התוכנית להזרמת הנפט מאילת לאשקלון: נציגי קצא"א הוזמנו לישיבת הממשלה - ארגוני סביבה לא

שורה ארוכה של ארגוני סביבה שלחו הבוקר (ראשון) מכתב בהול למזכיר הממשלה, וזאת לקראת ישיבת הממשלה שתעסוק היום בשאלה האם לאפשר לחברת קצא"א-קו צינור נפט אילת אשקלון, להגדיל את מסוף הנפט שלה בנמל אילת כך שניתן יהיה להזרים דרכו יותר נפט לאשקלון.

הארגונים, בהם עמותת צלול והחברה להגנת הטבע, הביעו תדהמה וגילו כי נציגי חברת קצא"א זומנו לדיון בעוד שנציג של הארגונים והגורמים המתנגדים לא הוזמן כלל. "נדהמנו לגלות כי לדיון הוזמנו נציגים מטעם חברת קצא"א, תוך שהשתתפותם של גורמים מקצועיים מן העבר השני של המתרס לא אושרה, למרות פניית השרה להגנת הסביבה", כתבו הארגונים.

במכתבם טענו הארגונים כי זימון חברת קצא"א מבלי לזמן את נציגי מטה המאבק כנגד הרחבת שינוע הנפט מהווה פגיעה בהגינות ההליך ומעלה חשש שהתמונה העובדתית והמקצועית שתוצג בפני הממשלה תהיה חסרה ופגומה. במקביל, מחקר חדש שנערך בהזמנת עמותות הסביבה מראה כי הנזקים האפשריים במקרה של דליפת נפט ברמה בינונית במפרץ אילת עלולים להגיע לכ-11 מיליארד ש"ח ויותר.

המחקר, שהוזמן על ידי עמותת צלול, החברה להגנת הטבע, עמותת שומרי הבית וארגונים נוספים, ניתח את ההשלכות הכלכליות והסביבתיות האפשריות של דליפת נפט במפרץ אילת. על פי המחקר, במקרה של דליפה, עיקר הנזק הכלכלי נובע מהשבתת החופים ליותר משנה והפגיעה בתיירות, המוערכת בסך של 6.6 עד 9.3 מיליארד ש"ח. בנוסף, עלויות ניקוי השפך בלבד נאמדות בכ-400 עד 600 מיליון ש"ח.

המחקר מזהיר גם מפני השפעות חמורות על כלכלת העיר אילת, שהינה מבוססת ברובה על תיירות. נזק פוטנציאלי לשונית האלמוגים הנדירה שבמפרץ עשוי לגרום להפסדים כלכליים כבדים בשל ייחודיותה וערכה הרב, אם כי קשה לכמת את ערכי הטבע הללו במונחי שוק.

ארגוני הסביבה גם ציינו במכתבם כי "הזמנת נציגי קצא"א בלבד מבלי לאפשר גם לגורמים המתנגדים להשתתף בדיון, עלולה להביא להצגת תמונה חלקית בלבד, ולפגוע בהחלטות המתקבלות בממשלה".

המשפט הבולט ביותר במכתבם היה הטענה כי "אין ספק כי הצעת ההחלטה עוסקת ישירות בחברת קצא"א, אך לא ניתן לטעון שנוכחותה חיונית יותר מנוכחותם של ראשי הרשויות שעלולות להיפגע מן ההחלטה".