המשרד להגנת הסביבה: המלצות וועדה ממשלתית מסכנות את מפרץ אילת ואת תושבי הדרום

שוניות האלמוגים במפרץ אילת ואיכות המים של תושבי אשקלון ואילת נמצאות בסכנה, זאת בשל וועדה ממשלתית בין משרדית שקבעה להגדיל את נמל אילת כך שיותר אוניות יוכלו לפרוק בו מטען, שכולל נפט גולמי ותזקיקיו. זאת בניגוד למדיניות "אפס תוספת סיכון" שמטרתה להגן על השוניות ועל התושבים מפני דליפה, ובהתאם לעמדת חברת קצא"א, בעלת צינור הנפט. 

עמדת הוועדה הועברה למנכ"ל משרד רוה"מ שפנה בין השאר לקבל ביחס אליה את עמדת המשרד להגנת הסביבה. חוות הדעת של הוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה לשקול מחדש את עמדתו בנושא. זאת על אף התנגדות תקיפה של המשרד לכל שינוי במדיניות הזו.

אל ההתנגדות של המשרד להגנת הסביבה הצטרפו ראשי הערים אשקלון ואילת וראשי מועצות השוכנות לאורך צינור הנפט של חברת קצא"א שיזרים את הנפט מאילת לנמל אשקלון. הרשויות חוששות מדליפות שונות ופגיעות בבריאות הציבור ובסביבה. ארגוני סביבה רבים הצטרפו לעמדת המשרד והם פועלים איתו בתיאום כדי לעצור את הכוונות להקמת הנמל. דליפת נפט תסכן את מתקני התפלת המים באזור אילת ואשקלון וכן תפגע משמעותית מבחינה בריאותית ובצורות אחרות רבות בתושבי הערים הללו.

לאור זאת, הבוקר (רביעי) התקיימה ישיבה במשרד להגנת הסביבה, ביוזמת השרה עידית סילמן, ישיבה גדולה של כל גורמי המקצוע בתחום וכן של ארגוני הסביבה השונים וזאת כדי לפעול נגד כל שינוי של המדיניות הנוכחית.

הדחיפה שעומדת בבסיס הרצון לשינוי המדיניות קשורה בין לתוכנית של חברת קצא"א (קו צינור נפט אילת אשקלון), להקים נמל חדש במפרץ אילת וזאת כדי להעביר יותר נפט גולמי מאילת לאשקלון. ההקמה הזו תביא לחברה רווחים נוספים של עוד כ-50 מיליון דולר כל שנה. 

התוכנית מקבלת תמיכה גם ממשרד החוץ, האנרגיה והמל"ל וכן מצד גופים נוספים. ההסבר שלהם נובע מהחשש כי בעת מלחמה עלולים הנמלים של ישראל בים התיכון להיפגע מירי טילים וכך הפעילות בהם תופסק, כולל ייבוא נפט. על פיהם, עצירת הגעת הנפט תגרום לפגיעה קשה מאד בפעילות הרציפה של המשק עקב העובדה שישראל לא מחזיקה בתחומיה מאגרי נפט. 

על פי עמדת הוועדה, כדי לייצר המשכיות בפעילות המשק צריכה המדינה לשמר את הפעילות בנמל אילת, שתלוי בין השאר בהגדלתו וביצירת מסוף פריקת אוניות חדש. שישמר הגעת כמות אוניות גדולות לנמל וכך תמנע ההתנוונות שלו. 

יתרון נוסף עליו מצביעים חברי הוועדה הוא בקשר בין ישראל למדינות המפרץ, האמירויות ובחריין שהגיעו להסכם עם ישראל להעברת דלקים לאירופה דרך נמל אילת.

בדו"ח הוועדה מוזכר כי הסיכויים לדליפת נפט ממיכלית קטנים היום לעומת העבר, וחברי הוועדה טוענים כי ישנן גם דרכים להתמודד היטב עם דליפה. הם קוראים למשרד להגנת הסביבה, לשנות את מדיניותו כיוון ש"ישראל לא מנהלת בשום תחום מדיניות של אפס סיכונים אלא היא מנהלת מדיניות של ניהול סיכונים שבמסגרתה יש סיכון קטן מאוד שהגדלת הנמל תפגע בתושבים ובסביבה", לטענתם. 

עמדה זו זוכה כאמור להתנגדויות רבות. ממטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט, המאגד ארגוני סביבה ובריאות הציבור ובראשם החברה להגנת הטבע ועמותת צלול, נמסר: ״הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת ובאשקלון, מתעלמת מהטענות והשיקולים המקצועיים, תוך ניסיון לעקיפת הסמכות של המשרד להגנת הסביבה ומתעלמת מההתנגדות הנחרצת של ראשי הרשויות בדרום, ובראשם אילת ואשקלון.

הרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת ובאשקלון, אינה לטובת משק האנרגיה הישראלי ויש לה השלכות סביבתיות, כלכליות ובריאותיות רחבות היקף כולל איומים על: שונית האלמוגים הנדירה וכלכלת העיר אילת, מתקני ההתפלה לאורך חופי הים התיכון, בריאות תושבי אילת ואשקלון ההכנסות הזעומות יחסית, משינוע הנפט, דרך ישראל, אינן מצדיקות את תוספת הסיכונים בבקשת קצא"א, להכפיל פי 10 את כמות מכליות הנפט שעוברות באילת, אלא להיפך. אנו דורשים לדחות מכל וכל, את ההמלצה לאפשר חריגה מהכמות השנתית, שאינה נדרשת לצרכי הדלקים בישראל".