להסכים על כללי המשחק: אלו הנושאים שצריכים להופיע על סדר היום בביקורו של סאליבן

היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, צפוי להגיע בשבוע הבא לירושלים לשיחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם בכירים ישראלים נוספים, בנוגע למדיניות הממשלה החדשה.

מבחינתו של נתניהו, ביקור זה מגיע בעיתוי אידיאלי להתנעת שורת יוזמות מדיניות, שבכללן - הסוגיה האיראנית, המצב במזרח התיכון והמלחמה באוקראינה. הוא יאפשר גם לתאם מהלכים כדי לקדם נורמליזציה עם מדינות נוספות ולגבש כיווני פעולה נוספים להעמקת הסכמי אברהם אותם ניתן יהיה לקדם בפסגת "פורום הנגב" שתתכנס בחודש מארס.

על רקע הבדלי הגישות והעמדות בין וושינגטון וירושלים, שעלולים לאתגר את היחסים בין הממשלים, יהווה ביקור זה הזדמנות להסכים על "כללי המשחק".

באשר ל"סוגיה הפלשתינית", יש להניח שבבית הלבן התאימו את הציפיות למציאות החדשה ולהרכב הממשלה ועמדותיה. כך או אחרת, אחד מיעדיו של  נתניהו יהיה להפחית ככל הניתן את השפעותיה של סוגיה זו על סדר היום המדיני ועל היחסים בין שתי המדינות. אז מה צריך לכלול דף המסרים של נתניהו לסאליבן?

יחסי ישראל־ארה"ב: מעורבות ללא התערבות

היחסים המיוחדים בין המדינות והתמיכה האמריקנית הדו־מפלגתית הם אינטרס עליון של ישראל. עם זאת, ישראל היא מדינה ריבונית המגבשת את עמדותיה באורח עצמאי, מתוך האחריות שההיסטוריה הועידה לה כמדינתו של העם היהודי ולנוכח המאבק הנמשך על קיומה, מעמדה וביטחונה.

ישראל חזקה היא נכס לארה"ב מבחינה ביטחונית, טכנולוגית וכלכלית. בהמשך לזאת, ישראל תפעיל את כוחה כדי להגן על עצמה, ולא תאפשר לסכן את קיומה ואת ביטחונה. על האמריקנים לכל הפחות לגבות אותה.

באשר למצב הפנימי - נתניהו צריך להדגיש שישראל היא דמוקרטיה צעירה ותוססת, שמלבנת בכלים דמוקרטיים סוגיות הנמצאות במוקד של מחלוקות פנימיות קשות. אין מקום להתערבות ולהשפעה זרה מכל צד שהוא.

הסוגיה האיראנית: לרדת מהסכם הגרעין הקודם

מעבר ליחסים עם ישראל, בפנינו חלון הזדמנויות לשקם את מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון, להחליש את הקשר המתהדק בינו לבין רוסיה וסין ולקרב את סעודיה באופן שיסייע לפתרון בעיות האנרגיה בעולם. המפתח לכל זאת: שינוי הגישה מול איראן.

מעורבותה של איראן במלחמה באוקראינה ממחישה את הסכנה הנשקפת ממנה. צא ולמד מה היא תרשה לעצמה, אם חלילה תהיה מעצמת גרעין. עד כה, ממשל ביידן לא צלח בריסון הרפובליקה האסלאמית. היחסים בין מוסקבה לטהרן הגיעו ב־2022 לשיאים חדשים, והתקרבות זו תחריף את אתגרי ארה"ב והמערב.

מדיניות ממשל ביידן כלפי איראן, עד כה, לא רק שלא ריסנה את הרפובליקה האסלאמית, אלא אפשרה לה להתקדם במאמציה בתחום הגרעין הצבאי, להמשיך בפעולותיה החתרניות באזור, ולהמשיך להפעיל גרורות טרור ברחבי המזרח התיכון.

הבית הלבן הציב את ענייני המזרח התיכון במקום לא גבוה בסדר העדיפויות שלו, ומדיניותו שידרה חולשה. התוצאה לא איחרה לבוא: השפעת ארה"ב נחלשה. וושינגטון צריכה להוריד מעל הפרק לחלוטין את החזרה להסכם הגרעין הקודם, לחתור להפעלת אופציית ה"סנאפ־באק" ולהציב איום צבאי אמין.

עתה, גם לשיטת ארה"ב והמערב, משכשלו המאמצים להחזירה ל"הסכם הגרעין", מעורבותה של איראן במלחמה באוקראינה מספקת הזדמנות לשנות את המדיניות כלפיה. אירופה עשויה להיות קשובה לכך היום יותר מבעבר.

