משקמים בתי גידול מימיים: כך שומרים על הטבע לדורות הבאים

היום הבינלאומי לשמירה על בתי הגידול המימיים צוין אתמול, ה-2 לפברואר. רשות הטבע והגנים ציינה השנה את חשיבות היום במטרה להדגיש את הדחיפות הקיימת לשיקומם ושימורם למען הטבע והסביבה. היום הבינלאומי מצוין באותו היום שבו נחתמה אמנת רמסר (Ramsar), בעיר רמסר שבאיראן בשנת 1971.

במסגרת ציון יום זו תתקיימנה מגוון פעילויות לכל המשפחה בשמורות טבע ובגנים לאומיים נבחרים החל מיום חמישי ה-2 בפברואר ולאורך חודש פברואר כולו. פרטים על הפעילויות באתר רשות הטבע והגנים.

שאלנו את אבי אוזן, אקולוג בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים, על משמעות הפגיעה בבתי הגידול המימיים ומה המצב בטבע בישראל.

מה הנזק שנגרם מכך לאנושות ולבעלי החיים מהעידר בתי גידול מימיים?

"בתי הגידול המימיים בעולם הם מקור מים לשתייה ולחקלאות. בנהרות ובאגמים מיוצר חלבון טבעי שקהילות רבות מתבססות עליו למחייתם. בתי הגידול הלחים מהווים פעמים רבות אזורים לוויסות שיטפונות או סערות ים.

"הביצות מהוות את "הכליות של הטבע" המסייעות בטיהור המים ממזהמים. בתי הגידול המימיים משמשים במקרים רבים כאתרים מועדפים לטיול ושהיה בטבע. פגיעה בבתי הגידול המימיים, פוגעת גם בשירותי המערכת האקולוגית, שהאנושות נהנית מהם.

"בעלי חיים וצמחים רבים אשר תלויים בבתי הגידול המימיים, נמצאים היום בסכנה מוחשית להישרדותם, ורבים מהם גם בסכנת הכחדה. הם נפגעים מייבוש מקורות המים הטבעיים ומזיהום המים בקולחים ושפכים, לעיתים כתוצאה מתקלה, ולא פעם כתוצאה מכשל מתמשך".

עד כמה זה ישפיע על הדורות הבאים?

"בתי הגידול המימיים הם סביבה רגישה והם עשויים לעבור תהליכים של הדרדרות שחזרה מהם לעיתים היא קשה ואף אולי בלתי אפשרית. אנו מכירים מקרים בעולם שבהם אגם ספג זיהומים חוזרים ונשנים. בהתחלה האגם המשיך לתפקד, אך הגיע רגע שבו מערכות החיים שיצרו מצב שתמך בשגשוג של קהילות לחופו, (חלבון, מים, תעבורה, נופש) חדלו מלהתקיים, והאגם הפך לאגם מת, שבלתי ניתן לחיות לחופיו. אנחנו לא יודעים ולא מבינים את המערכות האקולוגיות באופן שמאפשר לנו לנבא במדויק עד כמה הן מסוגלות לספוג.

"כולנו רוצים לצאת לטבע ולראות נחל צלול ולא עכור, שניתן לגעת במימיו מבלי לחשוש שמא הוא מזוהם. כולנו רוצים לדעת שהנחלים ימשיכו לזרום לים, גם אם הוא איננו מלא. השטחים הפתוחים הם משאב סופי אשר הולך ומתכלה. הנחלים, הם היתד הטבעית שסביבה ניתן להבטיח את קיומם של מסדרונות אקולוגיים. שמירת השטח לאורכם תגן על תפקודם ותסייע לצמצום נזקי השיטפונות".

מה ניתן לעשות בישראל בנושא ומה בכלל המצב בארץ?

"הנחלים ובתי הגידול המימיים בישראל סובלים משלושה דברים עיקריים. ראשית, מחסור בשטח. נחלי ישראל, נחלי החוף והנחלים בעמקים עברו הסדרה ותיעול. הנפתולים שלהם יושרו, הצמחייה כוסחה ונחשפה, כמעט שלא נותר שטח לנחל לתפקד. לכן, אחת הדרכים לשמור ולשקם את הנחלים ובתי הגידול הלחים היא להקצות להם שטח.

"שנית, איכות המים. נחלי ישראל סובלים מזיהום מתמשך, גם בעודפי קולחין וגם בביוב, זאת עקב כשלים מתמשכים. העובדה שאין לנחל שטח ואין לו רצועת חיץ - מאפשרת לזיהום לא מוקדי, זאת אומרת ריסוסים מהשדות, חומרי דשן מהשטח החקלאי, סחף, לחזור לנחל ולפגוע עוד יותר באיכות המים. על מנת להוריד את צל הזיהום מעל נחלי ישראל, יש להשקיע בתשתיות כדי לנצל ככל הניתן את הקולחין ולמזער את התקלות בביוב שהיום הן מאוד שכיחות.

ולבסוף, משטר הזרימה. נחלי ישראל, בעיקר באזורים הצפוניים אך לא רק, עברו תהליך של ייבוש עקב תפיסת מקומות המים שלהם וניצולם לצורכי האדם. כיום, בעידן ההתפלה, מים הם כבר לא משאב אלא מוצר שיש לו תג מחיר. עלינו לדחוף ביתר שאת את שחרור מקורות המים הטבעיים ולהשיב לנחלים, למעיינות ולביצות את מקורות המים אשר הזינו אותם לטובת הטבע והאדם".

מהם בתי הגידול שבוצע בהם שיקום?

"רשות הטבע והגנים משקמת בתי גידול מימיים רבים בתחומי שמורות הטבע והגנים הלאומיים וגם מחוצה להם, כמו שפך נחל שורק, עינות גיבתון, עינות צוקים, נחל עינת, שמורת החולה.

"שמורת עין אפק עוברת תהליכי שיקום בשנים האחרונות. הפרויקט שהסתיים לפני שנתיים הוא פרויקט "אחו-הג'מוסים". במסגרת הפרויקט, שיקמנו פשט הצפה העונתית אשר עושים בו שימוש מיני עופות רבים, דו חיים ויונקים. במורד השמורה, שוקם התוואי של נחל נעמן והושבו לו הנפתולים אשר נפגעו עוד בתקופת המנדט. נוף הביצות, אשר אפיין את עמק עכו ואזור הנעמן, הושב בחלקו ועל השטח מקודמות שמורות טבע וגן לאומי.

"בשנה האחרונה, החל צפונית למעגן מיכאל ודרומית למושב דור פרויקט שיקום רחב היקף על שמורות 'הדיפלה', שפך נחל דליה וביצת נחל דליה. מדובר בשיקום שמהותו הוא חידוש הקשר בין שפך הנחל לים, שיקום משטר הזרימה, השבת מי הנביעות וכן צמצום זיהום המים בשמורה.

"בימים אלה המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים מקדמים תוכנית אסטרטגית בשיקום ושימור נחלי ישראל. מטרת התכנית היא להביא לחזון לאומי ולשיתוף פעולה בין כלל זרועות הממשלה אשר יביאו לידי ביטוי את כלל הצרכים של המגזרים השונים ויבטיחו את המשך תפקודם התקין ושימורם של נחלי ישראל. לתוכנית שותפים גופי ממשלה רבים כמו רשות המים, משרד החקלאות, מנהל התכנון, רמ"י ורשויות הניקוז. התכנית בהובלת אגמא, המרכז לאגני היקוות, נגר ונחלים.