ב־1 בספטמבר ייכנס לתוקפו "חוק המצלמות", שקובע כי מסגרות שבהן לפחות שבעה פעוטות יחויבו בהצבת מצלמות אבטחה שיתעדו את המתרחש במעונות.
במשך שנה תהיה תקופת הסתגלות, ובספטמבר 2020 תחול החובה על כל מעונות היום. כדי לעודד את המפעילים להתקין מצלמות מבעוד מועד, נקבע בחוק כי יינתן סיוע כספי לבעלי מעונות שיתקינו מצלמות במהלך שנת ההסתגלות. אלא שהאבסורד הוא כי ארבעה ימים לפני כניסתו של החוק לתוקף, אף אחד לא יודע מה יהיה היקף התמריץ הכספי, ומשרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר עדיין לא אישרו את המתווה המסתמן להענקת תמריצים. המשמעות היא שנתינת התמריצים מתעכבת, וחלון ההזדמנויות של שנה לקבלת המענק מצטמצם.
צילום: דוברות המשטרה
"מדובר במצב אבסורדי, שבו בעצם 'הבטיחו' להורים שמעתה יהיה חוק והכל יהיה מצולם, אבל אין תמריצים שיניעו את המהלך - כך שזה יוצר מצג שווא", אומרת עו"ד קרן איוס, יו"ר חיבה, איגוד הגנים הפרטיים הארצי. לדבריה, "חלק מבעלי הגנים הפרטיים יושבים על הגדר וממתינים בלית ברירה, אף שהיו רוצים לעמוד בדרישות כבר עכשיו ולא בעוד שנה, אבל הם לא יודעים אילו מצלמות לבחור כי אולי כשיהיו תקנות מה שהתקינו לא יהיה רלוונטי".
עוד בנושא:
• חוזרים ללימודים עם "ישראל היום"
• "אין הצדקה לשביתת המורים ב-1 בספטמבר"
• חוזרים לשנת הלימודים עם לוח, כיתה וניסיון חיים
• כך תכינו את הכריך המושלם לבית הספר
• עובדים בחופש? כך תדאגו שלא יעבדו עליכם
עו"ד איוס מוסיפה כי "המדינה חייבת לפעול כדי שזה יקרה. התקנת מצלמות היא עסק לא זול, ולכן חייבים לשחרר לנו את הסבסוד הכספי כדי שמספר גדול של פעוטונים ומעונות יום יפעלו באופן שהחוק מצפה מאיתנו, וייתנו להורים את השקט הנדרש".
בתוך כך, לאחר תום תקופת ההסתגלות לחוק המצלמות, התקנתן תהיה חובה לקבלת רישיון עסק, למעט במסגרות שפועלות בבתים פרטיים או במעונות שבהם יותר מ־70% מההורים אינם מסכימים לכך. על פי החוק, מפעילי המעון ישמרו את הצילומים במשך 30 יום ממועד הצילום, ולאחר מכן הם יימחקו אוטומטית. החוק גם קובע כי התיעוד יישלף רק במקרה של חשד סביר לאלימות ובצו בית משפט.
שרת הבינוי והשיכון ויו"ר הוועדה לזכויות הילד לשעבר, ד"ר יפעת שאשא־ביטון (הליכוד־כולנו), שיזמה את חוק הפיקוח וחוק המצלמות, אומרת כי "האגף המשפטי במשרד העבודה והרווחה צריך לאפשר לפקידיו לעשות את עבודתם בהתאם למה שסוכם ואושר בדיוני החקיקה ובדיונים המקצועיים. כל דחייה נוספת של יישום החוקים הללו והתקנות הנלוות היא על גבם של התינוקות והפעוטות במדינת ישראל".
תגובת משרד העבודה והרווחה: "במסגרת החוק להתקנת מצלמות, חלה חובה על מעונות יום להתקין מצלמות אבטחה עד ספטמבר 2020. כדי לעודד את המפעילים להתקין מצלמות מבעוד מועד, גיבש האגף למעונות יום מתווה לתמרוץ מעונות יום שיתקינו מצלמות אבטחה לפני ספטמבר 2020. המענקים יינתנו בתיאום מתווה זה עם משרד האוצר, שיסוכם בהמשך, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה".
משרד האוצר: "במסגרת חקיקת החוק המחייב התקנת מצלמות במעונות היום, אשר נועד לשמור על שלומם של הפעוטות, קבעה הממשלה כי יש לגבש מנגנון לעידוד ולתמרוץ מעונות להתקנת המצלמות. מנגנון העידוד נדון בימים אלה בין משרד האוצר לבין משרד העבודה וצפוי להתפרסם בקרוב".
"מי שמחוקק - צריך לדאוג למימון"
תירוצים או סיבות מוצדקות? הרשתות הגדולות שמפעילות מעונות יום מפוקחים ומסובסדים רואות עצמן כמי שמביאות את הבשורה בכל הנוגע לפיקוח, לתקינה, לקורסים, להכשרות מטפלות ועוד במעונות היום.
אלא שבדיקת "ישראל היום" מראה כי רובן לא ממהרות להתקין מצלמות. במשרד העבודה והרווחה מציינים כי פרט להיקף סבסוד המצלמות - אין שום מכשול שאמור למנוע מהן להתקין מצלמות על פי החוק, ולכן נראה שעיקר הוויכוח יהיה סביב סוגיית המימון.
בישראל יש כחצי מיליון תינוקות ופעוטות בגילי לידה עד 3. חצי מהילדים (250 אלף) מטופלים בחיק המשפחה או על ידי מטפלת אישית, ואילו השאר מתחלקים: כ־125 אלף נמצאים במסגרות של מעונות יום מפוקחים ומסובסדים. השאר נמצאים במעונות פרטיים שאינם בפיקוח, אך גם הם יחויבו בהתקנת מצלמות - אם יש בהם יותר משבעה ילדים.
"מחכים להנחיות ביצוע ותקצוב מהרגולטור" // צילום: יהושע יוסף
בישראל יש כמה רשתות גדולות שלכל אחת מהן עשרות מעונות יום, שמושפעות ישירות מהחוק, ותמונת המצב בהן מוגשת לכם ולכן במיזם זה. מוויצו נמסר כי "הרשת נערכת להתקין מצלמות בכל מעונות הרשת במהלך השנה הנוכחית, והחובה להפעלת המצלמות תחל בספטמבר 2020 כפי שנקבע בחוק הפיקוח".
בנעמת ציינו כי "כדי לעמוד בדרישות החוק, נעמת מחכה להנחיות ביצוע ותקצוב מהרגולטור, קרי: האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה והרווחה".
ברשת "התחלה חכמה" של החברה למתנ"סים כבר הותקנו מצלמות בחלק מהמעונות. מהרשת מסרו כי בגנים נוספים מתקינים בימים אלה, וכי מי שעדיין לא החל בהתקנה יתקינו בזמן, בהתאם ללשון החוק.
ב"אמונה", רשת שטרם התקינה מצלמות, אמרו: "נערכים לנושא ונפעל בהתאם לחוק ולהנחיות המשרד הממונה, כשתתגבשנה כאלה".
ברשת "נאות מרגלית" אמרו כי הם "ביצעו פיילוט של כמה מעונות שבהם הותקנו מצלמות, וכעת מחכים לנוהל של משרד העבודה והרווחה המתייחס למימון".
מרשת נשי חירות נמסר: "בדומה לשאר הארגונים המפוקחים המפעילים מעונות יום, עמדתנו היא שמי שמחוקק חוק בעל משמעות תקציבית רצינית, צריך גם להצביע על המקור למימון. במילים פשוטות - אין לנו מאיפה לממן את התקנת המצלמות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו