לא להתבלבל: סדר העדיפויות הנכון הוא מניעת הסכם גרוע עם איראן - לפני הסכם עם סעודיה

השר רון דרמר, ראש המל"ל צחי הנגבי והמשנה שלו גיל רייך נמצאים בוושינגטון לשיחות עם הבית הלבן, לקראת החלטות קריטיות בהקשרי איראן וסעודיה.

לישראל אסור להיות מבולבלת לגבי סדר העדיפויות הברור שיש להציג בשיחות. חשוב מאוד שלא תיווצר לראשונה טעות בשיקול הדעת (אולי לא מכוונת), וארה"ב תבין שהטיפול בגרעין האיראני ובמניעת הסכם גרוע נדחק למקום השני ברשימת הנקודות לטיפול, אחרי עסקה עם סעודיה. פוטנציאל הנזק יהיה קשה מאוד.

לאחרונה מתקיימים שוב מגעים הדוקים בין ארה"ב לאיראן, כולל ביקורים אצל המתווכים מעומאן, מכוויית וממקומות נוספים, לקידום עסקת גרעין המכונה "פחות תמורת פחות" - אבל היא בעצם "הרבה פחות תמורת הרבה יותר". מספיק רק לקרוא את הראיונות האחרונים של רוברט מאלי, השליח הקודם של הנשיא למו"מ מול איראן, ושל עלי ואיז, מחליפו כדירקטור איראן בקבוצה הבינלאומית לניהול משברים, כדי להבין שהמגעים רציניים. למרות מאמצים אלו, קיימת סכנה שהפוקוס הישראלי בשיחות יהיה הפעם דווקא על העסקה הסעודית-אמריקנית-ישראלית, שהיא כשלעצמה חשובה מאוד, ואילו הטיפול במניעת הסכם זמני גרוע, שיהפוך בוודאות לקבוע, יידחק למקום השני, במקרה הטוב.

קיים קשר הדוק בין חלק ממרכיבי העסקה הסעודית לבין הטיפול הנכון בגרעין האיראני, והדרך הנכונה היא לנסות לכרוך אותם יחד ולהגיע לעסקה שתהיה WIN-WIN לישראל, וכנראה גם לארה"ב, שגם היא עדיין לא מבינה זאת.

הסעודים רוצים יכולת גרעינית

בפגישות על עסקה בין ארה"ב לסעודיה הועלו דרישות שרובן לא קשורות לישראל ישירות וההחלטות לגביהן צריכות להתקבל באופן בלעדי בוושינגטון, כמובן תוך התחשבות בהשפעות העקיפות על ישראל ושמירת היתרון האיכותי שלה. מאידך, בנושא מרכזי אחד, הדרישות ליכולות גרעין עצמאיות נוגעות באופן ישיר ומדאיג לישראל, לאיראן ולאזור כולו. בנושא רגיש זה חייבים להיזהר מטעויות.

עיקרי הדרישות הסעודיות מארה"ב, על פי הערכות ופרסומים גלויים ומפי מקורות סעודיים בעיקר, היו: ערבויות ביטחוניות, עסקאות נשק מתקדמות, מעמד של בת-ברית ברמת נאט"ו, אזור סחר חופשי בין המדינות, הפחתת הלחץ בנושאי זכויות אדם ועוד. ישראל יכולה לחיות עם כל הדרישות האלו, אם יתרונה האיכותי יישמר על ידי ארה"ב.

לעומת זאת, בתחום הגרעין "האזרחי" דרשו הסעודים יכולת מלאה שתאפשר להם למצות באופן מסחרי את אוצרות הטבע שלהם ותכלול: כריית אורניום, הפיכתו "לעוגה צהובה", המרתו לגז (UF6) והעשרתו לרמה הנדרשת לייצור מוטות דלק גרעיני לכורי כוח (לייצור חשמל), עבור סעודיה וליצוא. הסעודים דרשו כנראה שהיכולת תהיה כולה על אדמת סעודיה וסביר להניח שלא תהיה להם התנגדות לכל פיקוח שיידרש מארה"ב וסבא"א, בהתאם לאמנות עליהם סעודיה חתומה. לישראל יהיה קשה מאד לקבל את הדרישות האלו, כפי שהוצגו.

הדרישות הסעודיות מתבססת כמובן על התקדים הנורא שנוצר עם חתימת ה-JCPOA , שהעניק לאיראן יכולות העשרה עצמאיות ומו"פ צנטריפוגות מתקדמות. ניתן לכן להבין את "הלגיטימציה" של הדרישה הסעודית, גם אם לא מסכימים אתה. לתפיסת הסעודים, האיראנים שהפרו כל אמנה והסכם עליהם חתמו ורימו את העולם, קיבלו אישור להעשרה עצמאית, אז מדוע שהם לא יקבלו? הבנת טענתם היא המפתח המרכזי לפתרון שיוצג, על מנת להגיע למצב WIN-WIN.

להוריד את העסקה מהשולחן

הרעיון המרכזי מאחורי עסקת הגרעין המתרקמת בין ארה"ב לאיראן הוא הקפאת ההתקדמות האיראנית, כלומר מתן אישור דה-פקטו לאיראן להעשרת אורניום לשישים אחוז, תמורת שחרור כספים כלואים (בעירק ובקוריאה) ואולי גם שחרור אסירים. ישראל חייבת להבהיר מראש את הסכנות ולהציג התנגדות נחרצת, גם אם זה יפגע בפוטנציאל הקידום של העסקה הסעודית, החשובה מאוד.

האבסורד מתעצם כשמצרפים את הזמן שחלף מהעלאת הרעיון לראשונה, ביוזמת מי שהוא כיום היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, ואת השינויים המהותיים שחלו מאז. המטרה להרחקת איראן לשנה מפריצה לחומר בקיע "חלפה עם הרוח" והסכם ישיג אולי כמה שבועות בגזרת החומר הבקיע ובמקביל יזרים לאיראנים עשרות מיליארדי דולרים, שיאפשרו למשטר להשתקם כלכלית ולהמשיך לממן טרור.

מאז שהרעיון עלה, טהראן העשירה מסיבית ל-20 אחוז (וזו עיקר הבעיה, למרות שכולם מדגישים את ההעשרה ל-90 אחוז, שהיא בעיקר סמנטית והצהרתית), ול- 60 ואפילו "שיחקה" עם 84, למרות שסבא"א עומדת לסגור את תיק החקירה בנושא. היא מייצרת אורניום מתכתי, מונעת מהפקחים גישה לאתרים חשודים ושומרת את כל הנתיבים לפצצה.

העסקה תעניק לגיטימציה להפרות האיראניות ותאפשר לה לשמור את כל הנכסים שהושגו באמצעות הפרת הסכמים ואמנות. במקביל, סבא"א ממשיכה לסגור בסיטונות את תיקי החקירה מול איראן, מה שעלול למוטט את בסיס קיומה של הסוכנות.

כחלק מההסכם איראן תמשיך לפתח ולייצר צנטריפוגות מתקדמות, תמשיך להחזיק בטילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני ותמשיך לפתח את מערכת הנשק, שהיא זו שמפרידה באמת בין טהרן ליכולת גרעינית, והסטטוס האמיתי שלה ימשיך להיות נסתר ברובו.

ההסכם יעצור בארה"ב, בטח בשנת בחירות, כל עיסוק בגרעין, מתוך הנחה שגויה שהתוכנית "חזרה לקופסה" ולפחות יקשה מאוד על ישראל לתקוף לבדה.
כל זה קורה כשהאיראנים תוקפים אינטרסים אמריקאים במפרץ ובמזה"ת, פוגעים בזכויות אדם והורגים נשים וילדות באיראן, ממשיכים בתמיכה המסיבית ברוסיה ומעבירים נשק מתקדם שעוזר להרוג נשים וילדות אוקראיניות.

לכן, הדרך הנכונה וכמעט היחידה לקדם עסקה סעודית לקראת נורמליזציה עם ישראל, להתגבר על הבעייתיות בדרישתם למעגל דלק עצמאי ולהוריד את העסקה הגרועה מול איראן מהשולחן, היא לדרוש בפגישות בוושינגטון להפעיל סנאפ-בק מלא מול איראן ולהחזיר את כל סנקציות מועצת הביטחון שבוטלו עם חתימת ההסכם, כולל האיסור המוחלט להעשיר אורניום. דרישה אמריקנית כזו, גם אם לא תתממש בסופו של דבר, תשמוט את הקרקע מתחת לדרישה הסעודית, תאפשר להתקדם בעסקה סעודית-אמריקנית-ישראלית, ללא האיום הגרעיני מסעודיה, ותפתח פתח לפעולה משותפת של ישראל וארה"ב נגד תוכנית הגרעין האיראנית.

ישראל תשלם מחיר

כל אישור אמריקני שיינתן לסעודיה להעשיר אורניום על אדמתה, ובטח ללא התנגדות ישראלית תקיפה, ללא קשר לרמת הפיקוח בסעודיה ומי יהיה האחראי בפועל להעשרה, יגרור מיידית דרישה דומה ממדינות שכבר קיבלו דלק גרעיני מארה"ב (האמירויות, לדוגמה) תוך ציות לחוקים המכונים "123", שפותרים את כל הסכנות, וממדינות נוספות במזרח התיכון, וייפתח מרוץ חימוש גרעיני.

עסקת גרעין גרועה, תטיל שוב על ישראל מחיר כבד, לכן עליה לפעול נגדה בקול רם ואחיד, גם אם תהיה פגיעה בפוטנציאל הקידום של העסקה הסעודית, החשובה מאד לישראל. אסור שהנושא הקריטי הזה יעבור לעדיפות שניה ואסור להכלילו בשום מחלוקת פוליטית. גורמים בתוך ישראל, רשמיים ולא רשמיים, שמביעים דעה שגם בהסכם גרוע יש יתרונות, כגון בהקניית זמן נוסף להתכונן טוב יותר לעימות עתידי מול איראן ובהקפאת התקדמותה בגרעין, טועים, מטעים ופוגעים באינטרסים הישראליים.

איראן מנסה במקביל למשוך את ישראל לעימות רב-זירתי ולהישאר, לפחות בשלב זה, מחוץ לעימות הפיסי. לישראל אסור לאפשר לה את זה ובמקביל היא חייבת להמשיך ולשפר את יכולותיה הצבאיות והאחרות, כולל במב"ם. המסר הישראלי נגד הסכם עם איראן חייב להיות חד וברור וכל אמירה שיש על מה לדבר משדרת לארה"ב, לעולם ולמפרציות שישראל חלשה כמו ארה"ב ולא ניתן לסמוך עליה.

תא"ל (מיל) פרופסור יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. שימש יועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי בפועל