ההבטחה המוקדמת, התקרית הדיפלומטית וההכרה הסופית - כך נולדה ההכרה הישראלית בסהרה המערבית

פרטים חדשים על החלטת ראש הממשלה נתניהו להכיר בסהרה המערבית כחלק ממרוקו. ל"ישראל היום" נודע כי נתניהו הבטיח למרוקנים עוד בתקופת היותו יו"ר האופוזיציה, להיענות לבקשה המרוקנית. בנוסף, דברים שאמר שר החוץ אלי כהן ופורשו לא נכון על ידי המרוקנים, הובילו לעימות בין המדינות, ובסופו לצעד הישראלי הדרמטי.

ההכרה בסהרה המערבית כחלק ממרוקו נמצאת בראש סדר העדיפויות של המלך מוחמד השישי. מקורות מדיניים אמרו ל"ישראל היום" כי מאז ההכרזה על חידוש היחסים בין ישראל ומרוקו, בדצמבר 2020, הממלכה ציפתה שישראל תכיר בחבל הארץ השנוי במחלוקת. זאת אף שישראל לא התחייבה לצעד מסוג זה בהסכמי אברהם.

בשל ההימנעות הישראלית מההכרה, נמנע המלך מלקבל את ראשי הממשלה הישראליים שכיהנו בישראל לכל אורך התקופה. הנציג הישראלי היחיד שפגש את המלך המרוקני בפומבי הוא ראש המל"ל דאז, מאיר בן שבת, שייצג את ישראל בחתימה ההיסטורית על הסכם חידוש היחסים.

בנוסף, מרוקו לא הפכה את הנציגות שלה בארץ לשגרירות, אף ששר החוץ בוריטה הבטיח זאת במספר הזדמנויות. גם שרים מרוקנים לא ביקרו בישראל, אף שעמיתיהם הישראליים עשו זאת פעמים רבות.

בישראל התלבטו למעלה משנתיים, בכלל זה בתקופת ממשלת בנט-לפיד, האם להכיר בסהרה המערבית. השיקולים שלא לעשות זאת, היו ביקורת צפויה של חלק ממדינות אירופה וחשש שחלק מכהן תכרנה ב'פלסטין' כצעד נגדי. כמו כן, מרוקו סירבה להתחייב מפורשות לתת תמורה לצעד הישראלי. מאידך היה ברור שהכרה כזו תשפר עוד יותר את היחסים, שגם כך התקדמו במהירות בכל התחומים, בכלל זה צבא ומודיעין.

ל"ישראל היום" נודע כי בעת שביקר בישראל במרץ 2022, שר החוץ המרוקני, נאסר בוריטה, נועד בין היתר עם ראש האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו. בפגישה זו, הבטיח נתניהו כי אם יחזור לשלטון יכיר בשם ישראל בסהרה המערבית כחלק ממרוקו.

בינואר 2023 נתניהו אכן חזר לכהן כראש הממשלה, אך הצעד התעכב מסיבות שונות. בין היתר, נתניהו היה מעוניין בהתחייבות מרוקנית ברורה כי תהיה תמורה לצעד ישראל מסוג זה. המרוקנים הגיבו בכתף קרה. המלך נמנע מלברך את נתניהו על הקמת הממשלה והשרים החדשים לא הוזמנו לרבאט.

התפנית התחוללה דווקא בעקבות נאום של שר המדע, אופיר אקוניס באו"ם, בו התחייב במרץ 2023 בשם ישראל להשקיע במתקני התפלת מים בסהרה המערבית. בעקבות הדברים, התקיימה פגישה בינו ובין שר המים של מרוקו, ניזאר ברכה, שהשתתף באותו כינוס – הייתה זו פגישה ראשונה בין שר ישראלי לעמית מרוקני, בתקופת ממשלת נתניהו השישית. לאחריה, החלה שרשרת ביקורים של בכירים ישראליים בממלכה, בכללם יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, ושרים רבים. ב-7 ביוני ביקר במרוקו, ראש המל"ל, צחי הנגבי שנועד עם בוריטה ועם ראשי שירותי המודיעין. גם השרה עידית סילמן נסעה למדינה פעמיים בתקופה זו, וקידמה סוגיות מדיניות.

שיחות נוספות קיים, מנכ"ל החוץ, רונן לוי, (מעוז), שיש לו קשרים טובים בממלכה מזה שנים. בכירים אלה, קידמו את העסקה הלא כתובה בין המדינות לפיה, בתמורה להכרה הישראלית בסהרה, מרוקו תשדרג את נציגותה בישראל לשגרירות ותזמין את ראש הממשלה נתניהו לביקור ברבאט.

התהליך התקדם באופן חיובי עד לדברים שאמר שר החוץ, אלי כהן, בתדרוך לתקשורת הזרה לפני עשרה ימים. בתשובה לשאלה אודות העמדה הישראלית בנוגע לסהרה המערבית אמר כהן כי "אנחנו כרגע עובדים על הנושא הזה והתוכנית שלנו היא לקבל את ההחלטה הסופית שלנו בפורום הנגב בספטמבר. אז כרגע, אנחנו עובדים על העמדה שלנו וההחלטה הסופית תהיה אני מאמין בספטמבר". כהן שיקף את התהליך שהתרחש מאחורי הקלעים, במסגרתו ישראל אכן התכוונה להכיר בסהרה כמרוקנית. אולם בתקשורת המרוקנית פורשו דבריו כניסיון להפעיל לחץ על רבאט ולהתנות את ההכרה הישראלית, בכינוס הפסגה, שנדחתה כבר כמה פעמים ואשר שרי החוץ של מדינות הסכמי אברהם, אמורים להשתתף בה יחד עם ארה"ב וישראל.

בעקבות התקרית התקשר בשבוע שעבר, שר החוץ בוריטה לראש המל"ל הנגבי וביקש הבהרות על דברי כהן. בתגובה, ועל מנת להבהיר כי לישראל לא הייתה כל כוונה לאיים על מרוקו, האיצו במל"ל ובמשרד החוץ את שיגור האיגרת של נתניהו, בה הכיר בריבונות מרוקו על סהרה המערבית. ההערכה היא כי כעת המרוקנים ישדרגו את מעמד הנציגות שלהם בישראל לשגרירות ויזמינו את נתניהו לבקר בממלכה. כמו כן, נראה כי שר החוץ כהן יקיים במרוצת הזמן פגישה עם בוריטה באזור הנתון במחלוקת, כדי לבטא באופן פיזי את ההכרה הישראלית במקום.