התקרבות האיראנית לסעודיה נמשכת וישראל נשארת לבד בחזית

כמו לוח המחוונים של חברת החשמל בליל שבת האחרון, כך נדלקות נורות האזהרה על מפת המזרח התיכון מכל עבר. איראן פותחת היום בריאד את שגרירותה, שבע שנים לאחר שנסגרה.

הממלכה המארחת, סעודיה, מפחיתה במקביל במיליון חביות ליום את ייצור הנפט שלה ושולחת את השווקים באמריקה ובמערב לזינוק נוסף באינפלציה.

איחוד האמירויות, המדינה האמיצה שכרתה את הסכמי אברהם, מתרחקת צעד נוסף מארה"ב ועוזבת בהפגנתיות את כוח השיטור האמריקני האמור לדאוג לביטחון השיט במפרץ הערבי.

דיווחים עקשניים טוענים שגם מצרים, המדינה הראשונה לחתום על הסכם שלום עם ישראל, החלה בשיחות עם טהרן לקראת כינון יחסים. עוד קודם לכן, כזכור, סעודיה, ולפניה האמירויות, קיפלו את מערכיהן הצבאיים בתימן ולמעשה מסרו אותה לחות'ים, בני חסותה של איראן.

או בסיכום הדברים, בשעה שההנהגה הישראלית מפנטזת על שלום סעודיה ומספרת לעם שהכל רק למראית עין, המציאות משום מה מסרבת להתיישר על פי התאוריה. הלוחות הטקטוניים זזים לכיוון טהרן, ואילו ישראל נשארת לבד.

ישראל נשארת לבד גם בחזית אחרת, זו של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לפני פחות משנה ראש סבא"א, רפאל גרוסי, הבטיח פומבית בראיונות נרגשים כי "סבא"א לא תסגור את החקירות הפתוחות נגד איראן בגלל לחץ פוליטי להגיע להסכם גרעין". והנה, אף כי ברור לכל שאיראן מרמה, התיקים נגדה נסגרים, מעשה קסמים. זה קורה, בדיוק כאשר בישראל מצטבר מידע על ניסיונות אמריקניים נואשים להגיע עם איראן להסכם חלקי, מוגבל, זמני, מצומצם, נקודתי או כל מונח מלבין אחר שתרצו. לא יתכן שאין קשר בין הדברים.

ישראל בשני קולות

ומה באשר לאמריקה עצמה? הנפילה הפיזית של הנשיא ג'ו ביידן בסוף השבוע, היא הדימוי המדויק ביותר לתדמית ארצו. מעצמה בנפילה. איש לא רוצה בקרבתה. איש לא סומך עליה.

העמדה הרשמית ממשיכה להיות "לא נאפשר לאיראן להחזיק נשק גרעיני". אך ראש המטות המשולבים אמר לאחרונה בתדרוך לסנאט כי ארה"ב מתנגדת ל"פריסת נשק גרעיני" בידי איראן. כלומר, יכולת להחזיק בנשק תהיה לה, ורק להעמיד אותו הכן ייאסר עליה. באמת מרגיע.

איפה ישראל בסיפור הזה? ישראל מדברת בשני קולות. מצד אחד מספרת סיפור לא אמין שאין פערים בינינו לבין וושינגטון. רה"מ בנימין נתניהו, שתקף את בנט ולפיד על התכופפות בפני האמריקנים, לא יוצא נגד הממשל הדמוקרטי כפי שעשה ב־2015. הוא כנראה הפנים שנזקי מאבק כזה עולים על תועלתו.

לכן במקום זאת הוא ושאר המערכת שוב משחקים ב"תחזיקו אותי". המטכ"ל והקבינט מתרגלים מלחמה רב זירתית.

חיזבאללה בצפון ושוטר־מחבל מצרי בדרום, מתבלים את התרגיל באירועי אמת של חציית הגדר בנקודות תורפה. גם הם, גם אנחנו, לומדים את התקריות, מפיקים לקחים ומתכוננים לבאות.

"הסכנות העומדות בפני מדינת ישראל הולכות ומתעצמות ואנחנו עלולים להידרש לממש את חובתנו על מנת להגן על שלמות ישראל ובעיקר על עתידו של העם היהודי", אומר שר הביטחון יואב גלנט.

"גיבוי מהאופוזיציה"

"מדינת ישראל תעשה כל מה שיידרש בכדי למנוע איום על קיומה. למרות המחלוקות בינינו, אם יגיע הזמן שבו נצטרך לפעול, הממשלה הנוכחית תקבל גיבוי מלא מהאופוזיציה לכל פעולה נחושה, ראויה ואחראית, במטרה למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני", אומר באחריות קודמו, בני גנץ.

"אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי, אורב לי מבקש נפשי. אבוי לו מעוקצי, ואבוי לו מדבשי, אבוי למבקש נפשי", כתבה המשוררת נעמי שמר.