לימודים של "כלכלת בית"? כן בבית ספרנו

אז מה הילד שלכם למד היום בבית הספר? תלוי איפה אתם גרים: בעוד בבתי ספר חזקים - בעיקר במרכז ובשרון - התלמידים לומדים מקצועות היי־טק שיכינו אותם לעולם החדש, בלא מעט מוסדות חינוך אחרים בישראל עדיין מלמד משרד החינוך מגמות "מסורתיות". 

בדיקת "ישראל היום" מגלה כי מגמות כגון אופנה, בישול וגם עיצוב שיער וטיפוח החן נלמדות ברשויות מקומיות מבוססות פחות - שלא לומר חלשות, וכן בבתי ספר לנוער בסיכון. הדבר עשוי להוביל את התלמידים למקצועות שבהם ישתכרו פחות במקרה הטוב, או שהמקצוע שלהם ייכחד מהעולם במקרים אחרים. 

שיעור תפירה. למצולמות אין קשר לידיעה // צילום: יוסי זליגר

הנה דוגמה: מגמת עיצוב שיער וטיפוח החן נלמדת בכ־60 תיכונים. כ־75% מתוכם - 44 במספר, נמצאים ביישובים חלשים עם דירוג חברתי־כלכלי 5 ומטה - במגדל העמק, בדימונה, בבית שאן, בקריית גת ובאחרים. המגמה רווחת גם בלא מעט יישובי מיעוטים כגון רהט ושפרעם, אך רק בארבעה מוסדות חינוך בערים הנחשבות חזקות, 8 בדירוג החברתי־כלכלי - תל אביב, כפר סבא והרצליה. אלא שגם אז מדובר בבתי ספר שהדירוג שלהם במשרד החינוך נמוך. 

עוד בנושא: 

• חוזרים ללימודים עם "ישראל היום"

• הפער הבין-דורי נותן את אותותיו גם בבית הספר

• ממזכירה בבית הספר למורה: "התאהבתי בתלמידים"

• להתחיל כיתה א' קצת אחרת

כ־40 התיכונים שבהם לומדים בישול ואפייה מלונאית, אינם נמצאים בערים מבוססות כגון גבעתיים, מודיעין מכבים־רעות או רמת השרון. כ־30 מהתיכונים הללו נמצאים בערים בדירוג חברתי־כלכלי 5 ומטה דוגמת אילת, עכו, טבריה ועוד - בעוד ברוב בתי הספר שיעורי "כלכלת בית" הם זיכרון רחוק. 

אופנה כמקצוע נשי

מתוך כ־40 תיכונים שבהם קיימת מגמת עיצוב אופנה ותלבושות, כ־30 משתייכים לערים שהדירוג החברתי־כלכלי שלהן הוא 5 ומטה. כ־20 מהתיכונים נמצאים בערים בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, בית"ר עילית ואלעד, כך שלמעשה קיימת הסללה של נערות חרדיות למקצוע. 

הדבר לא בא לידי ביטוי רק בתיכונים של המגזר החרדי, וגם בדימונה למשל (דירוג חברתי־כלכלי 4), מלמדים מגמת עיצוב אופנה בשני תיכונים ממלכתיים בעיר, וכן בתיכון נוסף בבאר שבע (דירוג 5), בעוד בערים חזקות כגון הרצליה, כפר סבא, רמת גן וכדומה לא תמצאו את המגמה. 

נראה גם שעדיין מדובר במקצוע שמסווג כנשי. כ־2,776 תלמידים למדו במגמה זו בשנת הלימודים האחרונה – 99% מתוכם בנות. 

מדריכת בישול וילדים // צילום ארכיון: זולטן קלוגר, לע"מ

בעבר פורסם ב"ישראל היום" נתון שיש בו כדי להשלים את התמונה. כ־70% מהתלמידים שלומדים במגמות הגנת סייבר, שנחשבות לחוד החנית של המגמות הטכנולוגיות - נמנים עם ערים בדירוג חברתי־כלכלי גבוה 9-8 - שוהם, רמת השרון וכפר סבא - וברשימה אין בתי ספר מערים שנחשבות חלשות. 

מסר בעייתי לילדים 

עם זאת, צריך לומר, חשוב לאפשר לתלמידים בחירה. לא כולם מתאימים ללמוד מחשבים או סייבר, אך הפריסה של המגמות האלה היא בעיקר ביישובים חלשים מבחינה סוציו־אקונומית ובקרב נוער בסיכון. תלמידים בפריפריה מופנים יותר לחינוך מקצועי־טכנולוגי בהשוואה לתלמידים ביישובים חזקים, שמופנים למגמות עיוניות. 

"הבעיה הכי גדולה של החינוך הטכנולוגי היא המגמות המיושנות כמו משאבי אנוש, טיפוח החן, מלונאות וכדומה. ברגע שהן קיימות, זה נותן מסר לתלמידים שזה מה שייתן להם מקצוע לעתיד, בזמן שמשרד החינוך מסליל אותם ויוצר גטאות של מעמד הפועלים", סבורה נוגה דגן־בוזגלו, מנכ"לית מרכז אדוה שעוסק באי־שוויון ובצדק חברתי, בין השאר בתחום החינוך. 

שיעור עיצוב שיער בת"א // צילום ארכיון: משה מילנר, לע"מ

לשיטתה, "המדד של מגמה טובה הוא שהיא נלמדת בכל הארץ, בכל סוגי היישובים. כשמגמות מסוימות, שנחשבות פחות, נפוצות יותר ביישובים בעלי הכנסה נמוכה לנפש – זה מעביר לילדים מסר שהם לא מסוגלים ליותר, וכמובן מנציח את פערי ההכנסה בעתיד. הפריסה של החינוך המקצועי הארכאי גדולה יותר בעיירות פיתוח, ביישובים הערביים ובשכונות המצוקה בערים הגדולות. זה קשור, בין השאר, ליכולת למשוך מורים טובים - דבר שמשרד החינוך מתקשה לעשות כשלא מדובר בבתי ספר חזקים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מעמיד לבחירתן של הרשויות ובתי הספר מגוון רחב מאוד של מגמות לימוד והתמחויות. אם מנהל בית ספר או נציגי רשות בכל מקום ברחבי הארץ יהיו מעוניינים לפתוח מגמה טכנולוגית גבוהה, הרי המשרד יתגייס לסייע ולהעניק להם משאבים".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו