מצב מדאיג וליקויים בפירות ובירקות שכולנו אוכלים

מבקר המדינה, רו"ח מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דו"ח הסוקר את השימוש בחומרי הדברה בארץ בפירות ובירקות. הדו"ח בוחן בין השאר אם משרד החקלאות תיקן ליקויים שונים שנחשפו בדו"ח קודם משנת 2017 ושאר ליקויים שעדיין לא תוקנו.

הליקוי הראשון הוא בכמות חומרי ההדברה שנמכרים בארץ ביחס לכמות הנמכרת באיחוד האירופי, ועולה כי כמות חומר ההדברה הפעיל שנמכרה בישראל בשנת 2018 היא הגבוהה ביותר מבין המדינות שנבדקו באירופה.

מעבר לכמות חומרי ההדברה, בישראל מותרים לשימוש 273 חומרי הדברה כאשר 113 מתוכם אינם מורשים לשימוש במדינות האיחוד האירופי. מנגד, מאגר חומרי ההדברה המותרים באיחוד גדול ב-350 אחוזים מישראל, מציאות שמונעת מהחקלאי בארץ שימוש בחומרים רבים הנחוצים לו.

לא אוסרים חומרי הדברה

בכל הקשור למציאת שאריות חומרי הדברה שיעור הדגימות החריגות ב-2021 עמד על 7.5 אחוזים. עם זאת, בכמה סוגים של פירות וירקות אותרו ממצאים חריגים בשליש ועד יותר ממחצית מהדגימות: נענע (63%), פטרוזיליה (57%), סלק עלים (57%), סלרי (50%), בזיל (48%), עירית (36%), שמיר 35%), כוסברה (35%), בצל ירוק (33%), עגבניות שרי (33%), מלפפון (30%), מנגו (30%), תות שדה (29%), דלעת (29%) וחסה (28%); בסקר משרד החקלאות נמצאו חריגות בדגימות של בצל ירוק (60%), סלרי (39%), חסה (28%), דובדבן (28%), שמיר (27%), מלפפון (27%) וענבים (25%).

ליקוי נוסף קשור לזמן שלוקח בישראל לאסור חומר הדברה שנאסר כבר באיחוד האירופי. כאן עלה כי מבין 30 החומרים שנאסרו לשימוש באירופה, ב-3 נאסר השימוש לפני יותר מעשור, ב-8 חומרים נאסר השימוש לפני יותר משלוש שנים, וב-19 נאסר השימוש בטווח של עד כשלוש שנים. כמו כן משרד החקלאות הקטין ב65 אחוז את הסכום שהוא מקצה כדי לתמוך במיזמים להפחתת השימוש בחומרי הדברה.

עוד נמצא כי אין בישראל הסדר רגולטורי שנועד להגביל את השימוש בחומרי הדברה רעילים רק למורשה בכך. כמו כן למרות שחלפו 11 שנים מחקיקת החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, לא הותקנו תקנות שמאפשרות את יישום החוק.

מחלוקת בין משרדים

במקביל מתברר שהמשרד עדיין לא פיקוח במשקים החקלאיים לבדיקה האם ההדברה מתבצעת על פי הוראות השימוש של תכשירי ההדברה השונים. כן אין גם כיום דרישה לרישום תאריך תפוגה על תכשירי הדברה שחיי המדף שלהם הם שנתיים ויותר.
בביקורת הנוכחית עלה שוב כי נכון למועד סיום הביקורת אין הוראות המסדירות את חובת הבדיקות הרפואיות לעובדים העוסקים בהדברה מן הקרקע.
ליקוי נוסף הוא הויכוח שנמשך בין משרדי החקלאות והבריאות במדידת שיעור החריגות של חומרי ההדברה שנמצאו והציבור יתקשה לדעת על איזה משרד להסתמך.

בתחום הבריאות נמצא כי עדיין משרד החקלאות לא ביצע אכיפה נגד מעסיקים שנמצאו אצלם ליקויי בטיחות. כמו כן, מינהל הבטיחות לא השלים את אפיון הליך העברת המידע בינו לבין רשות האוכלוסין כדי שניתן יהיה לבחון אם לסייג או לשלול את היתר ההעסקה של מעסיקי עובדים זרים, במקרים שבהם נמצאו הפרות בטיחות.

תגובת משרד החקלאות

לעניין היקף השימוש של חומרי הדברה בישראל, הערכה מחדש (רביזיה) של חומרי הדברה, פיקוח ואכיפה על השימוש בחומרי הדברה וסקרי שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית טרייה: משרד החקלאות רואה בשמירה על בריאות הציבור ערך עליון, ופועל למען צמצום השימוש בתכשירי הדברה באמצעות הערכה מחדש של חומרי הדברה והגברת הפיקוח והאכיפה על השימוש המושכל בחומרי הדברה. לראייה, ממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי מדי שנה כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן, ובשנתיים האחרונות חלה עלייה באחוז הדוגמאות העומדות בתקן. כמו גם, במסגרת השנים האחרונות, משרד החקלאות המשיך לפעול בנושא, בין היתר באמצעות: הכפלת היקף הדגימות הנדגמות מידי שנה, והרחבת מגוון הגידולים, הגברת האכיפה ועלייה במספר הקנסות המוטלים (יש לציין כי מבקר המדינה ציין לחיוב בהרבה סעיפים בדו"ח את כל השיפורים שמשרד החקלאות קידם בעניין זה). לצד זאת, המשרד מחדד כי לא ניתן לקיים חקלאות רווחית ומשגשגת ללא שימוש בחומרי הדברה. במסגרת זו, משקיע המשרד במשאבים רבים בכל הנוגע להפחתת השימוש בתכשירי הדברה ועידוד שילוב של הדברה ביולוגית. בין הכלים שמעמיד המשרד לטובת קידום הנושא: יישום שיטות הדברה ידידותיות לסביבה ולאדם, הערכה מחודשת של חומרי הדברה מאושרים, הגברת הפיקוח והאכיפה, הדרכה בשטח והדרכה מקוונת ותמיכה במיזמים להפחתת השימוש בחומרי הדברה, בחינת שינויי החקיקה והכרה בתקינה הבין-לאומית. בתוך כך, משרד החקלאות יחד עם הוועדה הבין משרדית לרישום תכשירי הדברה, ביצעה בשנים האחרונות שלוש רביזיות שונות במהלכן הוגבלו או נאסרו לשימוש למעלה מ-200 תכשירי הדברה, לרבות: זרחנים אורגניים, טריאזינים, פחממנים כלוריים ועוד. בימים אלו, המשרד נמצא במהלכה של הרביזיה השלישית, במסגרתה מבוצעת הערכה מחודשת לכ-16% מכלל תכשירי ההדברה המאושרים לשימוש כיום בישראל, לרבות: קוטלי עשבים, קוטלי חרקים ואקריות, קוטלי פטריות וחיידקים.

לעניין הכרה בתקינה הבין-לאומית ועדכון תקנות השאריות: אין תכשירי הדברה הייחודיים למדינת ישראל. אותם החומרים נמצאים בשימוש באירופה, ארה"ב או מדינות מפותחות אחרות. במשרד החקלאות מבהירים כי השוואת התקינה האירופית לבין התקינה בשאר המדינות המפותחות, לרבות ישראל, בכללותה אינה נכונה. תנאי האקלים בישראל, סוגי הגידולים החקלאיים ונגעי החקלאות השונים אינם זהים לתנאים במדינות אירופה, ובהתאמה, ישנם תכשירי הדברה שהשימוש בהם הופסק באירופה, אך הם נחוצים לחקלאות בארץ ולא קיימים להם תחליפים. משכך, הוצאתם מהשימוש בישראל עלולה להוות פגיעה בלתי הפיכה במספר לא מבוטל של ענפי החקלאות בארץ. יחד עם זאת, במקרים רבים, ישראל אף מחמירה לעומת הנדרש האיחוד האירופי. בבדיקה השוואתית בין תכשירים שיש להם שימוש מקביל בארץ ובאיחוד האירופי, התברר כי התקן הישראלי מחמיר מהאירופי ב-72% מהמקרים. קרי, כמות השאריות המותרות של חומרי הדברה בישראל ברוב מכריע של פירות וירקות נמוכה מזו באירופה. ב-13% מהמקרים התקן הישראלי זהה לתקן האירופי, ורק ב-15% מהמקרים התקן בישראל מחמיר פחות מזה האירופי. זה המקום לציין ולהבהיר כי תכשיר הדברה שהשימוש בו הופסק במדינות האיחוד האירופי, נבחן לגופו של העניין, תוך בחינת סטטוס הרישום של אותו חומר במדינות מפותחות אחרות, וכן בהתאם לצרכי החקלאות בישראל ובדרך שלא תהיה פגיעה בבריאות הציבור והסביבה. יצוין כי התקינה האירופית מחמירה יותר בהשוואה לתקינה במדינות מפותחות אחרות ובראשן ארה"ב.

לעניין הגבלה במכירת תכשירי הדברה והשימוש בהם: משרד החקלאות בוחן את הנושא, ופועל להצעת מסמך מדיניות לקידומו.

תגובת משרד הבריאות 

משרד הבריאות פועל בדרכים רבות כדי לצמצם את מידת השימוש בחומרי הדברה מזיקים בישראל ולהגיע ליעד, וכך לצמצם את חשיפת הצרכן הישראלי לשאריות חומרי הדברה, כאשר משרד הבריאות אחראי על הפירות והירקות רק מרגע הגעתם לשוק.

הדבר כולל ביצוע סקרים שונים לאיסוף נתונים בנושא כדי לקדם הפחתה בשימוש בחומרי הדברה, וכן המשרד שותף בוועדה הבוחנת את המידע החדש בנוגע לחומרי הדברה וההשפעות הבריאותיות שלהם. בנוסף, המשרד מבצע הסברה והדרכה של עוסקים במזון, ניטור שאריות חומרי הדברה בשווקים, קידום הערכה מחדש של חומרי הדברה פעילים (רוויזיות), ופיקוח משמעותי בייבוא ובשיווק. משרד הבריאות ימשך לקדם את שיתוף פעולה עם משרד החקלאות להשגת היעדים.

יש לציין שבמסגרת חוק ההסדרים האחרון נקבע אימוץ של החקיקה האירופאית לעניין שאריות חומרי הדברה, אך פירות וירקות טריים הוחרגו לדרישת משרד החקלאות, כלומר החקיקה האירופאית תחול עבור מזון מעובד. משרד הבריאות בתהליך שגם נושא ההדברה יוסדר בחקיקה.

הקמת פלטפורמה קבועה להערכה מחדש של חומרי הדברה הנמצאים בשימוש בישראל, הינה הדרך לצמצם הפער הקיים בישראל ביחס לעולם ובייחוד ביחס לאירופה. המשרד הציג עמדה בנושא זה המושתתת על אימוץ מבוסס ניהול סיכונים, הכולל התייחסות להשפעות בריאותיות ולצרכים חקלאיים יחודיים בישראל. גם בהערכה מחדש של חומר הדברה יש לפעול בהתאם להמלצות הוועדה שכוללת נציגי משרד הבריאות, הגנת הסביבה ונציגים של משרד החקלאות, ושבוחנת את כלל המידע העדכני ועושה זאת לאחר דיון עם כל הגורמים הרלבנטיים ומתוך בחינת כלל ההיבטים - השפעות בריאותיות, השפעות סביבתיות והיבטים חקלאיים.

בנוסף, יש לקדם יעד לצמצום אחוז החריגות בשאריות חומרי הדברה במזון ב-50% תוך חמש שנים. משרד הבריאות מאמין שאימוץ ואכיפה לפי רגולציה אירופית בהתאמות לאומיות יוביל לצמצום אחוז החריגות כאמור.