נתניהו נחוש להמשיך להתעקש על כך שוושינגטון צריכה להוריד מעל הפרק לחלוטין את החזרה להסכם הגרעין הקודם, לחתור להפעלת אופציית ה"סנאפבק" (שכלולה בהסכם הגרעין ומאפשרת לחדש את כל הסנקציות שהוטלו על איראן על ידי האו"ם) ולהציב איום צבאי אמין.

חשוב להבהיר שלא נכון להניח שגישה זו בהכרח תגרור את ארה"ב למלחמה, אדרבה, מדיניות כזו תפחית במידה רבה גם את ההסתברות למלחמה שעלולה לפרוץ במזרח התיכון אם איראן תמשיך לפעול למימוש חזונה. החלטה אמריקנית ברוח זו, תהיה צעד מנהיגותי היסטורי אשר ישקם את מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון וישפיע באופן דרמטי במאבק על הסדר העולמי החדש.

מדיניות כזו תסלול את הדרך לשיקום היחסים בין ארה"ב לסעודיה ולמדינות המפרץ, תעצור את תהליך התקרבותן לרוסיה ולסין, תרתום אותן לסייע באופן משמעותי לפתרון משבר האנרגיה העולמי וגם תספק רוח גבית למחאות הפנימית נגד משטר הדיכוי האסלאמי באיראן. כמו כן, גישה כזו תסייע גם לחידוש התנופה שיצרו הסכמי אברהם.

סעודיה, אוקראינה, והסוגיה הפלשתינית

שמירה על חופש הפעולה של ישראל בזירה הצפונית: התמורה מצד רוסיה על היחלצותה של איראן לסייע לה במלחמתה באוקראינה, עלולה להינתן בזירת סוריה. ישראל ערה לסכנה זו, לא תאפשר התבססות איראנית במרחב הזה ותפעל בנחישות לשמר את חופש הפעולה האווירי שלה.

קידום היחסים עם סעודיה: הסדרת היחסים בין בית המלוכה בריאד לבין ממשל ביידן תשפר את התנאים לקידום יחסי ישראל־סעודיה, אך היא לא מבטיחה זאת. שאיפתה של ישראל היא להביא לשלום מלא עם סעודיה, שיביא עימו גם את סיום הסכסוך הערבי־ישראלי. אם טרם בשלה העת להשגת יעד זה בשלמותו, נכון יהיה להתקדם לקראתו בצעדים חיוביים עקביים, שיסמנו את הכיוון וייצרו מומנטום חיובי.

הרחבת הסכמי אברהם וכינון שת"פ אזורי לפתרון בעיות עולמית: הרחבת השותפות האזורית של מדינות הסכמי אברהם יחד עם מצרים, טורקיה, קטאר ויש לקוות גם סעודיה - תוכל להביא מזור לא רק לבעיות האנרגיה, אלא גם למשבר המזון העולמי, לבעיית המים ולצרכים נוספים.

כך לדוגמא, ניתן יהיה לייצר מקורות חלופיים לחיטה ממדינות אפריקה, ביניהן סודן, תוך שימוש בידע טכנולוגי ובאמצעים מישראל, איחוד האמירויות ומרוקו. כמו כן, ניתן יהיה להסתייע בניסיון שישראל צברה כמובילה בתחום החלבון האלטרנטיבי למוצרי בשר ולקדם פתרונות מעשיים לבעיות המים תוך שימוש בשיטות הישראליות למחזור ולהתפלה.

בתוך כך, נכון יהיה להשלים את החתימה על ההסכמים עם סודאן, לצרף את צ'אד לפורומים הקשורים להסכמי אברהם, לשדרג את היחסים עם מרוקו ולחדש את המאמצים מול מדינות מוסלמיות נוספותשטרם כוננו יחסים עם ישראל.

תיווך בין רוסיה וארה"ב בנוגע למלחמה באוקראינה: בזירת המאבק בין רוסיה למערב נתניהו מביא עמו יתרונות, בין השאר לנוכח ניסיונו הרב ויחסיו עם פוטין, ביידן וזלנסקי. נכון יהיה לבחון אם בשלו התנאים לתיווך אפקטיבי בין הצדדים ולהציע זאת. פסגת היועצים לביטחון לאומי של ארה"ב, רוסיה וישראל - שהתכנסה בירושלים בנובמבר 2019, יכולה לשמש פורמט למסגרת לקיום השיחות או לפחות להתנעתן.

מאיר בן שבת היה ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי של ממשלת ישראל בשנים 2017-2021, ניהל את המגעים האסטרטגיים עם ארה"ב ורוסיה והיה מעורב בהסכמי אברהם. משמש כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שליד אוניברסיטת ת"א.