שורה של מומחים וראשי עריות ומועצות בפנייה לרה"מ והשרים: "עצרו את הגדלת שינוע הנפט היבשתי בקו קצא"א, סכנה סביבתיתי"

אזהרה מהשלכות קשות: שורה של מומחי בריאות הציבור ובהם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל,  פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור ומומחים נוספים וכן שורה ארוכה של ראשי עיריות וראשי מועצות בהם ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ראש עיריית אלית אלי לנקרי, ראש עיריית אשקלון גלאם תומר, ראש עיריית נהריה מרלי אורן ושמונה ראשי מועצות מקומיות פנו בדרישה לראש הממשלה נתניהו, שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ ושר הבריאות משה ארבל, לעצור את הגדלת שינוע הנפט היבשתי בקו קצא"א, מאילת לאשקלון.

"חברת קצא"א, מתכוונת להרחיב פי עשר את פעילות שינוע הנפט במפרץ אילת, וכך היא תהפוך את אזור אילת ואשקלון לגשר שינוע עבור כ 20- מיליון טון נפט בשנה", כך כתבו בפנייתם. "מדובר בהגדלה משמעותית של כמות מיכליות נפט שינועו במפרץ אילת ללא בחינה משמעותית של ההשלכות האפשריות על בריאות הציבור".

בנוסף הוסיפו כי "הים בישראל מספק שירותי מערכת אקולוגית רבים עבור הציבור, החל משימוש במי גלם למי שתייה (80% ממי השתייה בישראל הם מי ים מותפלים), אספקת מזון (חקלאות ימית ודיג), בפעילות נופש ופנאי, ועד ויסות אקלימי. עבור רבים מתושבי ישראל אין משאב טבע זמין יותר מהים וחופיו, ולפיכך השלכות של אירוע זיהום יחרגו מעבר לנזקים למערכת האקולוגית, ויתבטאו בפגיעה בריאותית, כלכלית וחברתית משמעותית"'.

בכל הנוגע לפגיעה במתקני ההתפלה של ישראל מציינים כלל הגופים כי: "בשנים האחרונות נאלץ משרד הבריאות להגיב למספר אירועי זיהום שגרמו להשבתת מתקני התפלה למספר שעות ואף ימים. לדוגמא, בשנת 2017 גרמה דליפה מצינור המוביל נפט לתחנת הכוח באשדוד לכתם נפט שאילץ את משרד הבריאות להשבית מיידית שלושה מתקני התפלה במשך 3 ימים. בשנת 2020 ארעה דליפת נפט ממתקן קצא"א מול חופי אשקלון שבעקבותיה הושבת מתקן ההתפלה הסמוך למספר שעות. חשוב להדגיש שמעבר להשבתה של מתקני ההתפלה לזמן קצר, חדירת נפט ושמן אל תהליכי הטיפול המקדים במי הים, עלולים לגרום להשבתת מתקן ההתפלה למספר חודשים".

מומחי הבריאות מוסיפים עוד כי "במקרה של שפך נפט תיאסר כל פעילות בים. איסור מוצדק זה יפגע ברווחתם ובבריאותם של רבים מתושבי ישראל. במקרה של דליפה ממכליות וצנרת דלק תתכן פגיעה בנגישות לחופי הרחצה, בשל פגיעה באיכות המים וסכנה למתרחצים. נפט גולמי אינו שוקע ואינו מחלחל ועל כן הפגיעה בחופי הרחצה נותרת למשך פרקי זמן ארוכים. חשיפה עורית (במגע עם העור) לנפט גורמת לגירוי, פריחה ושלפוחיות ועלולה להיות ספיגה של חומרים רעילים והידבקות של החומר לעור ולשיער. חשיפה אקוטית לדליפות נפט נמצאה קשורה באובדן זיכרון, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות והקאות, כאבים בחזה, שיעול, צריבה בעיניים ובלבול. השפעות של חשיפה לנפט בטווח הארוך עשויות לכלול מחלות לב, ריאה וכבד, כמו גם סיכון מוגבר לסרטן ופגיעה במערכת החיסון".

"יתרה מכך, בשל אופי החומרים ונדיפותם הגבוהה, אירוע שפך נפט עלול להוביל לפגיעה נקודתית חמורה באיכות האוויר באילת, אשקלון וסביבתן. במקרים של פגיעה חמורה נקודתית באיכות האוויר ייתכנו תופעות בריאותיות כדוגמת צריבה בעיניים וקשיי נשימה וייתכן סיכון בשהייה במרחב הפתוח".

גם דן אלון, מנכ״ל החברה להגנת הטבע יוצא נגד הכוונה להרחיב את הצינור ואומר כי: "הגדלת שינוע הנפט מסכנת את בריאות התושבים באילת ואשקלון, שונית האלמוגים באילת, אתר תיירות וצלילה יפהפה שכל ישראלי מכיר. זוהי השונית הצפונית ביותר בעולם, ולפי הערכות מדענים היא עשויה להיות היחידה שתשרוד את משבר האקלים. בנוסף, דליפה בהמשך הצינור, בנגב, יכולה לגרום לנזקים קשים לשטחים פתוחים נרחבים במדינה, כמו שהיה באסון עברונה. אנחנו קוראים לממשלה לחשב מסלול מחדש ולא לסכן את ערכי הטבע והחשובים והמיוחדים בישראל ולא לפגוע בבריאות הציבור".

ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול: "להלן עוד שלושה גורמים מקצועיים המזהירים בפני הסכנות לביטחון הלאומי של ישראל כתוצאה מהגדלת שינוע הנפט דרך ישראל ומפרץ אילת, העלול לגרום לאסון לשוניות האלמוגים באילת וסיני לחופים ולתיירות של ערי החוף ולהשבתת מתקני ההתפלה המספקים כ- 80% ממי השתיה שלנו".