הדיל האמריקני: הקלות בהסכם הגרעין תמורת התקרבות לריאד

ארה"ב חותרת להסכם מוגבל עם איראן • כדי להשקיט את החזית הישראלית, צפה מחדש האפשרות לנורמליזציה עם סעודיה • גורמים מדיניים לשעבר: "העובדה שלא נעשים צעדים פומביים מצד ישראל נגד ההסכם, מעידה על הסכמות מתחת לפני השטח"

היחסים מתוחים. נתניהו וביידן (ארכיון). צילום: רויטרס

נראה שישראל לא מצליחה למנוע מארה"ב להתקרב להסכם גרעין מול איראן. השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר וראש המל"ל צחי הנגבי המריאו אתמול לפגישות בארה"ב בנושא - ולא ברור עם אילו הישגים יחזרו ארצה, ועד כמה אלה יהיו משמעותיים.

מסתמן שפגישותיהם של השניים בארה"ב יתמקדו בשני נושאים קריטיים: בחתירה המחודשת של ממשל ביידן להסכם עם איראן, וגם באפשרות לקדם הסכם נורמליזציה עם סעודיה. מאחורי הקלעים מתברר כי האמריקנים קושרים בין השניים. כיצד?

ארה"ב מבקשת להשקיט את הזירה המזרח־תיכונית אל מול החתירה הבלתי פוסקת של איראן להעשרת אורניום ברמה הנושקת ל־90%, ולהרחיק אותה מהיעד בצורה דיפלומטית. לכן, אל מול התנגדות אפשרית של ישראל להסכם מהסוג הזה, והעובדה שאפשרות התקיפה מעולם לא ירדה מהשולחן - צפה מחדש האפשרות לקדם בתמורה הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, שעשוי להשקיט את החזית הישראלית.

ישוב ארצה עם הישגים משמעותיים? הנגבי, צילום: יונתן זינדלפלאש 90

גורמים מדיניים לשעבר סבורים שבלשכת רה"מ בנימין נתניהו נוטים לקבל את הדיל הנרקם. במקרה כזה, יש שאומרים שמדובר יהיה ב"הסכם כניעה".

"פועלים בכל דרך"

למעשה, ממשל ביידן מעולם לא אמר נואש מפתרון דיפלומטי מול איראן, למרות החריגות החוזרות ונשנות של האחרונה מול הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית. המטרה של ארה"ב היא לעכב את איראן ככל הניתן מהגעה לרמת העשרה של 90%, במחיר שהיא רואה כזעום: הסכם ביניים לא מהודק, והסרה חלקית של הסנקציות שתאפשר הזרמת מיליארדים לכלכלה האיראנית הכושלת.

גורמים מדיניים לשעבר אמרו בשיחה עם "ישראל היום": "העובדה שלא נעשים צעדים פומביים מצד ישראל נגד ההסכם הנרקם, מעידה על הסכמות מתחת לפני השטח. אחרת נתניהו היה פועל כפי שפעל ב־2015".

לעומת זאת, בישראל מכחישים את הדיווחים על כך שישראל לא פועלת יותר נגד ההסכם. גורם בלשכת נתניהו אמר בתשובה לפניית "ישראל היום" כי מדינת ישראל לא שינתה את עמדתה: "ישראל פועלת בכל דרך אפשרית, בכל הצינורות ובכל הדרגים, נגד כל ניסיון לאפשר לאיראן להגיע ליכולות גרעיניות ולנשק גרעיני", הסביר. אחת מהדרכים היא כנראה הפגישות הקרובות שיערכו בארה"ב דרמר והנגבי. בישראל, מנגד, מסרבים להתייחס לקיומן.

פגישות חשובות, דרמר, צילום: אפרת אשל

דני סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אישר כי האמריקנים מעוניינים בהסכם. "מבחינה פוליטית, ביידן לא יכול לחזור להסכם המקורי כי הוא פשוט לא יוכל לאשר אותו בקונגרס", הוא אומר. "אבל הממשל האמריקני עדיין מאוד מוטרד מכך שאיראן נמצאת צעד לפני העשרה ברמה של 90% ולכן הם צריכים 'להדק את הברגים' כדי שהמשטר האיראני לא יגיע לידי כך. מהצד השני, האיראנים רוצים לחזור להסכם כי הם צריכים הקלות בסנקציות הנפט, זה הדבר הכי משמעותי עבורם".

לדברי סיטרינוביץ, בסיטואציה שנוצרה "יש לשני הצדדים אפשרות להגיע להסכם של מתווה גרעין מוגבל שבו יוסכם על הפסקת העשרה מעל 20%, בתמורה להקלה מסוימת בסנקציות והזרמת כספים כתוצאה מכך לכלכלה האיראנית".

למנוע תקיפה

ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, המשמש כיום ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מתאר את ההסכם הזה כהסכם כניעה. לדבריו "הסכם שמשאיר את איראן קרובה למדינת סף גרעינית, משחרר לה כספים ומאפשר את התעצמותה - הוא גרוע".

כל הסכם שמאפשר התעצמות הוא גרוע. המתקן הגרעיני בנתנז, ארכיון, צילום: אי. פי

עוד טוען בן שבת להשפעה שלילית על האזור כולו בהלך הרוח האמריקני שמשדר מהלך כזה שמאפשר לאיראן להמשיך ולשמור על המיצוב החדש שלה במפה האזורית והעולמית. "הסכם כזה ימשיך לשדר רפיסות מצד ארה"ב והמערב כלפי איראן, ויחליש אותם במאבק על הסדר העולמי החדש, במיוחד כשזה נעשה בזמן שאיראן ממשיכה לבחוש בזירות נוספות ומעורבת באספקת כטב"מים לרוסיה עבור המלחמה באוקראינה", הוא מסביר. "הסכם כזה יאפשר לאיראן ליהנות מכל העולמות: גם להמשיך במאמצי הגרעין תוך הערמה וחשאיות, וגם ליהנות מהמשאבים ומהמיצוב החדש שלה במגרש העולמי".

התחושה כי מדובר ב"הסכם כניעה" תלויה במתבונן. לדברי סיטרינוביץ, אין כמעט אופציות אחרות על השולחן בהקשר האיראני - אם לא רוצים להגיע לתקיפה. "מדובר אכן במתווה חלש ולא באומנות דיפלומטית יוצאת דופן", הוא אומר. "אני לא רואה את ישראל משפיעה על האירוע או מצליחה להרוס את ההסכם, בטח כאשר האמריקנים מציגים אותו כהסכם מאוד מוגבל. בתמורה, הממשל כנראה ייתן לישראל את הסוכרייה הזו בדמות התקדמות עם הסעודים".

"הסוכריה" של ישראל? בן סלמאן וביידן, צילום: רויטרס

יש לציין כי גם הסכם בין סעודיה לישראל וארה"ב נגוע בהיבטים בעייתיים עבור ישראל. כלומר פגישת הנגבי ודרמר בארה"ב תעסוק קרוב לוודאי גם בסוגיית הדרישות הסעודיות לגרעין אזרחי ולמערכות נשק מתקדמות שיפרו את היתרון האיכותי של ישראל באזור. הנגבי ביטא את החשש הישראלי ממערכות הנשק שדורשת סעודיה לפני שהמריא בתחילת השבוע, אולם גם סוגיית הגרעין האזרחי עשויה ליפול לידיים בעייתיות בחילופי משטר עתידיים אפשריים בסעודיה. את הלקח הזה ישראל כבר למדה מהמדינה השכנה - איראן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר