אישה קטנה, פזורת שיער ונפש, נכנסת אל "המרכז להיסטוריה יהודית" בדרום מנהטן. היא מדברת בשטף, קופצת בין ממצא למשנהו, מחברת קצוות שנראים בלתי קשורים. האנגלית שלה מעורבלת במבטא רוסי כבד, שמרמז על העניין החריג שמגלים בה גורמים רבי־עוצמה. "לא ידעתי שאני כל כך חשובה", היא מלגלגת עליהם בתגובה.
הסיפור של אירינה צוקרמן הוא גרסה עכשווית ל"בגדי המלך החדשים". היא חוקרת עצמאית, שמה ידוע בחוגים מצומצמים יחסית, היא טולת קשרים ובעיקר בלי ארגון שעומד מאחוריה. אך ממצאיה עומדים בסתירה לטענות של ארגוני ביון, חברות סייבר, תעשיית זכויות האדם וכלי תקשורת מהשמאל.

"המלך עירום. החברה הישראלית NSO לא עשתה את מה שמייחסים לה", היא אומרת, "קמפיין בינלאומי מתוחכם מפיץ את הטענות האלה מסיבות פוליטיות".
לא רבים נחשפו למחקריה של צוקרמן, ובכל זאת הרשת החברתית טוויטר חסמה את החשבון שלה ימים ספורים לפני פגישתנו בסוף יולי. כנראה מישהו מאוד מודאג ממה שיש לה לומר.
היא מתגוררת עם בעלה ג'ייסון בקונטיקט, ללא ילדים. היא בת 37. הוא צעיר ממנה, מסור לה, ומלווה כל צעד שלה בקרב האיתנים. את פועלה הציבורי החלה צוקרמן לפני שנים רבות כפעילת זכויות אדם, המשיכה לארגונים שונים, ובהמשך עברה למחקר במסגרות מגוונות. בשנים האחרונות פנתה לדרך עצמאית.
באוגוסט 2020 פרסמה צוקרמן, בחסות מרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן, מאמר שכותרתו "אמנסטי העולמית ולוחמת המידע הקטארית". על סמך מידע גלוי טענה כי המאבק הבינלאומי בחברת הסייבר הישראלית NSO ממומן בחלקו על ידי קטאר, והוא חלק ממאמץ מתמשך, שארגון אמנסטי שותף לו, שמטרתו לפגוע בישראל ולחזק את כוחות האסלאם הקיצוני. צוקרמן שמה דגש בין היתר על קשריו של העיתונאי הסעודי שנרצח בטורקיה, ג'מאל חשוקג'י, עם קטאר, והבליטה את עברו הרחוק כמי שבשנות ה־80 חבר לאוסאמה בן לאדן, מחולל פיגועי התאומים.
"ישנה דאגה גוברת כי ההאשמות השיטתיות של מעקב (באמצעות NSO) והמאמרים הרבים בשמות פיקטיביים, על ידי בעלי דעות פרו־אסלאמיות ואנטי־ישראליות, עשויים להיות מסע דיסאינפורמציה ארוך־טווח ומתוכנן היטב, הממחיש את התשתית והטווח הרחב של לוחמת המידע של קטאר", כתבה צוקרמן בשלב מסקנות המאמר.
כופרת בנרטיב הממסדי
כיוון המחקר של צוקרמן עמד בסתירה מוחלטת לקו השליט במערב, בכלל זה בתקשורת בישראל. הדעה המקובלת הציגה את שליט סעודיה, מוחמד בן סלמאן, כאיש הרע שעמד מאחורי רצח חשוקג'י. תוכנת פגסוס של חברת הסייבר הישראלית NSO, על פי הטענה, היתה כלי המעקב ששימש את שירותי הביטחון של הממלכה לאתר את העיתונאי, וכך נקשר שמן של NSO וישראל לפרשייה.
חשוקג'י היה אישיות נודעת בחוגים הליברליים בארה"ב. רציחתו וביתור גופתו ב־2018 בקונסוליה הסעודית בטורקיה, ככל נראה בידי שירותי הביטחון של סעודיה, ריסקו את מעמדה של הממלכה במערב.
הגוף המרכזי שהפיץ את הטענות הביקורתיות נגד NSO הוא מכון מחקר קנדי בשם "סיטיזן לאב". ארגון אמנסטי, תעשיית זכויות האדם והתקשורת הפרוגרסיבית בכל העולם הדהדו את "מחקריו". צוקרמן, לפחות בשלב ההוא, היתה היחידה שכפרה בהם.
ב־NSO עצמה חשבו שצוקרמן צודקת. אז והיום דוחים בחברה לחלוטין את כל הטענות על אודות ריגול אחרי עיתונאים או יריבים פוליטיים. אם מישהו עשה שימוש פסול בפגסוס או במוצרים אחרים, מתעקשים ב־NSO, הוא עשה זאת על דעתו. בחברה, ולא רק בה, משוכנעים שכוחות בינלאומיים רבי־עוצמה עומדים מאחורי הקמפיין נגדם.
אך בהכחשות, כמו גם בגילויים של צוקרמן, לא היה די כדי לעצור את הגל. התחקירים וההאשמות נמשכו, והעמידו אותה על מסלול שעלול להסתיים בקריסה. לאחרונה הממשל האמריקני הכניס את החברה לרשימה השחורה ואף מנהל נגדה חקירה. כתוצאה מהלחצים התפטר המנהל האגדי, שלו חוליו, ומאה עובדים פוטרו. גלי ההדף משפיעים על כלל תעשיית הסייבר בישראל.
בשנתיים מאז המחקר הראשון צוקרמן העמיקה ועיבתה את עבודתה. בין היתר הצביעה על קשרים ברורים בין אמנסטי לבין "סיטיזן לאב", ובין הגופים הללו לבין קטאר. על אף חשיבותם ומקוריותם, הממצאים שלה לא קיבלו תהודה בתקשורת העולמית. מאידך, מאז החלה ללכת נגד הזרם, היתה נתונה למתקפות קשות בטוויטר.
"חלק מהתוקפים שלי הם אנשים אמיתיים, חלק פיקטיביים. היה מצופה לקיים את הדיון לגופם של הממצאים במקום לתקוף אותי. אבל הורידו אותי מטוויטר לצמיתות, בלי שום הסבר. היו לי 26 אלף עוקבים. לא עברתי על חוקי הקהילה ולא תקפתי אף אחד. שאלתי שאלות", אומרת צוקרמן במשרדי "המרכז למורשת יהודית", שם אנו נפגשים.
מדוע הוסרת מטוויטר לדעתך?
"קיבלתי מסרים ברורים מהאנשים שתקפו אותי שאם אהיה מאופקת יותר, הם ידאגו שלא יחסמו אותי. כתבו לי שאם אגיד ש־NSO אחראית לרצח חשוקג'י - החשבון יוחזר, אבל מובן שלא אעשה זאת. לא אשנה את דעתי. ההשתקה שלי היא מהלך פוליטי נגדי".
היותה קול בודד בעולם וחוסר הגיבוי מישראל ומגורמים אחרים מול המתקפות ברשת החברתית, לא הרתיעו כאמור את צוקרמן, ולפני כחודשיים איתרה בפעם הראשונה גורם משמעותי שתומך בעמדתה.
מדובר בג'ונתן סקוט, "האקר כובע לבן", כלומר פצחן אינטרנט חיובי, שמדווח על פרצות אבטחה כדי להזהיר גופים וחברות, ולא כדי לסחוט אותן. בעולם הפצחנים מכונה סקוט בשם "ג'ונתן דאטא". הוא דורג על ידי חברות סייבר מוכרות, וגם על ידי הפנטגון האמריקני, כהאקר מוביל ברמה עולמית. בין היתר העביר לפנטגון כ־800 דיווחים על ליקויי אבטחה באתרי מערכת הביטחון האמריקנית. יותר מ־600 התגלו כדיווחי אמת. האמינות הזו חשובה כאשר מדובר על עולמות הסייבר.
"טענות ללא הוכחות"
לפני כשנה פרסם סקוט דו"ח ראשון משלו על "סיטיזן לאב". המסקנות תאמו את אלה של צוקרמן, בלי שהיה ביניהם קשר מוקדם. בתחילת יולי 2022 הוציא סקוט דו"ח חריף יותר, שבעקבותיו נוצר ביניהם הקשר. השניים ערכו ראיון משותף ביוטיוב, ויומיים לאחר מכן טוויטר סגרה לצוקרמן את החשבון. בשיחת זום מטקסס, שם הוא מתגורר כיום, אומר סקוט כי "ממצאי 'סיטיזן לאב' על אודות NSO אינם נכונים ולא יכולים להיות כאלה".
מדוע ערכת את הבדיקה?
"נקודת המוצא שלי היתה כמו שמקובל לחשוב, ש־NSO רעים ו'סיטיזן לאב' צודקים. אבל אני אדם שלא מוכן ללכת אחרי כולם סתם כך. אם כולם אומרים משהו, אני מחפש ובודק בכוחות עצמי ומנסה להבין למה. המסקנה שלי היתה חד־משמעית. הריגול הזה לא קרה".

מדוע?
"מפני שעל פי 'סיטיזן לאב' החדירה של פגסוס נעשתה באמצעות רכיבים שכבר לא היו מותקנים על הטלפונים בזמן החדירה כביכול. לכן בלתי אפשרי שהיא קרתה. האם החדירה היתה דרך SMS? ווטסאפ? יישומון אחר? אף אדם הגיוני לא יכול לקבל דו"ח כזה שהוא רק טענות ללא הוכחות. וזה מה ש'סיטיזן לאב' עושים כבר 11 שנה".
האם יש קשר כלכלי או אחר בינך לבין NSO? הם משלמים לך?
"לא. הם מעולם לא יצרו קשר איתי ואני לא איתם".
מדוע השתיקו את צוקרמן לאחר הראיון ולא אותך?
"היא ספגה התקפות נוראיות מצד 'מפלצות טוויטר' חזקות. אחד מהם הוא אדם בעל עבר פלילי מוכח. היא קורבן של 'תרבות החיסול' שקיימת בארה"ב. אני משער שהיא החלשה מבין שלושתנו, ויש לה פחות קשרים בעיתונות, ולכן רק החשבון שלה נסגר".
כשסקוט מדבר על "שלושתנו" הוא מתכוון לחוזה חוויאר אוליבס, ד"ר למדעי המדינה מספרד, שבחן את הדו"ח של "סיטיזן לאב" ובו טענות כי ממשלת ספרד מרגלת אחרי בכירים מקטלוניה באמצעות פגסוס. כמו סקוט וצוקרמן, ובלי קשר אליהם וללא תיאום איתם, גם אוליבס סבור שהמחקר לא עומד בסטנדרטים אקדמיים ולוקה בפגמים אתיים ובניגוד עניינים.
כך, למשל, פעיל פוליטי קטלוני, נעדר רקע אקדמי, הפך לחוקר מרכזי עבור "סיטיזן לאב". "זה לא עומד בסטנדרט מחקרי", כתב אוליבס. גם הוא סבור שהדו"חות של "סיטיזן לאב" לוקים בניגוד עניינים ומוטים מפוליטיקה. "כל הקמפיין שמאשים את ממשלת ספרד מבוסס למעשה על הנחות שלא נבדקו ועל מתודולוגיה לא שקופה שאינה ניתנת לשכפול, בהובלת 'חוקר מפלגתי'. לא נקבעה קבוצת בדיקה או השוואה למקרה אחר", כתב אוליבס ב־24 באפריל.
מי נתן את ההוראה
העמדה הזו אומצה על ידי הפרלמנט האירופי. ב־19 ביולי החליטה ועדת החקירה בעניין פגסוס של הפרלמנט כי לא תחקור את ההאשמות של "סיטיזן לאב" נגד ממשלת ספרד. "אין ראיות לריגול בלתי חוקי, וממשלת ספרד הודתה שרק 18 פעילים היו נתונים לשליטה (ולא 65, כפי שטענו ב"סיטיזן לאב"). המקרים האחרים שדווחו חשודים מאוד, עד כדי כך שייתכן כי הם אפילו זויפו. שערוריית הריגול הגדולה הופכת במהירות לבלוף גדול", נכתב במגזין הספרדי "קונפידנשל".
צוקרמן, סקוט ואוליבס הגיעו, כל אחד בגפו ועל בסיס ממצאים אחרים, למסקנות כי הטענות של "סיטיזן לאב" נגד NSO אינן מבוססות ואינן מדעיות, אלא מהוות חלק מקמפיין פוליטי. ואם הפרסומים נגד NSO הם אכן חלק מקמפיין, השאלה הבאה היא מי עומד מאחוריו. שני החוקרים האמריקנים הצביעו על קטאר, אמנסטי והחוגים הפרוגרסיביים כמערך מתואם ומשוכלל שמעוניין לפגוע בישראל ובסעודיה (בין סעודיה וקטאר שוררת יריבות ארוכת שנים). ואולם בישראל גורמים בכירים ביותר מפנים אצבע מאשימה לכיוון אחר לחלוטין וחזק הרבה יותר: ארה"ב.
לטענת אותם גורמים - בין אם מסיבות כלכליות, פוליטיות או מודיעיניות, ארה"ב מעוניינת להחליש את מערך הסייבר הישראלי. "האמריקנים ירו לנו כדור בין העיניים בפרשת NSO", הגדיר זאת גורם מדיני בכיר.
מקור בתעשיית הסייבר הוסיף כי "האמריקנים רוצים לחסל את הסייבר בישראל. עכשיו זה 'רק' הסייבר האיסופי, אבל השלב הבא יהיה הסייבר ההגנתי. יש פה פגיעה כלכלית, טכנולוגית וביטחונית החקירה נגד NSO מזכירה את הדרישה האמריקנית לבטל את פרויקט הלביא בשנות ה־80. אז הם עשו זאת מתוך חשש לתחרות ורצון שישראל לא תפרוש כנפיים, ואלה המניעים שלהם היום.
"החלק המצער ביותר הוא חוסר היכולת, או חוסר הרצון, של ממשלת ישראל להיאבק. הם מקבלים את הדין מתוך תקווה שהסופה תירגע. אבל הנזקים רק יחמירו".
סקוט שותף לביקורת על היחס של הממשל האמריקני לישראל בהקשר של NSO. "'סיטיזן לאב' טוענים שפגסוס ו־NSO הם הגרועים ביותר, אבל אם יש מישהו שעושה בדיוק את הפעולות הללו - הן סוכנויות ביון כמו ה־CIA וה־NSA (רשת האזנות אמריקנית הפרושה בכל העולם). אבל אף אחד לא מדבר על זה. מה שאני אומר זה מידע גלוי שנמצא בוויקיליקס, אבל אנשים רצים לפרסם ולא בודקים מסמכים. מה מסתירים פה? חברות אמריקניות שהן מתחרות של NSO הישראלית מושקעות בכסף ואומרות 'אנחנו יכולות להילחם בפגסוס של NSO'. יש פה אג'נדה פוליטית".
מ"סיטיזן לאב" נמסר: ״ההאשמות הן לשון הרע, נלעגות ומבוססות על טענות שהופרכו. לאוליבס ולצוקרמן אין ניסיון או ידע טכני מוכח בתחום זה, בעוד סקוט הצהיר שפוטר מהאוניברסיטה שלו בשל התנהגות בלתי הולמת הקשורה להאשמותיו המופרכות ולשיטות לא אתיות שלו. לא היינו מעורבים בשום צורה שהיא בכל מה שקרה לחשבון הטוויטר של צוקרמן״.
מטוויטר לא נמסרה תגובה לפניית "ישראל היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו