סוף לצורך של המפעלים במספר אישורים ורישיונות בתחום הגנת הסביבה: חוק רישוי סביבתי משולב שמוביל המשרד להגנת הסביבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אושר היום (חמישי), לקריאה שנייה ושלישית. החוק שייכנס לתוקף בספטמבר 2024, יחל תהליך איחוד האישורים וההיתרים שמפעלים נזקקים להשיג בתחום איכות הסביבה במטרה למנוע בירוקרטיה מיותרת.
דליפת אמוניה במפעל סנפרוסט במגדל העמק (ארכיון) // תיעוד מבצעי כבאות והצלה לישראל מחוז צפון
כיום מפעלים רבים נזקקים לכמה היתרים ואישורים הניתנים לפרקי זמן שונים על ידי יחידות שונות במטה המשרד ובמחוזותיו. תהליכים אלו ממוחשבים חלקית במערכות מחשוב שונות ומיושנות, או שאינם ממוחשבים כלל. מצב זה פוגע ביכולת המשרד לקבוע תנאים סביבתיים בראייה מתכללת לפי סטנדרטים אירופאים ויוצר עומס בירוקרטי וחוסר ודאות למפעלים.
.הרפורמה החדשה, מאחדת את שלושת ההיתרים המרכזיים של המשרד: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור המשרד לרישיון העסק, וקובעת כי הרישוי ייעשה לפי עקרונות האסדרה האירופיים.
בעקבות העברת החוק צפוי חיסכון שנתי של עשרות אחוזים בזמני ההמתנה להחלטות המשרד. בנוסף הוא צפוי להביא לשיפור בביצועים הסביבתיים ולהפחתה של זיהומים בהיקף דומה לזה של חוק אוויר נקי, אשר על פי הערכות הביא לתועלת משקית מצטברת של 115 מיליארד שקלים בעשור, בהפחתת זיהומים – בעיקר בשל ההפחתות המשמעותיות בתחנות הכוח בעקבות הרגולציה של המשרד.
במקביל תהליכי הרישוי של המפעלים הגדולים יהיו מעמיקים, ייקחו בחשבון את כלל ההשפעות הסביבתיות, ויחייבו את המפעלים לעמוד בסטנדרטים המקובלים באירופה. עבור מפעלים ועסקים קטנים יהיה מעבר מאסדרה פרטנית לאסדרה רוחבית, דבר אשר יפחית נטל רגולטורי עודף תוך קביעת סטנדרטים סביבתיים עדכניים עבור עסקים דומים. המעבר הסופי להיתרים סביבתיים אחודים צפוי ב-1 בינואר 2027.
הרפורמה צפויה להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, להניב תועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד שקלים, ועוד 2 עד 3 מיליארד שקלים בעלויות עקיפות, תוך העלאת הפריון של התעשייה שתבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר. זאת לצד קיצור זמני ההמתנה של עסקים בעשרות אחוזים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "הרפורמה ברישוי סביבתי לוקחת את המהלך שלב קדימה וכוללת שיפור סביבתי משמעותי, הפחתת בירוקרטיה ורגולציה עודפת, דיגיטציה של השירות הממשלתי ויצירת ודאות לתעשייה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו