פרויקט מיוחד: נטועים בהיסטוריה

לרגל חגיגות ה־120 לקרן קיימת לישראל, קק"ל ו"ישראל היום" משיקים את תחרות "העץ הלאומי" ומזמינים אתכם לבחור את העץ של המדינה באתר "ישראל היום".

שבעת העצים שהגיעו לגמר הם אלון, תאנה, ברוש, איקליפטוס, דקל, אלה וזית. בין הסוגים האלה, בחרנו את הוותיקים ביותר ויצאנו לבדוק את סיפורם. הסיפור של העצים חושף פרק היסטורי הנוגע לכל שטחי ישראל, שהיא מהמדינות הבודדות בעולם שיש בהן היום יותר עצים מאשר לפני 100 שנה. בשנת 1901 - שנת היווסדותה של קק"ל - היו בארץ 14 אלף דונם יער בלבד.

בשנת 1942 כבר היו בארץ 35 אלף דונם של יער נטוע, בשנות ה־70 יותר מ־600 אלף דונם יער נטוע, ועד שנת 2019 נטעה קרן קיימת לישראל יותר ממיליון דונם יער. אגב, היער הנטוע הראשון של קק"ל הוא יער הרצל (יער חולדה), שבו ניטעו בשנת 1907 כ־18 עצי זית ראשונים. כיום היער הנטוע הגדול ביותר הוא יער יתיר, ששטחו כ־38 אלף דונם והעצים הראשונים שבו ניטעו ב־1964.  

תאנה | 300 שנה

בת 300 ונחשבת בריאה מאוד 

העץ המבוגר ביותר נמצא בעין מרגנית ביער בירייה (נ.צ.2494.7661). העץ כה ייחודי משום שכמעט בלתי אפשרי למצוא עץ תאנה עתיק בגיל מבוגר של 300 שנה בעל גזע עבה וראוי לשמו - בניגוד למרבית עצי התאנה שהם מרובי גזעים או בעלי גזע דק, ובפועל לא שורדים תקופה כה ממושכת. העץ גבוה, וענפיו יפים ומתנשאים לגובה של לא פחות מ־11 מטרים ונחשבים בריאים מאוד. העץ ידוע בתאנים המצוינות שהוא מצמיח לכל עוברי האורח, ובפרט בקיץ. התאנה שימשה בעבר ממתיק טבעי, ובימי קדם היה לה גם תפקיד רפואי כתרופה למכות "טריות" ולחבורות - "יישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי", אמר הנביא ישעיהו.

אלה | 1,500 שנה

אפילו הכריתות לא יכלו לו 

העץ העתיק ביותר בישראל מסוג זה נמצא בכתובת כביש הצפון מס' 899 מצודת ישע (נ.צ. 2514.7797). על פי ההערכות, העץ גדל וצמח לפני כ־1,500(!) שנה בלב בקעת קדש. מתחת לעץ הגדול יכולים לשבת לפחות מאה איש, לחסות בצילו העמוק וליהנות ממזגו הטוב. העובדה שהוא גבוה מאוד והיקפו חמישה מטרים אינה מזיקה. הוא מכיל ענפים ראשיים גדולים מאוד שאורכם עולה על שבעה מטרים. לא תהיה זו הגזמה לומר, שעץ זה - אין יפה ממנו לתפארה. עץ האלה הספציפי הזה נחשב כ"אם כל האלות". בעבר הוא שימש נקודת ציון ומפגש לכל רועי הצאן שבאזור, ויש האומרים ששימש מקום מפגש למסחר בבעלי חיים. דרך אגב, בניגוד לעצים עתיקים אחרים, לא נמצאים בצידו או בקרבתו מקום קדוש או קבר קדוש, ולמרות זאת הוא שרד 15 מאות וכריתות רבות לאורכן. 

זית | כ־1,000 שנה

עץ אסטרטגי על דרך כורכר

עץ הזית העתיק ביותר בארץ ישראל נמצא בכרם זיתים בשפרעם בסמוך לדרך כורכר (נ.צ. 2153.7475). היקף הגזע שלו מרשים ביותר - 15 מטרים, וקוטרו 4.8 מטרים. העץ מרשים מאוד ביופיו. סיקוסי הגזע והשורשים שלו שלובים בערבוביה נפלאה. בכך הוא מפגין את התכונה הקיימת בעצי הזית, שבה לכל חלק מהענפים יש שורש משלהם. תכונה ייחודית זו מעניקה לזית עמידות בפני אירועי קיצון ובצורות. פריו של העץ האסטרטגי הזה משמש חקלאים הנמצאים במקום, ובסמוך אליו, במרחק של כ־150 מטרים, קיים בית בד.

ברוש | 600 שנה

התחלתם לזמזם את "על ראש הברוש שבחצר"?

כמה עצים אתם מכירים שעל שמם נקראת מושבה? עץ הברוש של אילניה הוא דוגמה לכך: המושב בגליל התחתון היה ידוע בשם סֶגֶ'רָה (בעברית: אילן), על שם הכפר הערבי שחרב במלחמת העצמאות ואשר על חלק מאדמותיו התרחב המושב לאחר קום המדינה. עץ הברוש העתיק ביותר נמצא באילניה וממוקם כ־500 מטרים ממערב לחוות השומר (נ.צ. 2378.7402). יערנים מציינים את דמיונו של העץ הספציפי הזה לעץ הברוש היפהפה הנמצא בנחל דליה. על פי ההערכות, גילו עולה על 600 שנה. כל מי שעובר באזור לא יכול שלא להבחין בכך כי ענפיו של העץ שונים מאלה של עצי ברוש אחרים בישראל: הם אינם בנויים בצורה עיגולית כי אם בצורה דחוסה, והם דמויי קרשים. 

אלון התבור | 1400, שנה

"יש מלאך ששומר עליו"

יש כמה עצי אלון תבור בני אותו גיל, הנאמד בכ־800 שנה או יותר, אבל מתוכם בולט עץ אחד שלפי הסיפורים כבר מגרד את המאה ה־15 לקיומו. העץ המרשים מצוי במטעי התאנים והגויאבות בקרקעות החקלאיות של העיר טייבה במשולש, בחלקה הפרטית של ח"כ וליד צאדק ז"ל. 

העץ, שהיקפו 6.90 מטרים, ייחודי למדי. הוא שריד מהתקופה העות'מאנית, שבה עצי האלון היו נפוצים בשרון. במשך השנים נקשרו לעץ אגדות רבות. כך, למשל, בני המקום מספרים שיש "מלאך ששומר עליו ומתנקם בכל מי שנוגע בו". יערנים מתלבטים באשר לגילו המדויק. הסיבה לכך היא שכל החלק הפנימי שלו אכול. למרות זאת, הוא יציב וחזק בזכות מערכת השורשים שתומכת בו. דרך אגב, ב־2007 הוא שרד מכת ברק ישירה. 

איקליפטוס | 130 שנה

האיקליפטוס שלא ייבש ביצות

עץ האיקליפטוס העתיק ביותר בישראל נמצא בבית הספר אחד העם בעיר חדרה ומסתיר בין ענפיו סיפור היסטורי על העיר. העץ ניטע בהתיישבות הראשונה בחדרה כבר בשנת 1891 על ידי אנשי העלייה הראשונה. כן, חישבתם נכון: הוא בן 130 שנה. 

בניגוד לעצי איקליפטוס אחרים שניטעו בביצות חדרה, עץ זה לא ניטע מתוך כוונה לייבש אותן. השתמשו בו בעיקר לצורך סימון גבולות של חלקות והפגנת בעלות על שטחי הקרקע (על פי החוק העות'מאני, שטח שניטעו בו עצי סרק לא נחשב שטח חקלאי החייב במס). פעולות ייבוש הביצות באזור התחילו בשנת 1895 על ידי אנשי הברון רוטשילד, אז החליטו לנסות לייבש את הביצות הגדולות שמסביב לחדרה על ידי נטיעת יער גדול של איקליפטוס, וכך נולד לימים יער חדרה.

דקל (תמר מצוי) | כ־80 שנה

צעיר, אך הראשון בשטח ישראל

עצי הדקל (תמר מצוי) הנטועים במושבה כנרת משנות ה־50 הם הראשונים בישראל מסוג זה. כיום העצים משמשים אתר היסטורי לכל דבר ומשקפים את הוויית ארץ ישראל החלוצית למבקרים במקום.

סיפור נטיעתם מקפל בתוכו מהלך אסטרטגי של הנהגת היישוב, שהחל עוד בשנות ה־20 של המאה הקודמת. ההנהגה רצתה להגדיל את ענף גידול התמרים בארץ ממדינות ערב השכנות על ידי שליחים מהיישוב, בצורה בלתי לגאלית. ספרו של השליח יאני אבידוב, "עלילות עיראק", מתאר את מסעו לעיראק כדי להביא 70 אלף חוטרי תמרים ששימשו את הבסיס לנטיעת התמרים במושבה כנרת במהלך שנות ה־50 של המאה הקודמת ולענף גידול התמרים בשלב מאוחר יותר.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו