מחקר בינלאומי בחן: האם המדוזות משפיעות לרעה על התיירות?

האם אזהרות מפני מדוזות משפיעות על התיירות? מחקר בינלאומי חדש, בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, בחן את השפעת סכנת המדוזות על תפיסת היעד התיירותי ועל התנהגות התיירים, וחשף כי התדמית של מדינות מוכות מדוזות מושפעת לרעה מבחינת התיירים.

החוקרים ערכו ניסוי כדי לבחון אם סוגים שונים של מסרים על אודות סכנה קיימת של מדוזות משפיעים על כוונות הנסיעה ועל התנהגותם של התיירים. כמו כן, המחקר בחן כיצד מאפיינים אישיים, כגון הנטייה לדאוג ורקע תרבותי, משפיעים על כוונות התיירים והתנהגותם.

במסגרת המחקר נדגמו 415 מבקרים פוטנציאליים בשניים מיעדי תיירות החופים המצליחים בעולם - קו החוף של קוסטה בראווה בספרד ואזור שונית המחסום הגדולה בצפון אוסטרליה, שני יעדים המושפעים לרעה מנוכחותן של מדוזות. ביעדים אלו מגע עם מדוזות עשוי להיות כואב וקטלני.

בתחילת מגפת הקורונה פרסמו החוקרים הודעות פיקטיביות שונות בפורומים לטיולים באינטרנט. ההודעות הכילו שתי אזהרות שונות על אודות נוכחותן של מדוזות, האחת לא רשמית והאחרת רשמית. במסגרת המחקר נבדקו תגובותיהם של המשתתפים להודעות אלו.

נמצא שהשילוט המזהיר מפני סכנה השפיע על תפיסת היעד, אך לא על כוונת הנסיעה אל היעד. כמו כן, תיירים מגרמניה, משווייץ ומאוסטריה, הנוטים להימנע מנטילת סיכונים, נטו יותר לשנות את התנהגותם על ידי הימנעות מהמים מאשר בני תרבויות אחרות.

לפי תוצאות המחקר, תדמיתן של מדינות מוכות מדוזות מושפעת לרעה, והסברה רשמית מטעם גורמים ממשלתיים על דרכי זהירות וטיפול במקרה של עקיצה עשויה להפחית את תפיסת הסיכון.

ד"ר וילי אברהם, ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי במכללה האקדמית ספיר, וממובילי המחקר: "נקיטת צעדים פשוטים וזולים לקראת עונת הרחצה, המביאה איתה מכת מדוזות, תגביר את האטרקטיביות של חופי ישראל לתיירים ותיטיב עם קופת המדינה".