בת הממזר, תוכנית ההתנתקות הקטנה מצפון השומרון, בניגוד לאחותה הגדולה - גירוש גוש קטיף - נולדה בוושינגטון. את העקירה השערורייתית של גוש קטיף, מפְּאֵר ההתיישבות היהודית בשיבת ציון המודרנית, הגו אריאל שרון ואנשיו. יום אחד צריך יהיה לחקור מדוע עשו זאת. את העקירה הסתמית והאגבית של יישובי צפון השומרון ובהם חומש, הגו בוושינגטון קונדוליסה רייס ואנשי מחלקת המדינה של ארה"ב.
כדאי מאוד לזכור זאת, על רקע הודעת הגינוי הזועפת שפרסמה בסוף השבוע שגרירות ארה"ב בישראל, על הצו שמאפשר ליהודים לשהות בחומש; המשך ישיר לנזיפה הפומבית בשגרירנו בוושינגטון ולהגדרת הנשיא ביידן את התיקון לחוק ההתנתקות בתור "מהלך פרובוקטיבי במיוחד". כדאי מאוד להיזכר כיצד הותנע אותו מהלך בצפון השומרון ומה היו מניעיו. אולי אז יסווגו את הזעם האמריקני הפרובוקטיבי הנוכחי כתסמונת "חטא על פשע" ויתרגשו קצת פחות ממנו.
קונדוליסה רייס, שבתקופת ההתנתקות שימשה יועצת לביטחון לאומי של הנשיא בוש, דרשה אז משרון "הוכחת רצינות" גם בגזרת יו"ש. דובי וייסגלס, שניהל את לשכת ראש הממשלה שרון ודחף בכל כוחו לביצוע "ההתנתקות", סיפר לי פעם כיצד שולב אזור צפון השומרון בתוכנית: "האמריקנים עמדו על סף הוצאת מכתב ובו הכרה דה־פקטו בגושי ההתיישבות ביו"ש והצהרה שפליטים לא ישובו לישראל. לצד זאת הם דרשו שלא תיווצר מראית עין, כאילו ישראל מקריבה את עזה כדי להציל את יו"ש ולהישאר בה. היציאה מעזה ופינוי יישובי גוש קטיף וצפון הרצועה, לא נתפסו על ידי ממשל בוש כקורבן גדול דיו".
מכתב ללא כיסוי
גיורא איילנד, ראש המטה לביטחון לאומי דאז, נאלץ אפוא, ללא חדווה גדולה, לשרטט את מפת הפינוי מצפון השומרון. יאיר נווה, אלוף פיקוד המרכז דאז, ביצע את פקודת הפינוי כמי שכפאו שד. שניהם סברו שהפינוי בוצע "סתם", מה עוד שצה"ל נותר באזור.
כך אולצה ישראל להעלות קורבן נוסף ל'עגל הזהב" של ההתנתקות מקטיף, והכורת עלה על ארבעה יישובים יהודיים גם בצפון השומרון.
את פירות הבאושים של שתי "ההתנתקויות" אנו אוכלים מאז שנה אחרי שנה, או כפי שנוסחו הדברים היטב בחוק לביטול ההתנתקות שהכנסת אישרה לפני חודשיים: "משאַף לא אחת מתכליותיה של תוכנית ההתנתקות התממשה, ובשל כך, שבמקום תועלת הביאה לנזקים עצומים, מתחדדת תובנת העוול שנעשה לאזרחים שהחוק הכשיר את פינויים ועקירתם. על כן, מוצע בהצעת החוק לבטל חלקים בחוק יישום תוכנית ההתנתקות, ובכך למחוק במידת־מה את הכתם הלאומי והמוסרי שזו הכתימה בבגד יומה של מדינת ישראל".
אפילו "התמורה" האמריקנית על מהלך ההתנתקות מעניקה עתה תוקף להחלטה לאפשר ליהודים לחזור לחומש. המכתב הנשיאותי של בוש שהכיר לכאורה בגושי ההתיישבות הגדולים ביו"ש, התגלה מהר מהמצופה כ"פג תוקף". ממשל אובמה התכחש לו, ממש כפי שממשל ביידן בימינו מתכחש שלו. איך אמרה הילרי קלינטון לנתניהו? – "גושים או לא גושים. אפילו לא אבן אחת". אז עכשיו, כשחוזרים סוף־סוף לחומש, צריך לזכור מי הוציא אותנו משם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו