חוק ההסדרים החדש, שהטיוטה שלו פורסמה לעיון הציבור, גורם ביממות האחרונות לסערת ענק בקרב גורמים רבים בישראל העוסקים בתחום הסביבה. מדובר הן ברשויות מקומיות שונות והן בארגוני סביבה מרכזיים בארץ
אחת ההתנגדויות המרכזיות מגיעה ממרכז השלטון האזורי בישראל בעקבות סעיף בחוק ההסדרים הקורא להקים 19 תחנות כוח חדשות שיפעלו על גז.
במכתב חריף שהעבירו לשר האוצר יו"ר מרכז השלטון האזורי, שי חג'ג', וראש המועצה האזורית דרום השרון, אושרת גני גונן כותבים השניים כי חוק ההסדרים החדש "הלכה למעשה מבקש לקדם כ-20 תחנות כוח פוסיליות פרטיות על אדמות של המועצות האזוריות – בניגוד למדיניות ה-OECD ואף למדיניות הממשלה עצמה שחותרת להשגת יעדים לאיפוס פחמני בהתאם למדינות ה-OECD".
השניים מוסיפים וקובעים כי "ההצעה תמוהה אף יותר נוכח העובדה כי בימים אלה הממשלה מקדמת בידה האחת חוק אקלים ומדיניות לאיפוס פחמני ואילו בידה האחרת היא מקדמת תחנות כוח חשמל פוסילי…", ההצעה שמוצעת כעת, ממשיכים השניים לכתוב "דומה להפליא להחלטת ממשלה משנת 2017 שיצרה התנגדויות נחרצות מצד ראשי רשויות והציבור שעלול להיפגע, ובמסגרתה קודמו תכנונן והקמתן של תחנות בודדות בלבד. בהצעה נקבעו מספר קריטריונים לבחירת מיקום תחנות הכוח. מאלה עולה, כי רובן ככולן ימוקמו בשטחי מועצות אזוריות".
השניים מוסיפים כי ההליך המזורז שמוצע בחוק "ישחרר יזמים פרטיים ואת הות"ל מביצוע בדיקות מתאימות כתנאי לקידום הקמת תחנות כח המבוססות על גז טבעי, עלול לפגוע בבריאות הציבור - עד כדי חשיפה מיידית לסיכונים לחיי אדם".
"לפיכך, השלטון האזורי מתנגד נחרצות לעקיפה של הליכי תכנון הסדורים הקבועים בחוק באמצעות חוק ההסדרים לצורך קידום הספק קונבנציונלי בבעלות פרטית שישפיע על מיליוני תושבים בלב ריכוזי אוכלוסייה במרכז הארץ אשר יושפעו בריאותית, וסביבתית מתחנות שכאלו, באם יקומו, לשנים רבות…אנו מתנגדים בתוקף, ובמיוחד כאשר שיטות אלו משמשות להעברת חוקים ותקנות העלולים לגרום לנזק אדיר לשטחים הפתוחים ופגיעה נוספת בשטחים חקלאיים ולאזרחי מדינת ישראל".
גורם נוסף שמביע התנגדות חזקה לחוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית היא עמותת "צלול" שכותבת במכתב שהוציאה כי ההצעה בחוק ש"מבקשת לבטל את חובת הקמתן של ועדות חובה ברשויות המקומיות - ביניהן ועדות לאיכות סביבה, תפגע קשות בסביבה, בציבור ובבריאותו.
לוועדות איכות הסביבה העירוניות תפקיד חשוב בשמירת האינטרס הציבורי, במניעת תוכניות בנייה פוגעניות ובפיקוח על מפעלים מזהמים".
עוד כותבים בעמותה כי ההצעה "להעביר מחצית מכספי הקרן לשטחים פתוחים למימון פרויקטים עירוניים" חייבת לצאת מהחוק "ה"קרן לשטחים פתוחים" כשמה, הוקמה במטרה לשמור על השטחים הפתוחים, המגוון הביולוגי, בעלי החיים, הצומח ולהקים פארקים ואזורי נופש ופנאי. המקור הכספי של הקרן הוא הפרשה של 1% בשנה מכלל הכנסות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) משיווק קרקעות המדינה. את הפיתוח החשוב בערים ראוי שיממנו יזמי הנדל"ן ולא הקרן. גזלת "כבשת הרש" של השטחים הפתוחים היא מזימה שאסור לאפשר אותה ויש לבטלה על הסף".
בעמותה תוקפים קשות גם את הסעיף העוסק בפסולת ובהקמת רשות פסולת ארצית וזאת כיון ש"הפתרונות שמציע החוק הם בעיקר הקמת משרפות פסולת ברחבי הארץ תוך התעלמות מוחלטת מ"היררכיית הטיפול בפסולת" המקובלת במדינות ה-OECD".
התנגדות חריפה לסעיפים בחוק הינה של עמותת אדם טבע ודין, הקובעת שהרצון לבניית עשרות אלפי יחידות דיור חדשות במרכז הארץ, בין השאר על שטחי 'מקווה ישראל', המכון הוולקני והקררייה החקלאית בבית דגן, ייצר מדבריות של שכונות בניינים ברחבי המרכז וזאת בלי ריאות ירוקות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו