המסר של הרצוג לנתניהו לעיני הנוכחים בקונגרס: "מתגאים בבית המשפט העליון, לשינויים גדולים נדרשת הסכמה רחבה"

כחלק מביקורו הרשמי בוושינגטון ופגישתו עם נשיא ארה"ב, נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם היום (רביעי) בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס האמריקני – בית הנבחרים והסנאט. זוהי הפעם השנייה בהיסטוריה שבה נואם נשיא מדינת ישראל בקונגרס האמריקני, כאשר הפעם הראשונה הייתה נאומו של אביו של הנשיא, חיים הרצוג, נשיא המדינה השישי, לפני יותר מ-35 שנה. 

"עבורי, לעמוד כאן היום, בשמה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, בשנתה ה-75, מעל אותו דוכן ממנו נאם אבי זכרו לברכה, הנשיא חיים הרצוג, זו זכות של פעם בחיים", פתח הנשיא הרצוג את נאומו.

"היום הוא היום הראשון בחודש אב, לפי לוח השנה העברי. במסורת היהודית זו תקופה קודרת ועצובה, שבה אנו מתאבלים על חורבן בתי המקדש. לכן, הרגע הזה בהיסטוריה של עמי, שבו אני ניצב בגבעת הקפיטול כדי לחגוג 75 שנות עצמאות ישראלית, יחד עם השותפה והידידה הגדולה ביותר שלנו - ארצות הברית של אמריקה – הוא עבורי רגע של גאווה ושמחה".

הרצוג סקר את הליכי הקמת מדינת ישראל מתוך שאיפת העם לשוב למולדתו והמשיך: "הקמנו מדינת לאום, שמרגע לידתה מתמודדת עם מלחמה בלתי פוסקת, טרור ודה-לגיטימציה. מדינה הנלחמת כדי להגן על עצמה מפני צר ואויב, ושלמרות זאת אזרחיה ממשיכים לברך זה את זה במילה "שלום"".

עוד התייחס הרצוג על רקע המחאות בארץ להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית בין היתר בזכות בית משפט עצמאי ואמר כי "ישראל היא מדינה שמתגאה בדמוקרטיה התוססת שלה, בהגנה על מיעוטים, זכויות אדם וחירויות אזרח, כפי שנקבע בידי הפרלמנט שלה - הכנסת, וכפי שנשמר בין היתר על ידי בית משפט עליון חזק ומערכת משפט עצמאית. מדינה המושתתת על שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל תושביה, ללא הבדל דת, גזע ומין - כפי שנקבע במפורש בהכרזת העצמאות הישראלית".

הרצוג התייחס בנאומו גם לאיום האיראני: "האתגר הגדול ביותר שניצב מול ישראל וארה"ב בזמנים אלה הוא תוכנית הגרעין האיראנית. בל נטעה, איראן אינה שואפת להשיג אנרגיה גרעינית למטרות שלום. איראן בונה יכולות גרעיניות, המהוות איום על היציבות במזרח התיכון ומעבר לו. גילויי סובלנות כלפי קריאה כזו וכלפי הפעולות והיכולות של איראן לממש אותה, הם קריסה מוסרית בלתי נסלחת. על ישראל וארה"ב, בגיבוי מדינות העולם החופשי, לפעול ביחד בכל הכוח כדי למנוע את האיום המוחשי שמטילה איראן על ביטחון העולם כולו".

"המשאלה שלי - שלום עם הפלשתינים"

הרצוג בירך את ארה"ב על שקידמה את הסכמי אברהם ודיבר על התקווה להרחיב את מעגל השלום ולהכניס לתוכו את סעודיה באופן טבעי אבל גם את הפלשתינים: "אנו מודים לארצות הברית על פועלה לקידום שלום בין ישראל לממלכת ערב הסעודית, אומה מובילה באזור ובעולם המוסלמי כולו. אנחנו מתפללים שהיום הזה יבוא, ויביא עמו מהפיכה של ממש במהלך ההיסטוריה של המזרח התיכון, ושל העולם בכלל. המשאלה העמוקה שלי היא שישראל תעשה יום אחד שלום עם שכנינו הפלשתינים".

כיבוד הבחירות והגנה על מיעוטים

בסיום התייחס הרצוג למחאות נגד הרפורמה ולחילוקי הדעות בישראל ואמר כי "העם הישראלי שקוע בוויכוח עמוק ומתלהט. אנו טרודים בעמדותינו החלוקות, ובבחינה מחודשת ומשא ומתן על אופי מערכת היחסים בין רשויות השלטון שלנו, בהיעדר חוקה כתובה. בפועל, הוויכוח האינטנסיבי שמתנהל שם - בבית, ברגעים אלה ממש, הוא בסופו של דבר הביטוי המובהק ביותר לאיתנותה של הדמוקרטיה הישראלית.

"הדמוקרטיה הישראלית התבססה מאז ומתמיד על בחירות חופשיות והוגנות, על כיבוד בחירת העם, על שמירה על זכויות מיעוטים, על הגנה על חירויות האדם והאזרח, ועל מערכת משפט חזקה ועצמאית. הדמוקרטיה שלנו היא 120 חברי וחברות כנסת, בתוכם יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים - אשר מייצגים כל דעה אפשרית תחת השמש הישראלית, כשהם עובדים ומתווכחים זו לצד זה".

בין מוזמני הנשיא לנאום: לאה גולדין, אמו של סגן הדר גולדין ז"ל; קליפטון טרומן, נכדו של הארי טרומן, הנשיא שהכיר במדינת ישראל; סוזנה השל, בתו של הרב אברהם יהושע השל שצעד עם מרטין לות'ר קינג ועוד.

אולם לא כל חברי הקונגרס מקבלים את נאומו של נשיא מדינת ישראל. חמישה חברי קונגרס יחרימו את נאום הרצוג: אלכסנדרה אוקסיו קורטז, אילחאן עומאר, ראשידה טאליב, ג'מאל באומן וקורי בוש. כולם חברים במפלגה הדמוקרטית מחלקה הפרוגרסיבי מאוד, מה שמכונה "סקוואד".

נאומו של הרצוג מגיע ברקע לקריאותיו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לנתניהו לעצור החקיקה באופן מיידי. בשיחה שערך ביידן עם נתניהו והרצוג עולה כי ביידן הפציר בראשי המדינה: "בבקשה, עצרו עכשיו, אל תעבירו דבר כה חשוב ללא הסכמה רחבה - או שתשברו משהו בדמוקרטיה הישראלית וביחסים שלכם עם הדמוקרטיה האמריקאית, וייתכן שלעולם לא תוכלו לתקן אותו".