על אף הגינויים, ישראל לא צפויה להחריף את המדיניות מול פוטין: גורם שהיה מעורב עד לאחרונה בניהול היחסים הביטחוניים הרגישים בין ישראל לרוסיה, העריך בשיחה עם "ישראל היום" כי לא צפוי שינוי דרמטי במדיניות הישראלית כלפי אוקראינה, והאמברגו דה-פקטו שהטילה ירושלים על מכירת נשק לקייב יימשך.
עם זאת, הגורם לא שלל אפשרות שלאחר הבחירות תבצע ישראל תפנית משמעותית יותר במדיניותה כלפי המלחמה באוקראינה, מעבר לגינויים החריפים שהשמיע ראש הממשלה לפיד בקשר למתקפות הטילים הרוסיות נגד מטרות אזרחיות במדינה.
תקיפה וקולות ירי בקייב, הבוקר // רשתות חברתיות
"ההתקרבות בין איראן לרוסיה עדיין לא מהווה שינוי מהיסוד של התמונה הביטחונית", אמר הגורם. "הטילים שדווח כי טהרן תעביר למוסקבה הם לטווחים של כמה מאות קילומטרים, ואינם מהסוג שמסוגל להגיע לישראל ולכן יש לנו עניין מיוחד לבחון את ביצועיו. גם הכטב"מים המתאבדים מסוג שאהד 136 מוכרים לנו היטב מפעילותם בתימן ובעיראק, אף שברור שצה"ל עוקב גם אחרי הביצועים שלהם באוקראינה".
איראן שלחה את הכטב"מים לרוסיה למרות אזהרות מצד ארה"ב שלא לעשות זאת. על פי הידוע הכלים הלא מאוישים מסוגלים לשאת חימוש, אולם גורם צבאי העריך בשיחה עם "ישראל היום" לפני כמה שבועות, כאשר החלו הדיווחים על העסקה המתגבשת, כי הרוסים זקוקים להם בעיקר לצרכי מודיעין טקטי ורכישת מטרות.
ההתקרבות בין המדינות מטרידה את ישראל גם בהקשר לתוכנית הגרעין האיראנית. הכור הגרעיני בבושהר הוא כור רוסי למעשה, ועל מוטות הדלק שמפעילים אותו מצטבר פלוטוניום במהלך השימוש בהם.
מוקדם יותר היום, הופצצה אוקראינה על ידי אותם מל"טים איראניים, כאשר לפחות שמונה בני אדם, כולם אזרחים, נהרגו. על פי דיווחים מכלי תקשורת במדינה, כמה בנייני מגורים בבירה קייב נפגעו ישירות ממל"טים מדגם שאהד-136. לפחות ארבעה בני אדם נהרגו בבירה קייב ועוד ארבעה נוספים נהרגו בעיר סומי. כ-30 בני אדם נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי. עוד דווח כי חלק מהמל"טים יורטו על ידי מערכו תההגנה האווירית של אוקראינה. אזרחים תועדו כשהם יורים בנשק חם לעבר הכלים המעופפים באזורים מיושבים. בנוסף, התרחשו פיצוצים בצפון מזרח המדינה ובדרומה, שם יורטו 26 כטב"מים מסוג שאהד-136.
גורם ביטחוני: "אין שום שינוי במדיניות"
בתוך כך, גורם ביטחוני מבהיר כי לישראל אין כל כוונה לספק לאוקראינה נשק הגנתי שלא סיפקה לה עד היום - גם לא כנגד המל"טים האיראניים שרוסיה עושה בהם שימוש בימים האחרונים. בתגובה לקריאות לספק נשק כזה, ולדיווחים שהדבר נשקל, הגורם הביטחוני אומר ל"ישראל היום" כי "אין שום שינוי במדיניות". מוקדם יותר היום איים נשיא רוסיה לשעבר, דימטרי מדבדב, כי תמיכה צבאית של ישראל באוקראינה "תהרוס את היחסים" בין המדינות.
באותו נושא, אמר לפני שבועיים שגריר אוקראינה בישראל, יבהן קורנייצ'וק, כי "התקרבות רוסיה לאיראן היא גורם מאוד משמעותי שדוחף את ישראל לעזור באופן גלוי יותר ואפקטיבי יותר לאוקראינה". לדברי קורנייצ'וק, "ההבדל בין עמדת ישראל לבין כל המדינות הדמוקרטיות המערביות הוא בכך שישראל היא היחידה שאינה מספקת בגלוי סיוע צבאי לאוקראינה". בשיחה עם "ישראל היום" אמר השגריר קורנייצ'וק: "אני לא רוצה לומר דברים שלא נהוג לדבר עליהם, הגם שדברי הנשיא אומרים הרבה. אבל באופן פומבי, ישראל לא עושה זאת. כדי שישראל תתחיל לספק ציוד הגנתי לאוקראינה באופן גלוי, צריך לשנות את התפיסה האסטרטגית, עוד מימים שקדמו לנתניהו, שבה רוסיה נתפסת כידידה ושותפה. את התפיסה הזו קשה לפרק לפחות כל עוד אין ממשלה יציבה".
דבריו של הגורם שהיה מעורב בקשרים עם רוסיה מגיעים בתקופה מתוחה ביחסים. לפני שבוע הודיע רה"מ לפיד כי הוא "מגנה בתוקף את התקיפה הרוסית על אוכלוסייה אזרחית בקייב ובערים נוספות באוקראינה". שעות ספורות לאחר גינוי לפיד, השגרירות הרוסית תקפה את העמדה הישראלית סביב ההסלמה האחרונה. בהודעה שפורסמה אז בטוויטר מסרה השגרירות כי "שמענו על ה'גינוי הנחרץ' של הגורמים הישראלים על 'מתפקדות רוסיות על אוכלוסייה אזרחית' בערים של אוקראינה". בתוך כך, בהמשך החודש צפוי בית המשפט במוסקבה לחדש את הדיון בעניין דרישת משרד המשפטים הרוסי להפסיק את פעילות הסוכנות היהודית במדינה.
אריאל כהנא השתתף בהכנת הידיעה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו