לצד נציגי ההסברה הרשמיים, כמו שרים ושגרירים, מופיעים עשרות ואולי יותר - דוברים פרו־ישראליים גם בתקשורת הממוסדת וגם ברשתות החברתיות. חלקם משתייכים לארגונים שבכל ימות השנה מגינים על ישראל בזירה התקשורתית. אחרים מתגייסים למערכה בהתנדבות ומטעם עצמם.
אחד מהם הוא ד"ר מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון, שמאז פרוץ הלחימה התראיין לעשרות רשתות טלוויזיה ותחנות רדיו בעולם, מארה"ב ועד הודו.
"בפעם הזו ההסברה קשה יותר", הוא מודה בתסכול ומסביר מדוע, "מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, שאמור לתכלל את הפעילות ההסברתית - לא מתפקד. אבל הבעיה העיקרית היא שהמסרים שלנו כבר לא תופסים. אנחנו זורקים כדורי פינג פונג על טנק. הזירה התקשורתית השתנתה. אנחנו אומרים את אותו הדבר כבר 15 שנה, והגיע הזמן לחשוב ולדבר אחרת".
ארגון ממוסד שעוסק בהסברה פרו־ישראלית, עם סניפים רבים בעולם, הוא הוועד היהודי האמריקני.נציגיו ומתנדביו העניקו עשרות ראיונות בכל רחבי העולם, בעיקר בארה"ב, אבל גם באירופה, במזרח אסיה ובתקשורת הלטינית. מאמרי דעה מטעם חבריו פורסמו, וגם מתקיימת מלחמת רשת.
"המטרה שלנו היא הצגת מידע מדויק באשר לנעשה בארץ והצגת עמדותינו, ולהודות למדינות, לגופים ולאנשים שתומכים בישראל במהלך המבצע במדינות השונות", אומרת סא"ל (מיל') אביטל ליבוביץ', מנכ"ל הוועד היהודי האמריקני (AJC) בישראל, ולשעבר דוברת צה"ל לתקשורת הזרה.
"אנחנו איתכם"
יש מקרים שבהם ההסברה אינה ישירה אלא עקיפה. זה עיקר המאמץ של אלי חזן, מנהל אגף קשרי החוץ של הליכוד. חזן גם מתראיין, אך בעיקר מתדרך מאחורי הקלעים. מאז פרוץ הלחימה קיים 75 תדרוכים למקבלי החלטות בעולם, ובעיקר באירופה. עם מאות מהם יש לו מערכת קשרים שבנה במשך שנים, וכעת היא מניבה פירות.
"אירחתי בארץ יותר מ־1,000 פוליטיקאים זרים. אני שומע מהם שדברים שהצגתי להם בזמן הביקור משפיעים כיום על העמדות שלהם. למשל, חבר פרלמנט שוודי שאמר לי אתמול, "על סמך מה שהראית לנו בזמן הביקור בארץ, אני מבין היום שהתמונה מורכבת. לכן תעשו מה שצריך, ואנחנו איתכם'", מעיד חזן.
בזכות הסמארטפונים
הם כמובן לא היחידים. יוסף חדאד, אושיית הרשת הערבית־ישראלית, שהוא לא פחות ממפעל הסברה של איש אחד בעברית, בערבית ובאנגלית; ארסן אוסטרובסקי, שעלה מאוסטרליה לתל אביב, ונלחם למען ישראל עם סכין בין השיניים; הבלוגר הסודי תחת הפבסדונים, "זקני ציון", שהתמחה בחשיפת שקרי התעמולה הפלשתינית; ארגון "סטנד ווית' אס" ורבים אחרים.
"אנחנו ארגון שפועל ב־23 מדינות, ואנו מחפשים לתת מוטיבציה לאנשים שרוצים להגן על ישראל", מכריז גבריאל בן־תסגל (50) ממודיעין, יליד ארגנטינה ומנהל פרויקט ההסברה "הצד השני". "בשבוע האחרון נתתי כ־150 ראיונות בטלוויזיה וברדיו במדינות שבהן, אני עובד וכ־20 הרצאות לקהילות שונות, לרבות בכנסיות נוצריות התומכות בישראל".
למרות מה שמקובל לחשוב, בן־תסגל טוען כי חל שינוי משמעותי לטובה בסיקור הישראלי בעולם, בעיקר בהשוואה לזה שבצוק איתן. "יש הבדל עצום מהמצב ב־2014. אחת הסיבות לכך היא שכאשר מנתחים את המזרח התיכון, כלי תקשורת מרבים להשתמש ב"מתווכים", פרשנים מקומיים. הם סובלים מבעיה קלאסית באמריקה הלטינית, שהיא תרגום הסכסוך כאן שהוא בעיקרו דתי - דרך משקפיים 'מטריאליסטיות', כלומר לפי המרקסיזם. במילים אחרות, בגלל אדמה, כיבוש ושלל גורמים מטריאליסטיים ולא דתיים", הסביר.
"אבל כיום, כלי התקשורת הללו מדלגים על המתווכים הנ"ל, וניגשים ישר למקורות בזכות הטלפונים החכמים. הם מראיינים המון ישראלים שדוברים ספרדית שוטף ושמספרים את סיפוריהם האישיים. יש הרבה יותר הזדמנויות לדבר ולהציג את הצד הישראלי מאשר בעבר".
לדעת בן־תסגל יש עוד שתי סיבות עיקריות שהפעם משחקות לצד ישראל: "מבצע החיסונים המוצלח הוביל להגברת הפרו־ישראליות בעולם, ובעולם מתפלאים מהיכולות הטכנולוגיות־הישראליות של כיפת ברזל, שמורידה רקטות בקצב מטורף".
הבדלי תרבויות גדולים
פרלה לרנר (70) ילידת קולומביה, מכשירה את אנשי משרד החוץ ומכינה אותם לתפקידיהם במדינות השונות דוברות ספרדית כבר יותר מ־20 שנה. היא היתה עסוקה כל הימים האחרונים בהסברה מול העולם.
"עשיתי לא פחות מ־11 ראיונות לטלוויזיה לארגנטינה, מקסיקו, פנמה וקולומביה. נראה לי שהיה די מוצלח", היא מחייכת בשיחה עם "ישראל היום".
גם היא סבורה, כמו בן־תסגל, שיש שינוי מגמה בדימוי ישראל בעולם. "אני חושבת שעכשיו בחו"ל מבינים שיש לנו את הזכות להגן על עצמנו. אני שואלת אותם: מה הייתם עושים אם השכן שלכם היה יורה עליכם?".
"פואנטה לטינה" (Fuente Latina) הוא גוף פרטי שייסדה לאה סויבל ב־2012, מומחית למזרח התיכון, ילידת ארה"ב. רפאל אניבל (37) הוא מנהל התקשורת של הארגון, שגם מתמחה בהסברה הישראלית מול דוברי ספרדית בעולם. "אנחנו מתרכזים ביותר עובדות ובפחות אידיאולוגיה", הוא מבהיר בשיחה ממדריד. לדבריו, "רוב המסרים שמגיעים מישראל עבור התקשורת הם בשפה האנגלית, והמטרה שלנו היא לעשות זאת בספרדית".
