גדעון סער החליט לדחות את ההצבעה על הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול

הלחץ שנוצר בעקבות חשיפת "ישראל היום" עבד: שר המשפטים גדעון סער החליט היום (חמישי) לדחות את ההצבעה בממשלה על הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול, שהייתה אמורה להיערך עד סוף החודש. האמנה נועדה להיאבק בתופעת האלימות במשפחה ובמיוחד באלימות נגד נשים, אך לטענת גורמים בימין כלולים בה גם סעיפים בעייתיים המאיימים על חופש הדת וחותרים תחת מסורות היהדות, שבינן ובין אלימות מגדרית אין דבר וחצי דבר. נוסף על כך, נטען כי האמנה פותחת פתח להגירה המונית לישראל עבור כל אישה שתטען כי נפלה קורבן לאלימות מגדרית, או שהיא עלולה לסבול מאלימות כזו בעתיד אם תגורש בחזרה לארצה.

"למדתי את הנושא במהירות והצלחתי לגשר על חילוקי הדעות בין משרדי הממשלה בנוגע לאמנה", אמר סער, שנשא דברים בפורום מיכל סלה. "הנחתי את האמנה על שולחן הכנסת אבל יש הרבה מאוד פניות, חלקן של ארגונים שמתנגדים אבל גם של שתי שרות (שרת הפנים איילת שקד ושרת החינוך שאשא-ביטון, ת.מ). חלק מהטיעונים לא רציניים ועם חלקם צריך להתמודד ולראות איך נותנים להם מענה. אני מקווה שנצליח להשלים את התהליך בהקדם האפשרי - רציתי לעשות זאת עד סוף מאי וזה לא יקרה, אבל אשתדל לסיים את המלאכה הזו בהקדם". 

עו"ד נעמה סלע, יו"ר פורום הארגונים למען המשפחה, שנאבק נגד הצטרפות ישראל לאמנה, ברכו על דבריו של סער: "שר המשפטים התעשת ונקט במהלך מבורך לאחר שקיים התדיינות מעמיקה עם הארגונים השמרניים. במהלך הדיונים הופרכה הגישה שגורסת כי אמנת איסטנבול תסייע לפתרון בעיית האלימות נגד נשים, והודגמו הבעיות השלובות בה. בין היתר האמנה מתאפיינת באפליה קשה נגד גברים ובעידוד של 'מלחמת המינים', כופה על מדינת ישראל להתחייב לשינוי המארג החינוכי והתרבותי שלה, פוגעת בריבונותה, מכפיפה אותה לביקורת אירופית וחושפת אותה להגירה נרחבת. מדינת ישראל צריכה לשמור על עצמאותה ולא להיגרר למהלכים מזיקים שהבסיס להם הינו ניתוץ הלאומיות". עוד ציינו בפורום כי "טוב עשתה שרת החינוך שהצטרפה למתנגדים לאמנה". 

ד"ר יונה שרקי, מומחה למשפט בינלאומי מהמרכז למדיניות הגירה, טוען כי "משמעותה המעשית של האמנה היא התחייבות של מדינת ישראל לקלוט בארץ כל אישה בעולם אשר טוענת כי נפגעה מאלימות, וכן התחייבות שלא להוציא מהארץ את מי שטוענת כי היא עלולה להיפגע מאלימות כזו, אם תחזור למדינה שממנה באה". נייר העמדה שחיבר גם מזהיר מפני הסעיף שבו נאמר כי "הצדדים ינקטו צעדים... במגמה לבער דעות קדומות, מנהגים, מסורות וכל נוהג אחר המבוססים על רעיון נחיתות הנשים, או תפקידים סטריאוטיפיים לנשים ולגברים". לדברי שרקי, "מרכיבים אלה כלל אינם תואמים את אופיה של החברה הישראלית. סוגיית המגדר מקבלת במסגרת האמנה תפנית אולטרה-ליברלית, המתנגשת חזיתית עם התפיסות הדתיות, התרבותיות והמסורתיות של מגזרים שלמים בחברה הישראלית".

ח"כ שמחה רוטמן ציין כי "לכאורה מדובר באמנה למאבק באלימות נגד נשים - נושא שכולנו תומכים בו ולכן כל מי שמעז לבקר אותה מייד מותקף. אולם למעשה זהו מסמך בעייתי ביותר שמכניס את מועצת אירופה לתוך השיקולים הרגישים ביותר של מדינת ישראל, ואף לתוך השיקולים של התא המשפחתי". רוטמן הוסיף כי "הגדרת האלימות באמנה עמומה ורחבה מאוד. היא אינה מבחינה בין אלימות לבין אפליה לבין שיקולים אישיים ומשפחתיים לגיטימיים. בתי המשפט בישראל ידועים כאקטיביסטיים ביותר, והאמנה פותחת בפניהם פתח מסוכן. אם, למשל, יחליטו בני זוג שהאישה תישאר בבית עם הילדים, ולאחר מכן הם יסתכסכו, הרעייה תוכל לטעון שעל פי האמנה מדובר בסוג של אלימות".

במשרד המשפטים, לעומת זאת, דחו את הביקורת של מתנגדי האמנה. במשרד טוענים כי יש אפשרות להסתייג מחלק מהסעיפים באמנה ולהגיש "הצהרה פרשנית" בנוגע לסעיפים שמהם לא ניתן להסתייג על פי תקנון האמנה. מדובר בהצהרה שמגישה המדינה, שבה היא מבקשת לתת פרשנות או הבהרה לגבי האופן שבו היא מתכוונת ליישם הוראות מסוימות הכלולות באמנה. עם זאת, בתשובת המשרד הובהר כי מדינות חברות יכולות להתנגד להצהרה פרשנית שהוגשה ולטעון כי היא עולה לכדי הסתייגות אסורה לפי האמנה, ובמקרה כזה ההצהרה לא תחול ביחסים שבין המדינה המצהירה למדינה המתנגדת. 

עוד טוענים במשרד המשפטים כי הביקורת נגד הסעיפים שפותחים לכאורה פתח להתערבות במסורות ובמנהגים דתיים משוללת יסוד, מאחר שישראל כבר חתומה על אמנות קודמות שבהן מופיעים ניסוחים דומים והניסיון מראה שבתי המשפט נמנעים מלהסתמך עליהן כדי להתערב בנושאים רגישים אלה, ומתייחסים ברצינות יתרה להסתייגויות ולהצהרות הפרשניות של המדינה.