הסכם הגז עם לבנון מחליש את חיזבאללה

הסכם הגז עם לבנון שאושר על ידי שתי המדינות מחייב בחינה מעמיקה שלו, אך יותר מכך, בחינה של הדרך לאישורו במערכת הדמוקרטית שבה אנו חיים. הוויכוח בין ישראל ללבנון על גבול המים בין המדינות נמשך יותר מעשור, והגיע לשיאו כאשר ממשלת ישראל אישרה לפתח את שדה כריש ולאפשר לחברת אנרג'יאן להביא אסדה כדי להפיק גז מהשדה, עוד בטרם הסתיים המו"מ בין המדינות בתיווך ארה"ב. סיום המו"מ טרם היציאה לדרך היה חוסך את המורכבות של תהליך אישור ההסכם כעת.

הוויכוח בין ישראל ללבנון התמקד בקו הצפוני של המים הכלכליים, של ישראל ולא במים הריבוניים, ולכן היה נכון להתמקד בקו התיחום של המים הכלכליים כך שבסופו של דבר, שדה כריש היה נשאר בשטחנו והלבנונים היו מקבלים אישור לפתח את שדה הגז קאנא־צידון, שבו ככל הנראה יש גז טבעי.

העיתוי שבו ישראל נמצאת במערכת בחירות, והמצב הפוליטי המורכב שבו שרויה לבנון, הביאו להעלאת הטון. חסן נסראללה איים ככל הנראה עם אקדח ריק מכדורים מול הצהרות בצד הישראלי, כאילו זו נכנעה לאיומיו. ישראל היא מעצמה אזורית ואינה פועלת על פי תכתיבים של חיזבאללה. האינטרס הישראלי היה לאפשר ללבנון עצמאות אנרגטית, ולצמצם את תלותה בדלק האיראני שמגיע ללבנון בסיוע חיזבאללה. יכולתה של לבנון להפיק גז עצמאית ולהביא ליציבות כלכלית ואנרגטית, תוך הפחתת התלות באיראן, היא הישג חשוב, שעשוי להביא ליציבות אזורית ולירידת השפעתו של חיזבאללה במערכת הפוליטית הלבנונית. ישראל, כמדינה חזקה שמסוגלת לפגוע קשות בחיזבאללה, אם תרצה בכך, יכולה להרשות לעצמה להגיע להסכם מסוג זה.

הוויתור על חלק מהמים הריבוניים של ישראל מחייב את ישראל להביא את אישור ההסכם לכנסת, כפי שמתחייב מהחוק בנושא זה. קו הגבול הימי באזימוט 291 עד לטווח 12 מייל (22 ק"מ) מראש הנקרה, שנקבע לאחר נסיגת ישראל מלבנון, הוא דה־פקטו קו הגבול הימי בין המדינות, גם אם נקבע באופן חד־צדדי. קו הגבול הזה נשמר בקפדנות על ידי שתי המדינות, בדיוק כמו קו הגבול היבשתי.

ספינות חיל הים שפעלו מדרום לקו זה פעלו על פי חוק במים ריבוניים ישראליים במשך 22 שנה כמעט ללא כל תקריות, ונשמרה להם ההגנה החוקית לכל פעולה שביצעו באזור זה. כך היה גם לאורך הגבול היבשתי, שאף הוא אינו מוסכם. השינוי בקו גבול זה של המים הריבוניים (עד לטווח 12 מייל) הוא ויתור על ריבונות ישראלית, ומחייב את אישור הכנסת, שככל הנראה תאשר את ההסכם.

לסיכום, ההסכם עם לבנון הוא הסכם שעתיד להביא יציבות לאזור, יפחית את תלותה של לבנון באיראן ובחיזבאללה, ויחזק את כלכלתה. זהו אינטרס ישראלי מובהק. אישור ההסכם בכנסת ייתן לו תוקף חוקי וישרת את הביטחון הלאומי של ישראל בעתיד.