אסור לוותר על סעודיה

היועץ לבטחון לאומי צחי הנגבי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר קיימו פגישות חשובות מאד עם היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן וצוותו, בהשתתפות המשנה לראש המל"ל גיל רייך ונציגים בכירים ממשהב"ט, משה"ח, המוסד ואמ"ן. למרות שהפגישה נערכה בתקופה מתוחה ביחסים מול ארה"ב, הייתה לה חשיבות עליונה להתקדמות משותפת בנושאים החשובים שעל הפרק.

לפי ההודעה המשותפת שיצאה אחרי הפגישה, קיימות הבנות בין הצדדים, אבל יש עדיין חילוקי דעות ביחס לדרך הפעולה הנדרשת, ובעיקר לקצב. בהתאם לסדרי העדיפויות שקבע רה"מ נתניהו, בראש הרשימה הישראלית עמדו איראן וסעודיה, ואילו המארחים העלו גם שאלות על הרשות הפלשתינית, הר הבית ויו"ש, רוסיה, אוקראינה וסין. הגיוני שהאמריקאים ביקשו לשמוע גם על נושאי הפנים הבוערים.

איראן וסעודיה אכן עמדו במרכז השיח, לאור המשך ההתנהגות האיראנית האגרסיבית בגרעין ובתמיכה בטרור, הסכנות כתוצאה מהתקרבותה לרוסיה ותמיכתה בה במלחמתה באוקראינה, והניסיונות האיראניים להתבסס בסוריה. ברור שהחשיבות של הידוק שיתוף הפעולה עם סעודיה עלתה בפגישות, שהתקיימו לפני ההודעות על חידוש היחסים בין איראן לסעודיה, בחסות סין.

תמונת המצב המודיעינית לגבי הגרעין ברורה לשתי המדינות. המשמעות הנגזרת ממנה והפעולות המיידיות שיש לנקוט עדיין אינן מוסכמות. טהרן העשירה כבר כמות אורניום שתספיק לכמה פצצות ברמה של 60%. לפי סבא"א, טהרן נתפסה בהעשרה גם ל־84% (לא ברור בדיוק כמה ולמה), ויכולה לעבור מיידית להעשרה של 93% המתאימה לפצצה. נוסף על כך, איראן מונעת מפקחי סבא"א גישה לאתרים חשודים, ומסרבת לענות לסבא"א על שאלות.

מהותית, אין משמעות אמיתית להבדל בין העשרה ל־60% או ל־84%, ואפילו לא ל־93%. הבעיה האמיתית החלה כשטהרן עברה להעשרה מאסיבית של 20%, והעולם עבר על כך לסדר היום. העשרה ל־20% מהווה כ־70% מהזמן שנדרש כדי להגיע ל־90%, ודורשת כמעט 100% מהידע הטכנולוגי הנדרש לכך. מנגד, חשוב לזכור שהעולם סימן את ההתקרבות להעשרה ל־90% כקו אדום, וההתנהגות האיראנית המתריסה והמצפצפת, ובעיקר חוסר התגובה העולמית, בעייתיים מאוד. איראן חייבת להיענש על התנהגותה, לפחות כעת, בתגובה ברורה והולמת.

בישראל יש רצון אמיתי לסייע לארה"ב להגיע להסכם טוב, רחב ומקיף שסוגר לתקופה ארוכה מאוד את כל הערוצים האיראניים לפצצה. זה לא יקרה לפני שאיראן תפנים שישראל ו/או ארה"ב יתקפו באיראן. אף שלישראל יש יכולות עצמאיות, כדאי שארה"ב תיקח חלק בהיערכות ובתקיפה.

לישראל אסור בשום אופן לבקש מארה"ב תקציב נוסף או מערכות נשק נוספות. מה שישראל זקוקה לו מארה"ב זה בעיקר גמישות והקדמה באספקה של המערכות שכבר נרכשו (כדוגמת המתדלקים) או שעומדות להירכש, והגדלה מאסיבית של ההצבה מראש בישראל של חימושים מתקדמים (JDAM, ארטילריה ועוד), ובעתיד גם של מערכות הגנה אקטיביות מסוגים שונים מתוצרת ישראלית/אמריקנית, כולל מיירטים, כמובן לאחר שיירכשו לצרכים אמריקניים ויוצבו בינתיים בישראל.

ישראל וארה"ב חייבות לשים על השולחן במשותף איום צבאי אמין ומסר של מוכנות אמיתית לפעולה. קיימת חשיבות גבוהה מאוד לאמירה אמריקנית ברורה, שלישראל יש יכולת עצמאית לתקוף באיראן ושארה"ב תתמוך בתקיפה כזו, לפני ואחרי. אם זה יקרה, לצד לחץ כלכלי מאסיבי ותמיכה אקטיבית במהומות באיראן, אולי זה יוביל לשינוי באיראן. ואם לא, אז להוצאה לפועל של האזהרות.

המפגש האמור התקיים לפני ההודעה המפתיעה על חידוש יחסי סעודיה ואיראן, שמהווה הרעה משמעותית במאזן הכוחות במפרץ ובקשר בין סעודיה לארה"ב, וכמובן משפיע גם על ישראל. ההצהרה כללה גם התייחסות לעצמאות כל מדינה וליכולותיה להחליט בעתיד על דרכה, וייתכן שיש בכך רמז מצד סעודיה דווקא לרצון עתידי להגיע להסכם עם ישראל.

למרות ההצהרה, יש עדיין אפשרות לתקן, ובמיוחד יש עדיין מה להציע לסעודיה, בעיקר מצד ארה"ב, אבל בהחלט גם מצד ישראל. ארה"ב יכולה להציע לסעודים שיתוף פעולה והסכמים כדוגמת אלו שיש לה מול ישראל, הודו וטייוואן, ללא פגיעה ביתרון האיכותי הישראלי (QME).

לדוגמה: אספקת ציוד צבאי מוגדר מראש שלא תהיה תלויה בפוליטיקה אמריקנית פנימית, לחימה אמיתית משותפת באגרסיביות האיראנית למרות חידוש היחסים, הסכם סחר חופשי, שיתוף טרילטרלי עם ישראל בפיתוח ובטכנולוגיה, ואפילו כניסה עתידית לשיתוף פעולה בהגנה מפני טילים כשיתאפשר, כולל אספקת מערכות מותאמות אמריקניות/ישראליות.

בכל מקרה, לא נכון שארה"ב תציע לסעודים מעגל דלק גרעיני מלא ועצמאי, והבטחות שלא יהיה ניתן ליישם בקונגרס, כמו אמנה והגנה מלאה בסגנון נאט"ו ו־Article 5.

הסעודים בתמורה יכולים לספק לארה"ב ולישראל הסכם שלום מלא, כולל הבאת מדינות נוספות (מלזיה, אינדונזיה, פקיסטן) לשולחן הדיונים. וכמובן, חשוב שלא יחממו את היחסים מול איראן, ובטח לא מול סין.

הנושא הסיני, שכנראה עלה בשולי הפגישות בוושינגטון, חשוב מאוד לארה"ב - ובטח לאחר שסין היתה השושבינה בהתקרבות בין סעודיה לאיראן, מה שמהווה "אצבע כפולה בעין" האמריקנית. ישראל חייבת לאמץ במלואה את הגישה האמריקנית, ובכל קונפליקט לבחור בבירור בצד האמריקני, כולל שיתוף פעולה עם ארה"ב בתמיכה בטייוואן.