עיצומים בגובה 220 מיליון שקלים הוטלו במסגרת יותר מ-1,400 תיקים שנפתחו נגד חברות שפגעו בסביבה, כך על פי נתונים שמפרסם היום (ראשון) המשרד להגנת הסביבה. בכנס שעסק באתגרי סביבה ואקלים אמרה עו"ד זוהר שקלים יועמ"שית מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה כשליש מהעתירות עוסקות בפסולת אריזות וכ-20% על פליטות חומרים מזהמים.
"עיצומים כספיים הם כלי אפקטיבי ביותר שמרתיע חברות מזהמות", אמרה עו"ד שקלים. עו"ד שקלים הסבירה בכנס כי המשרד להגנת הסביבה מטיל עיצום כספי על תאגיד מזהם רק כאשר הראיות נגדו מוצקות וברורות. "כשאנחנו עומדים מול גורמים עבריינים שמזהמים אנחנו רואים את הציבור ואת החולים שעשויים להתקשות לנשום אוויר מזוהם. לכן אם מפעל מזהם עבר את כל ההליך המנהלי ולא הצלחנו להסדיר איתו את הנושא, יש סבירות שתתקבל החלטה אודות גיבוש המלצה לממונה להטלת עיצום כספי. מכיוון שסכומי העיצומים הכספיים כל כך גבוהים, ויש בעסק המפר משפחות שמתפרנסות אנחנו מבינים את המשמעויות, ולכן אם אין לנו ראיות חד משמעיות - לא נלך למסלול של עיצום".
עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק מנהלת מחלקת סביבה ואקלים במשרד ליפא מאיר, המליצה ליועצים משפטיים של תאגידים ישראליים שהשתתפו בכנס לקדם שימוש בתוכניות ציות סביבתי שיאפשרו ניהול סיכונים סביבתיים, יפחיתו זיהום ויספקו לתאגידים הגנה מפני תביעות וקנסות.
ד''ר אור קרסין, ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, הציגה בכנס מחקר שערכה ובו בחנה מהי הדרך היעילה ביותר שהרגולטור יכול לפעול אל מול תאגידים בנושא הסביבה. לדבריה, "דרישות גבוהות שלא מלוות באכיפה ממשית מהוות את התרחיש הגרוע ביותר. כאשר לחוק יש ביטוי דרמטי, ומצד שני היישום כל כך רופס, הפער הוא שיוצר את הבעיה הגדולה ביותר. לכן עדיף להפחית את הדרישות אבל במקביל להגדיל את האכיפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו