעודיה) במטרה לסבסד תהליכי נורמליזציה אזוריים.
קריסת הרכיב האידיאולוגי
התולדה הבלתי נמנעת מכך עתידה להיות שבר טקטוני עמוק, שכן קריסתו של המרכיב האידאולוגי, שהעניק לברית חומת מגן הרמטית, תותיר את הממד האסטרטגי חשוף בצריח ופגיע, אם גם לא בהכרח בטווח הקצר.
על רקע מאתגר זה, ממחיש ביקורו החגיגי של נשיא ישראל בוושינגטון עוד יותר את עומק השסע שבין ביידן לבין נתניהו (וזאת למרות הנימה המפויסת, שאפיינה לכאורה את שיחתם הטלפונית השבוע). ואמנם, בה בשעה שערפל של עמימות ממשיך לאפוף את סוגיית עיתוי ומיקום ביקורו של ראש הממשלה בארה"ב, קשה להתעלם מן הפער הקיים בין החמימות המורעפת מכל עבר על הנשיא הרצוג, לבין הצינה הנושבת מכיוונם של "כל אנשי הנשיא" כלפי הקואליציה הנוכחית ובזיקה ליוזמות החקיקה שלה (כמו גם להתנהלותה בזירה הפלשתינית).
נאומו של הרצוג אתמול בפני שני בתי הקונגרס ממחיש ומעצים עוד יותר הקבלה ניגודית זו. בעוד שכמה מחברי הסיעה הדמוקרטית בקונגרס החרימו את המושב, שבו נשא נתניהו, ב-2015, נאום מתריס ולעומתי כנגד הנשיא ברק אובמה במאמץ נואש לסכל את הסכם הגרעין עם איראן, מצא עצמו הרצוג אפוף בגל עוצמתי של חיבה, אהדה ותמיכה גורפת, שחצתה קווים מפלגתיים.
הייתה זו קבלת פנים רוויה בחמימות, שבאה לכלל ביטוי חוזר ונשנה בתשואות והממושכות שקידמו כל אמירה וכל כותרת מהנאום, שהדגיש שוב ושוב את הזיקה הערכית, התרבותית וההיסטורית המחברת ומגשרת בין שתי האומות.
"האמריקנים התחרפנו ואמרו לי 'השתגעתם' - אמרתי להם 'לכם זה אינטרס, לנו זה קיומי'"
לנצל בחוכמה את עידן טראמפ: לאחר האיום על לבנון - חובת ההוכחה מוטלת על ישראל
פרסומת | דור ההמשך: בוגרי נבחרות המדעים מגדלים את מדעני העתיד
עידן חדש ומבטיח: פגישת טראמפ-נתניהו הייתה מפגן של הזדהות עם ישראל
"ואז המזרח התיכון התהפך": תחקיר יחסי ישראל וארה"ב במלחמה - החלק השני
השאלה הנשאלת היא, האם תמונה זו של שבר טקטוני בין קודקודיה הפוליטיים של הברית, בזיקה למימד הערכי־נורמטיבי שלה, אכן תחלחל בהדרגה גם למרחב האסטרטגי, וכך תיצור מצב חדש ועתיר באי ודאות ובסיכונים עבור ישראל? ימים יגידו.
פרופסור אברהם בן־צבי ושותפו, ד"ר גדי ורשה, פרסמו לאחרונה את הספר: "הקש על כל דלת: מדיניות החוץ של ישראל, 1948-2018", הוצאת למדא, ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 475 ע"מ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו