אכיפה לא יעילה על מפעלים במפרץ חיפה, היעדר מדיניות סדורה לטיפול בחומרים מסוכנים, קבלת נתונים חלקיים בלבד על איכות האוויר ועוד - כל אלה הם חלק משורת המחדלים העולים מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא, העוסק בהיבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהום האוויר במפרץ חיפה.
הדו"ח מזהה שורת בעיות הקשורות להיעדר הראייה המתכללת של משרדי הממשלה בסוגיות הסביבתיות, מה שיוצר שורת בעיות, בהן למשל הקושי לאמוד את הסיכונים שעלולים להיגרם כתוצאה מנוכחות חומרים מסוכנים באיזור המפרץ. הדו"ח מזהה, בין היתר, גם את היעדר ההכרעה הממשלתית לגבי עתידו של מפרץ חיפה כבעיייתית, למשל העתקת המפעלים מהאזור או התחדשות "מטרופולין חיפה" או אחרות באופן שסותר זה את זה.
אשר לטיפול בחומרים המסוכנים שבמפרץ חיפה, מהדו"ח עולה כי אין מדיניות סדורה בהכנת סקרי סיכונים בנושא והדבר עלול להוביל לתוצאות חמורות ביותר. כידוע, מפרץ חיפה המשתרע על שטח קטן משמש אכסניה לתעשיות ומתקנים רבים המאחסנים חומרים מסוכנים ומשתמשים בו, דבר המגביר את הסיכון להתרחשות אירועים מסוכנים שעלולים להוביל אף לאירוע שרשרת שעלול לגרום לאסון המוני.
מלבד חשיפה מצטברת לזיהומים שמקורם בפעילות המפעלים, יתכנו גם אירועים חריגים כגון תקלה, תאונה, אסון טבע או אירועי פח"ע, שעלולים לגרום למשל לפיזור חומר רעיל, לגלי הדף ולחום. "לנוכח התוצאות החמורות האפשריות, על המשרד להגנת הסביבה לקבוע בדחיפות תוכנית פעולה ברורה, מוגדרת ומחייבת", לשון הדו"ח, לישום הכנת סקר הסיכונים, ולהעבירה לממשלה החדשה שתוכל להתבסס עליו.
מבקר המדינה יוסף שפירא // צילום: אורן בן חקון
תמונת איכות האוויר באזור מפרץ חיפה מעלה כי לאורך השנים חלה אמנם ירידה בריכוז מרבית המזהמים, אולם החשש מהשלכות כבדות משקל של הזיהום באיזור על איכות האוויר נותר בעינו.
כך, למשל, המשרד להגנת הסביבה מפרסם בדו"חותיו החודשיים נתוני איכות אוויר רק לגבי תחנות שנתוניהן זמינים לפחות 75% מהזמן. בפועל, חסר מידע על איכות האוויר בתחנות המצויות בין היתר באזור מפרץ חיפה.
כידוע, שיעור התחלואה במחלות מסוימות במפרץ חיפה גבוה מהממוצע הארצי. בנפת חיפה, למשל, ישנה תחלואה עודפת של מבוגרים בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה, כמו גם החמרה של אסתמה אצל ילדים. בנוסף, מגבלות טכניות במערך הדיגום והניטור גורמות לכך שמספר רב של חומרים מזהמים ראשוניים ושניוניים נמצאים מחוץ ליכולת הזיהוי, המדידה וההתרעה של מערך הניטור והדיגום.
ככלל, תפקודם של גופי התכנון ומשרדי הממשלה בעניין התכנון הסטטוטורי באיזור המפרץ מסתמן על פי הדו"ח כאיטי, חלקי ולא יעיל, וככזה הפוגם במאמץ להפחתת זיהום האוויר והמפגעים באזור.
אשר לפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה על המפעלים במפרץ. הדו"ח מעלה תמונת מצב שאינה מניח את הדעת ו"מחייבת בדחיפות תיקון". בפועל, שורת אמצעי הביקורת - בעיקר סיורי פיקוח במפעלים, לצד בדיקות מזהמים בארובות מפעלים ושימוש ביחידות סביבתיות - אינם יעילים והמשרד להגנת הסביבה מתקשה לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה אפקטיביות על מנת שהמפעלים יעמדו בנהלים ובתקנים שנקבעו.
הלכה למעשה, זה שבע שנים שהמשרד משדרג את ההשפעה הסביבתית של חברות ומפעלים בבעלות ציבורית וממשלתית. מהמדד ל-2017, שפורסם ב-2018, עולה כי שלושת מפעלי קבוצת בז"ן נמנים עם המפעלים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הסביבה.
מפעל בז"ן // צילום: מישל דוט קום
בדיקת אמצעי האכיפה כנגדם, לאחר שנמצא כי הם חרגו מתקנים שנקבעו להם בפליטות, העלתה שורת נתונים בעייתיים. כך, למשל, בשנים 2012-2014, נמצאו עשרות חריגות ניכרות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים שעלולים לגרום בטווח הארוך למגוון נזקים בריאותיים.
אלא שרק במרץ 2015 – שלוש שנים לאחר שהתגלו החריגות הראשונות, החל המשרד לנקוט צעדי אכיפה מולם והזמינם לשימוע. כמו כן, רק בינואר השנה, כשש וחצי שנים לאחר שהתגלו החריגות הראשונות, הועבר התיק לתובע חיצוני לצורך הכנת כתב אישום.
מנגד, בדו"ח עולים ביטויים גם לתפקוד לקוי של המשרד להגנת הסביבה. ביולי 2016 שלח המשרד לבז"ן מכתב על אי התאמת ארובות במפעלי בתי זיקוק חיפה לדרישות המשרד. בז"ן השיבה, בין היתר, כי חלק מהתוכניות הוגשו למשרד אולם נותרו ללא מענה. ואכן, המשרד השיב לה כי "הבסיס העובדתי לא היה מונח לפנינו בעת הכנת ההתראה".
הדו"ח מאזכר גם מחדלים העולים בטיפול בסוגיית מיכל האמוניה. כזכור, בשנת 2013 החליטה ממשלה לקדם הקמה לייצור אמוניה באיזור מישור רותם בנגב. המטרה הייתה לייצר חלופה למכל במפרץ חיפה שאיכסן משך שנים את האמוניה. בעניין זה הדו"ח מציין כי עבודת המטה של הגורמים הממשלתיים - ובראשם המשרד להגנת הסביבה – לקו בחסר ובפועל לא גיבשו תוכניות פעולה במידה והמרכז יכשל, כפי שאמנם קרה ב-2016.
ראש עיריית חיפה: "דו"ח מבהיל"
ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, התייחסה בחריפות לממצאי הדו"ח ואמרה כי "דו"ח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה הינו מבהיל לקריאה וקשה לעיכול, ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם. על פי הדו"ח, אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור תוכנית רמ"י לניקוי מפרץ חיפה שעלתה במועצת העיר חיפה והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מה הוא העתיד הנכון והיחידי למטרופולין חיפה והצפון.
לדבריה, "הדו"ח מציג אוזלת יד קשה, היות ומדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, אין נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים. מעבר לסוגיות המוזכרות בדו"ח שנמשכו שנים רבות ודורשות לימוד מעמיק, אחד הפרקים עוסק בבעיה בוערת שמתרחשת כאן ועכשיו – קידום תוכניות למפרץ ללא ראייה כוללת. בפרק על התכנון הסטטוטורי של מפרץ חיפה מוסיף מבקר המדינה אמירה ברורה כשמש: על הממשלה לפעול לאישור תוכנית כוללת אחת לאזור מפרץ חיפה המתייחסת לכלל הסוגיות התכנוניות של אזור זה בראייה המשלבת כראוי את מכלול הסוגיות השונות וההיבטים השונים, ובהם ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים. על מינהל התכנון בסיוע המשרד להג"ס לבחון לעומק את ההוראות המעודכנות של תמ"א 13 /ב/ 1 לנוכח התפיסה התכנונית האינטגרטיבית שעמדה ביסוד תמ"א 30 וזאת על מנת להבטיח שנשמרים האיזונים שתמ"א 30 ביקשה ליצור.
"בימים אלה מנהלת עיריית חיפה הליכים מול מוסדות התכנון סביב תוכנית נמל המפרץ, וזאת בגלל פגיעה באינטרסים מטרופוליניים ולאומיים אחרים, ובגלל היעדר ראייה אינטגרטיבית. אנו ממתינים לראות האם מוסדות התכנון ישנו את גישתם לאור המסקנות החמורות שפורסמו כאן, או שימשיכו לחטוא לאתיקה המקצועית לה הם מחויבים. אנו ממתינים לראות האם דבריו של מבקר המדינה יבדקו על ידי מוסדות התכנון בכובד ראש ויביאו לשינוי בגישה, או יביאו להתעלמות מופגנת. כראש עיריית חיפה, אמשיך להאבק ללא פשרות מול מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה על דמות מפרץ חיפה, מתוך ראיית טובתו של הציבור החיפאי שלו אני מחויבת".
המשרד להגנת הסביבה: "יש שינוי מגמה"
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "המשרד מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צוין בדו"ח המבקר, פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכלל הארץ.
"איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית, שהחלה ב-2015, נרשמה במפרץ חיפה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים אף מעבר ליעד שהוצב בתוכנית, ומתחילת העשור להפחתה של כ-81%; הוקם בעיר אזור אוויר נקי הראשון בישראל המגביל כניסת רכבי דיזל מזהמים לשטחי המגורים בחיפה, וכבר בשנה הראשונה להפעלתו נמדדה הפחתה של כ-20% בריכוזי הפיח בעיר התחתית.
"בשנות תוכנית חיפה הגברנו את הפיקוח על המפעלים ושילשנו את מספר סיורי הפיקוח ובדיקות הפתע בארובות וכן הגברנו את האכיפה על המפעלים: הוצאנו 42 התראות ל-17 מפעלים; קיימנו 37 שימועים ל-16 מפעלים; הוצאנו ל-4 מפעלים 5 צווים למניעה או לצמצום של זיהום אוויר חזק או בלתי סביר לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי; הוצאנו 6 עיצומים כספיים ל-6 מפעלים על 16 הפרות בסכום כולל של כ-9.8 מיליון שקל.
"בהמשך לאמירות המבקר באשר לעתיד המפעלים במפרץ חיפה: המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא. המשרד להגנת הסביבה תומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר במטרופולין חיפה, ובכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם הנוכחי - ומשאיר את ההיבט הכלכלי והאנרגטי למועצה הלאומית לכלכלה, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר".
מקבוצת בז"ן נמסר כי "קבוצת בזן תמשיך לפעול ולהשקיע תקציבים בצמצום השפעתה הסביבתית, בשקיפות, תוך עמידה בתקנים המחמירים העולם".
ארגונים ירוקים: "לסגור את בז"ן"
גם ארגונים ירוקים רבים הגיבו לממצאי הדו"ח וקראו "ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד המשרד להגנת הסביבה על התנהלותו בעניין מפרץ חיפה"
במסיבת עיתונאים ראשונה מסוגה, המשותפת לכלל הארגונים הסביבתיים במפרץ חיפה ונציגי התושבים, קראו הדוברים לממשלה להודיע עד לסוף שנת 2019 על אימוץ תוכנית רמ"י למפרץ החדשנות ואת מסקנות דוח מקינזי הממליץ על סגירת בז"ן עד לשנת 2025.
במסיבת העיתונאים שהתקיימה ביגור השתתפו עוד נציגים מטעם שומרי הבית, מועצה אזורית זבולון, התנועה הירוקה, שומרים על הבית ו-XR. הדוברים קראו לציבור להגיע הערב ב-18:00 להפגנת תושבים ופעילים שתתקיים מול בזן בקריאה לסגור את בז"ן.
מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה, אמרה כי "דו"ח מבקר המדינה מציג מציאות בלתי נסבלת וכואבת שבה אין מי שנלחם על הבריאות והביטחון של מאות אלפי תושבי חיפה והקריות שנפגעים, כבר עשרות שנים, מזיהום האוויר הקשה שמייצרת התעשייה הפטרוכימית במפרץ. אנחנו דורשים מהממשלה לקבל החלטה אמיצה ולאשר עד סוף השנה את תוכנית 'עמק החדשנות' של רשות מקרקעי ישראל שתביא לפינוי התעשייה המזהמת עד שנת 2025, תבריא את האזור ותקדם דיור ותעשיה נקיה ובטוחה. היום, יותר מתמיד, 850 אלף תושבי ותושבות מטרופולין חיפה דורשים את זכותם הבסיסית לאוויר נקי, לבריאות ובטחון. היום יותר מתמיד אנחנו נחושים במאבק הצודק שלנו לקדם אנרגיות מתחדשות ונקיות ולהביא את מפרץ חיפה כדי שלא נדע יותר דו"חות כאלה".
ד"ר רויטל גולדשמיד, מהמרכז למחקר סביבתי חיפה, אמרה כי "מהדו"ח עולה כישלון בניהול והתנהלות של המשרד להגנת הסביבה; כישלון מערכתי של רגולטור הוא בעל השלכות חמורות שמעמידות אלפי אנשים בסיכון. המחדלים העולים מדו"ח המבקר מציפים חולשות של הטייה בשיקול הדעת במשרד להגנת הסביבה והעדפת התעשיות על האינטרס הציבורי. השאלה הנשאלת – למה?"
"נוכח הממצאים הקשים בדוח של מבקר המדינה אנו מתכוונים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה: אנחנו רוצים לדעת האם אכן מקודש האינטרס הציבורי בניהול ובהתנהלות של המשרד להגנת הסביבה.אנחנו לומדים שאין לנו אבא ואמא בשטח. הרגולטור, כהוויתו, לא מתפקד כראוי, לא שומר עלינו ולכן, על פי עקרון הזהירות המונעת הממשלה חייבת להידרש לענין מפרץ חיפה. אי אפשר להשאיר את המצב בחוסר הוודאות הנוכחי. אנחנו דורשים ממשלת ישראל לקחת אחריות על חייהם של כמיליון תושבי המדינה החיים במפרץ חיפה ותחת ראייה מתכללת של הסכנות הבריאותיות והסיכונים הבטיחותיים – שאנחנו חיים בהם - להעלות להחלטת ממשלה בבהילות את תוכנית הבראת מפרץ חיפה וסגירת התעשיות המסוכנות במפרץ חיפה".
לדברי יובל ארבל מעמותת צלול, "הלקח שיש ללמוד מפרשת מיכל האמוניה הוא, שעל המשרד להגנת הסביבה ובעיקר אשכול התעשיות שבו, לשנות ללא דיחוי את יחסו לתעשייה המזהמת והמסוכנת בכל רחבי הארץ, לפעול בתקיפות נגד המזהמים ולא להיגרר לעיסוק בתחומים שהוא אינו מבין בהם ושנועדו לשרת מטרות זרות.
"הבעיה העיקרית בבסיס המחדל המתמשך היא היעדר מנהיגות. סביבה מזוהמת גורמת ליותר תחלואה וליותר אנשים מתים מכל סיבה אחרת. שרי הגנת הסביבה בשנים האחרונות קיבלו את התפקיד כהכרח פוליטי ולא כי האמינו בנושא וכך גם נראתה עבודתם. לא הוצבו יעדים ולא הוקצו משאבים. בתווך פעלה תעשייה מזהמת עתירת משאבים, המנצלת את חולשת המשרד והממשלה כולה. אנו קורבנות לחוסר מנהיגות בנושאי בריאות וסביבה. אנשים מתים כי לממשלה אין רצון לעסוק בנושא בגלל יחסי הון שלטון מורכבים.
"גרוע מכך, משרד ראש הממשלה הפעיל לחצים בלתי סבירים על המשרד להגנ"ס להקל על חיפה כימקלים, ולקבל פתרונות שאינם מיטביים לבטחון ושלום התושבים. כך גם במאבקים אחרים מול מפעלים ותשתיות הגורמים לזיהום או סיכון לתושבים. למזלנו, יש אירגונים ופעילים שלא וויתרו, ראש עיר שבסופו של דבר השתכנע ולא וויתר ושופטים שהכריעו לטובת שלום הציבור. ההצלחה של סגירת המיכל צריכה להזכיר לציבור שאין לו על מי לסמוך מלבד על עצמו, שימשיך להיות ערני, פעיל ונחוש, ולעיתים אף לממן מכיסו דוחות מומחים בלתי תלויים כי הממשלה לא עושה זאת".
רוית שטוסל, מרכזת הקואליציה לבריאות הציבור, הוסיפה כי "דוח המבקר מציג את המציאות האיומה איתה אנחנו מתמודדים במפרץ חיפה. העדר הרגולטור הקרוי המשרד להגנת הסביבה ומרחב מטרופוליני אשר מופקר לתכנון בעלי אינטרסים צרים עד זרים על חשבון הציבור הרחב וכל זה אל מול תוכניות בעלות פוטנציאל ההשפעה הכי משמעותי על בריאות התושבים ועל הסביבה.
"לתוכניות שהונחתו בגסות על המפרץ בשנים האחרונות ניתנו הקלות מתסקירי סביבה וסיכונים, מתסקירים ססמיים ומנקיטת פעולות לצמצום הסיכונים והזיהומים והפחתת השפעתם על הסביבה. ניתנו הקלות מהותיות בהגבלת אזורי הסיכון עד כדי הגדלתם של אלו המסוכנים על חשבון מכלול פארק ושטחים פתוחים. נעדרת ראיה מערכתית לכלל התוכניות השונות ונעלמה השאיפה לצמצום הזיהום".
מעמותת אדם טבע ודין נמסר כי "העמותה ניסחה הצעת חוק מפורטת, אשר תחייב את המשרד להגנת הסביבה להפעיל מערכת מידע על המפעלים. כחלק מיישום ממצאיו החמורים של מבקר המדינה, אנו קוראים לשר לאמץ את ההצעה לאלתר ולהביא לאישורה במושב הכנסת הקרוב".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, הוסיף כי "דו"ח המבקר אומר היום את מה שאנחנו אומרים כבר במשך שנים. מפרץ חיפה ורמות זיהום האוויר שנפלטות ממנו הן סכנה בריאותית לתושבי חיפה והסביבה. אני קורא לשר אלקין להסתכל לתושבי הצפון בעיניים ולפעול למניעה של הרחבת בז"ן, לקדם החמרה של תקני זיהום האוויר והסביבה לפעול לקידום מערכת ניטור מתקדמת, שקופה, של המידע הסביבתי עצמו למשל פליטות, היתרים, וכולי, אשר תאפשר לקבל תמונה מקיפה ומלאה על כל מפעל ומפעל באזור".
מעמותת אזרחים למען הסביבה נמסר כי "מדובר באחד הדו"חות המקיפים והמעמיקים ביותר שפרסם משרד המבקר עד היום, והוא פרי של עבודת עומק ממושכת של מספר שנים ומגיע לצוות המבקר כל ההערכה וההוקרה על העבודה היסודית והמעמיקה, בתקווה כי הפעם יימצא בצד השני, הצד של המבוקרים, גורם שייקח את התוצאות, המסקנות וההמלצות בצורה רצינית.
"עמותת אל"ס היתה מעורבת בתהליך איסוף המידע על ידי צוות המבקר, וכל המידע שהשגנו בשנים האחרונות באמצעות חוק חופש המידע ומהשטח ושחלקו התפרסם בסדרת הדוחות על מפעלי מפרץ חיפה הועבר אליהם. הדו"ח של אל"ס על הפליטות מנמל מפרץ חיפה, שמצוטט בהרחבה בדו"ח המבקר, הוא כמעט הדו"ח והניתוח היחידים שקיימים עד היום לסוגיית הפליטות מהאוניות, והעדר הפיקוח על כך, על אף שתרומתם לסך הפליטות במפרץ חיפה הינה ענקית ויכולה להשתוות לפליטות מבתי הזיקוק בהיבטים מסוימים.
"מסקנות דומות ואף זהות למסקנות המבקר נכתבו על ידנו כבר בדו"ח הראשון על מפעלים שפרסמנו בשנת 2010 וחזרו על עצמן בכל הדו"חות לאחר מכן, ללא כל שינוי בהתנהלות הגופים שאמורים לפקח על מקורות הזיהום. דו"ח המבקר בעצם מוכיח לציבור שוב את מה שידענו - אין שומרי סף, ואין על מי לסמוך כדי שיפעל למען האינטרס הציבורי בוודאי כאשר מדובר בסוגיות של הון-שלטון ותעשייה שמכתיבה את הכללים. עמותת אל"ס החליטה בשנים האחרונות לתרגם את המידע והידע שנאספו על ידה לפעילות משפטית כלפי גורמי הזיהום עצמם- גופי התעשיה הגדולים - ולביסוס האחריות המשפטית שלהם כלפי חולי הסרטן במפרץ חיפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
