כ-3,000 עטלפים מסוג פרספנים (עטלפי חרקים) שעברו לגור במוצב נספרו לראשונה בגבול עם ירדן: אחת הבעיות העיקריות מהן סובלים עטלפי החרקים בשנים האחרונות היא פגיעה במקומות המחייה והלינה שלהם. מערות טבעיות מאוכלסות כיום על ידי רועים בפזורה הבדואית, החקלאות ופיתוח היישובים פוגעים במקומות המחייה הטבעיים ודוחקים אותם מבתי הגידול שלהם.
כיצד הפך המוצב הנטוש לטירה מלכותית לעטלפי חרקים?
עמוס סבח, אקולוג ברשות הטבע והגנים והמנהל האזרחי, מסביר: ״נוצר כאן מצב ששילב מספר גורמים. אחרי שצה"ל נטש את המוצבים במסגרת הסכמי השלום עם ירדן, המוצבים הפכו להיות נחלתם של בעלי חיים שהסכימו לחיות בהם. בתי הגידול הטבעיים של העטלפים הם בעיקר מערות שנתפסו על ידי האדם שעשה בהם שימוש לצרכיו, נדחקו מהם וכך המוצבים התגלו כחלופה לא כל כך טובה למגורים, ולכן אנו מסייעים להם היום להתאקלם בהם בצורה טובה יותר שמחנו לגלות עטלפים במוצב שלא סקרנו בעבר. בנוסף במוצב 'עכבר' סיפן שבגשר אלנבי מוצב שלא נסקר בעבר זוהו כ-3000 פרספונים. במוצב רותם זוהו כ-300 אשמנים גדולים לעומת כ-150 פרטים בשנים קודמות".
ברשות הטבע והגנים מציינים כי המין הנפוץ ביותר הוא יזנוב קטן (47%) אשר נמצא ברוב האתרים שנסקרו. יזנוב גדול – מין בסכנה, נמצא מרוכז בעיקר במבנה הישיבה בשדמות (25%). המצאותה של אוכלוסייה גדולה של פרספונים שנמצאה במוצב 'עכבר' מעלה הסבר אפשרי לשאלה לאן נעלמו הפרספונים שהיו במוצב פסיון.
גיא סלעי, מנהל מיזם 'צבא ההגנה לטבע - מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם': ״שטחה של ישראל נכלל ב-2% משטחי היבשות שנמצאו כחשובות ביותר למגוון הביולוגי העולמי, ועל כן היא בעלת חשיבות יוצאת דופן בתחום זה. כמו יחידות אחרות בצה״ל שמסייעות בשמירה על המגוון הביולוגי, חטיבת הבקעה בחרה לאמץ את אוכלוסיית עטלפי החרקים הנדירה ובסכנת הכחדה, והתאימה את המוצבים הנטושים למשכן מתאים עבורם. בחלוף עשור, אנחנו רואים שגשוג של העטלפים המיוחדים האלו הודות לאמצעים שהותקנו שמדמים את בתי הגידול הטבעיים שלהם, במערות".
לפני כעשור, הוקם מיזם 'צבא ההגנה לטבע - מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם', שנמצא תחת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. המיזם הוקם במטרה לסייע לצה"ל ומפקדיו לשאת באחריותו לשמירה על הסביבה, הטבע, ואתרי המורשת בשטחים שבאחריותו ובסביבת הפעילות שלו. לשם כך, חברו בצה"ל, בהובלת חיל הטכנולוגיה והאחזקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ומשרד הביטחון, לארגוני הסביבה המובילים בישראל - החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות - ויחדיו הם מפעילים כ-60 מוקדי עשייה בכל החיילות והזרועות, באוויר בים וביבשה, מאצבע הגליל ועד אילת, מהשומרון ועד חופי הים התיכון.
מפקדי וחיילי היחידות יוצאים לפעילות בשטח היחידות, תוך קבלת ייעוץ וליווי מקצועי משותפי המיזם, וגם מקבלים תכני חינוך והכשרה בנושאי סביבה, טבע ומורשת. המיזם ביסס עצמו כמוקד משמעותי בשמירה על הסביבה, הטבע ואתרי המורשת בתחומי הפעילות של היחידות הפעילות במיזם, וכעת פועל למנף את ההטמעה בשטח להטמעה רחבה וכלל צה"לית ולאורך זמן, וכן למצוא פתרונות מעשיים להתמודדות עם משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו