פגיעה אקולוגית מהגדולות בתולדות המדינה: כעבור עשור, בית המשפט הרשיע את חברת קצא"א על דליפת הנפט בשמורת עברונה

במסגרת עבודות הסטת צינור, אירע כשל הנדסי בגינו נשפכו כ-5 מיליוני ליטרים של נפט גולמי • כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים רבים • החברה הורשעה באופן מלא בכלל העבירות שיוחסו לה • שני בעלי תפקידים הודו והורשעו באחריות למחדלים ולכשלים • החברה להגנת הטבע התרעם: "משרד האוצר מבקש להאריך את החיסיון על פעילותה בעוד 4 שנים ובכך לאפשר לה להמשיך ולפעול במינימום של פיקוח"

דליפת הנפט בשמורת עברונה ב-2014. צילום: המשרד להגנת הסביבה

המשטרה הירוקה בפעולה: פרקליטות המדינה הגישה היום כתב אישום בעניין דליפת הנפט בשמורת עברונה. היום (חמישי) בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע במסגרת הסדר טיעון את חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון בע"מ) בגין אחריותה לאירוע שהתרחש בדצמבר 2014, וכן באחריות לזיהום שנגרם כתוצאה ממנו.

בעקבות החקירה הפלילית שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, הוגש כתב אישום על ידי פרקליטות המדינה. לצד קצא"א, שני בעלי תפקידים הודו והורשעו, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית זו - מהגדולות שאירעו במדינה.

שמורת עברונה אחרי הזיהום. דצמבר 2014 (ארכיון), צילום: יהודה בן איטח

היקף נזקים יוצא דופן

כזכור, מכתב האישום עלה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ-5,000,000 ליטרים של נפט גולמי, אשר זרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה.

כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור.

סך השטח אשר ספג את הפגיעה עומד על על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100,000,000 שקלים.

פעילים לאיכות הסביבה וזיהום ים מפגינים בחוף זיקים על זיהום הנפט של קצא"א אשקלון (ארכיון), צילום: ללא

קנס בשיעור הגבוה ביותר שניתן

הסדר הטיעון מאפשר השתת ענישה הולמת תוך ייעול ההליכים המשפטיים, בהינתן הזמן הרב שחלף מקרות האירוע. חברת קצא"א הורשעה באופן מלא בכלל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי, ביניהם זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך לרשות הרבים וכן גרימת ריח חזק או בלתי סביר.

שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת האירוע, הורשע באחריות כנושא משרה ביחס לעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון, וחוק מניעת מפגעים.

חיים בר סלע, אשר שימש כמנהל הביצוע בשטח, הורשע בעבירות לפי חוק המים וחוק מניעת מפגעים, וכן כמסייע להשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון.

זיהום הדלק הגדול בעין עברונה - בעקבות כשל הנדסי, צילום: יהודה בן יתח

הצדדים יעתרו בהסכמה להשתת ענישה אשר תהלום את הפגיעה החמורה בערכים הטבעיים ובסביבה. לפי ההסדר, על קצא"א יוטל קנס והתחייבות בשיעור הגבוה ביותר שניתן בנסיבות העניין - 1,562,000 שקלים, וכן סכום זהה כהתחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה למשך 3 שנים.

על לוי יוטל קנס בגובה 35,000 שקל וכן התחייבות בגובה 70,000 שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים. על בר סלע, יוטל קנס בגובה 20,000 שקל וכן התחייבות בגובה 40,000 שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים, זאת לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות.

החברה להגנת הטבע מסרה: "היום קיבלנו הוכחה נוספת, שחברת קצא"א, היא חברה עבריינית, המסכנת באופן קשה, את הבריאות ואת הסביבה, של כולנו. למרות זאת, אנו עדים לניסיונות החוזרים ונשנים שלה, להרחיב את פעילותה, בתמיכה מקוממת של חלק ממשרדי הממשלה".

"בימים אלה, מבקש משרד האוצר, להאריך את החיסיון על פעילותה, בעוד 4 שנים ובכך לאפשר לה להמשיך ולפעול במינימום של פיקוח. לא בכדי, ישנה התנגדות אזרחית עצומה, להארכת החיסיון ולהרחבת פעילותה של קצא"א, הכוללת תושבים מקומיים, ראשי רשויות, ארגוני חברה, סביבה ובריאות".

עמותת צלול מסרה: "הקנסות הנמוכים והמגוכחים שמבקש המשרד להגנ"ס להטיל על מנהלי קצא"א שהודו בזיהום הכבד באסון עברונה הם שערוריה מתמשכת והוכחה להתרפסות המדינה בפני חברה שהיא עבריינית סדרתית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר