על פי כל הסימנים, המגעים בין ארה"ב ואיראן לקידום עסקת גרעין המכונה "הקפאה תמורת הקפאה", שהיא בעצם עסקת "שקט תמורת כסף", קרובים להבשיל למה שהצדדים קוראים "הסכמות", להבדיל מהסכם רשמי.
הרעיון מאחורי ההסכמות הוא הקפאת ההתקדמות האיראנית בהעשרת האורניום לרמה גבוהה תמורת הקלה חלקית בסנקציות (מכירת נפט), שחרור כספים כלואים ושחרור אסירים. הצגת ההתקדמות כהסכמות ולא כהסכם תאפשר כנראה לממשל להימנע מהגעה לקונגרס, שם הוא היה צפוי להתנגדות עזה.
ישראל חייבת "לעמוד על הרגליים האחוריות" ולהבהיר מראש ובקול רם את הסכנות בהסכמות המתגבשות ולהציג התנגדות נחרצת, גם אם זה יפגע בפוטנציאל הקידום של עסקה אפשרית מול סעודיה, שהיא כשלעצמה חשובה מאד, אבל הרבה פחות מאשר ויתורים בגרעין האיראני.
נתניהו לא הובן כהלכה
הידיעות שפורסמו, על פיהם הציג ראש הממשלה בדיון חסוי בכנסת שישראל תוכל לחיות עם הסכמות אלו, נובעות לדעתי מפרשנות לא נכונה של דבריו. אמירה כזו אינה סבירה, אינה עולה בקנה אחד עם עמדותיו העקביות של רה"מ וכנראה שלא נאמרה באופן שצוטט, או שהוא הובן שלא כהלכה.
ההסכמות המתגבשות כוללות היתר לאיראן להמשיך להעשיר לשישים אחוז, ללא הגדלת הכמות הנצברת. מדובר בעצם לראשונה במתן אישור דה-פקטו להעשרה לשישים אחוז.
מאז שהועלה לראשונה הרעיון של הסכם "פחות תמורת פחות", העשירה טהרן מסיבית ל-20 אחוז וזו הבעיה העיקרית, שמתעצמת בהסכמות המתגבשות. אמנם מודגש הצורך למנוע העשרה ל-90%, אבל מדובר בסמנטיקה. למרות זאת, הקביעה הישראלית שהעשרה ל-90% תגרום לתגובה קינטית הייתה חשובה מאד, חבל שארה"ב לא הצטרפה ונקטה רק בלשון של "תגובה חמורה".
הסכמות בלי לקבל תשובות
במקביל, סבא"א סגרה שני תיקי חקירה ולא קיבלה תשובות על שני התיקים הפתוחים. איך אפשר להגיע להסכמות (שכנראה כוללות הבטחה לסגור בהמשך את התיקים) בלי לקבל תשובות? זה יערער את בסיס קיומה המידרדר של הסוכנות. החזרת הפיקוח ללא הפעלת "השיניים" כשמתגלות הפרות, חסרת משמעות אמיתית.
ההסכמות יעניקו לגיטימציה לכל ההפרות האיראניות, יאפשרו לאיראן לשמור את הנכסים שהושגו באמצעות הפרה מתמשכת של כל ההסכמים והאמנות עליהן חתמה, ויזרימו מיליארדי דולרים שיאוששו את הכלכלה ויאפשרו להמשיך את התמיכה בטרור.
מה הטעם בהקפאה, כשאיראן, תחת ההסכמות, תמשיך לפתח ולייצר צנטריפוגות מתקדמות ולהחזיק בטילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני?
בנוסף, איראן תמשיך בחשאי לפתח גם יכולות למערכת הנשק, שהיא זו שמפרידה באמת בינה ליכולת גרעינית, כשהסטטוס האמיתי של פיתוח מערכת הנשק ממשיך להיות נסתר ברובו.
אם מחליטים על הקפאה, מדוע לא לכלול בה דרישה להקפיא לחלוטין את המשך בניית שני האתרים התת-קרקעיים בנתנז, האתר שבו מאוחסנות הצנטריפוגות המתקדמות והאתר שנמצא בבניה ומיועד להעשרה עתידית לרמות גבוהות?
ביידן מעוניין בשקט
מטרת ממשל ביידן היא להשיג שקט עד הבחירות בנובמבר 2024. ההסכמות יעצרו כל טיפול בגרעין האיראני, מתוך ההנחה השגויה, שג'ייק סאליבן, ועכשיו גם ברברה ליף, שני פקידים בכירים מאד בבית הלבן, כבר הצהירו עליה, "שהתוכנית תחזור לקופסה". ההסכמות גם יקשו מאד על ישראל לתקוף לבדה, אם תגיע למסקנה שהגיע הזמן. אמנם תחת "הסכמות" יהיה קצת יותר קל לתקוף לבד, מאשר תחת הסכם, אבל עדיין יהיה קשה מאד.
ברקע, האיראנים ממשיכים לתקוף אינטרסים אמריקנים במפרץ ובמזה"ת, פוגעים בזכויות אדם והורגים נשים וילדות באיראן, ממשיכים בתמיכה המסיבית ברוסיה ומעבירים נשק מתקדם שעוזר להרוג נשים וילדות אוקראינים.
במקום להגיע להסכמות גרועות מול איראן, עדיף שארה"ב תפעיל סנאפ-בק (SNAP-BACK) שיחזיר את סנקציות מועצת הביטחון שבוטלו, כולל איסור מוחלט להעשיר אורניום, לפני שהיכולת להפעיל את המנגנון הזה תפוג ב-2025. פעולה כזו גם תעקר מתוכן את הרצון והלגיטימציה הסעודית למעגל דלק עצמאי.
ההסכמות המתגבשות יטילו שוב על ישראל מחיר כבד, לכן עליה לפעול נגדם בקול אחיד. אסור שהנושא הקריטי הזה יבלע ברעש הוויכוחים הפוליטיים, או שיסבול מהרצון להגיע לעסקה סעודית.
איראן מנסה במקביל למשוך את ישראל לעימות רב-זירתי ולהישאר, בשלב זה, מחוץ לעימות הפיסי. ישראל חייבת להמשיך ולשפר את יכולותיה הצבאיות לתקוף את תוכנית הגרעין בכל הממדים, ובמקביל להעביר מסר ברור נגד ההסכמות המתגבשות.
כל אמירה שיש על מה לדבר משדרת שישראל חלשה, כמו ארה"ב, ולא ניתן לסמוך עליה. המסר מגיע כמובן לידידותינו במפרץ, אלו שחתמו אתנו הסכמים ואלו שאולי יחתמו, אבל רק אם נהיה חזקים ביחד מול האיום האיראני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו