המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים פרסמו הבוקר (שלישי) את דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023. הדו"ח מציג תמונה מדאיגה על מצב הים התיכון של ישראל.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שהטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון עולה בקצב של 0.12 מעלות צלזיוס בשנה – יותר מפי שניים מהממוצע העולמי.
בנוסף, נרשמה עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992, לצד המשך החמצת מי הים. עם זאת, הדו"ח גם מצביע על כמה מגמות חיוביות כדוגמת ירידה בכמות שקיות הפלסטיק בחופים ועל מגמת התאוששות של אוכלוסיות ימיות מסוימות במפרץ חיפה.
תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019 ועל הביצוע אֲמונה החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל).
ממצאי הפרק הראשון של הדו"ח מהווים הוכחה ברורה להשפעת התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים על הסביבה הימית. נמצא כי בניגוד לתחזיות ארגון האקלים העולמי הצופה התחממות של כ- 0.055 מעלות בשנה, מזרח הים התיכון מתחמם בקצב כמעט כפול של -0.12 מעלות צלזיוס לשנה. בהתאמה, ממשיכה מגמת העלייה האיטית במליחות מי הים שדווחה בדוחות הקודמים.
בכל הנוגע לעליית מפלס הים נמצא כי בין השנים 1992 עד 2023 נמדדה עליית מפלס מזרח הים התיכון של כ-15 ס"מ, המהווה קצב ממוצע של כ-4.7 מ"מ בשנה. זהו קצב הנחשב מהיר לעומת הקצב העולמי העומד על 3.4 מ"מ בשנה.
בתחום המגוון הביולוגי עלה כי בדומה לממצאים משנת 2022, בשנת 2023 אחוז המינים הפולשים בין החי השוכן על המצע החולי נותר יציב אך גבוה, כאשר המינים הפולשים מהווים למעלה ממחצית השלל העולה ברשת הדיגום.
ברכסי הכורכר הרדודים ישנה עליה בתצפיות של שני מינים פולשים בעייתיים – דגי "זהרון הדור", מין פולש בעל קוצים עם ארס, וקיפודי הים מהמין "נזירית ארוכת קוצים".
כמו כן מאז שנת 2019 ישנה תופעה של פריחה של אצה פולשת מהמין Asparigopsis tocxiformis בכל חופי הארץ. מדובר באצה רעילה שלא נאכלת ע"י הדגים וחסרי החוליות ולכן גדלה ללא בקרה.
בנוסף לכך ,בשנת 2023 בלטו בהיעדרותם שני מינים מקומיים: מולית אדומה (שם עממי: ברבוניה אדומה) ושישן משורטט (שם עממי: מרמיר). החשש הוא שמינים מקומיים נעלמים בשל התחממות הים ו/או תחרות עם מינים פולשים.
בתחום איכות מימי החופים בים התיכון, נמדדה עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל במפרץ עכו. העליה ב 2023 בריכוז הכספית, לאחר ירידה מתונה מ-2019 נובעת ככל הנראה מעליה בכמות הגשמים בשנת 2023, מה שהביא לכניסה של כספית נוספת לים דרך מי התהום.
כמו כן חלק מנחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי דשן. מרבית הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב. עוד צוין בדו"ח כי הזרמת ביוב גולמי לים מרצועת עזה המשיכה גם בשנת 2023.
ירידה בכמות שקיות הפלסטיק בחופים
בתחום הפסולת מציין הדו"ח כי פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא מהווה כ-60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90%. עם זאת מאז שנת 2021 ישנה מגמת ירידה באחוז שקיות הפלסטיק מכלל הפסולת בחופים.
בתחום המיקרו פלסטיק הצף, ריכוזו בתחנות הרדודות היה גבוה מריכוזים שנמדדו במערב הים התיכון (1.2 פריטים למ"ר בישראל לעומת כ-0.7 באיטליה).
הדו"ח גם מפרט את ריכוז הפסולת בים סוף ומציין כי בעוד שחופי מפרץ אילת נקיים, ריכוז הפסולת בקרקעית המפרץ גבוה בסדרי גודל מריכוזה במימי הים התיכון.
הפסולת המצויה בים משפיעה גם על בעלי החיים וב-79% מהצבים שנבדקו בין 2020 ל-2023 נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול.
מספר חלקיקי הפלסטיק במערכות עיכול נע בין מאות לאלפי חלקיקים לצב.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן אומרת ביחס לדו"ח כי "ממצאי דו"ח הניטור הלאומי לשנת 2023 ממחישים את ההשפעות הברורות של שינויי האקלים והפעילות האנושית על הים, המשרד ימשיך לפעול להפחתת זיהום הים וחופיו, שימור המגוון הביולוגי וקידום רגולציה שתגן על הים למען הדורות הבאים".
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "הניטור הימי בים העמוק משמש אחד מהאמצעים העיקריים לבקרה של מצב בריאות הים ואיכות המים. שיתוף הפעולה בין המשרדים למניעת השפעות שליליות של פעילות סקטור האנרגיה על סביבת ים העמוק נושא פרי ומאפשר לפעילות להתקיים באופן מקיים".
מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אלון זס"ק: "הדוח משקף מספר מגמות מדאיגות. בין היתר, ממצאי הדוח מראים על המשך התחממות הים התיכון באזורנו כמו גם על היעלמות מיני דגים והתבססות של מינים פולשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו