ביום ראשון הקרוב תציין מערכת החינוך שנה בדיוק מאז נסגרו בתי הספר בפעם הראשונה בעקבות הקורונה. חוסר היציבות החינוכית גרם לשורה ארוכה של בעיות - ובמחלקת פניות הציבור במשרד החינוך הרגישו זאת היטב. לא פחות מכ-14 אלף פניות בנושאים שונים הקשורים בקורונה התקבלו במשרד החינוך.
חלק ניכר מהן (25% מבקשות המידע, לצד 27% מהתלונות) עסקו במתווים של החזרה ללימודים ובאורחות החיים בבתי הספר. עוד בתקופות החזרה מהסגר הראשון הורים התלוננו לא פעם על מתווים מסובכים, ימי למידה בקפסולות, למידה על פי ימים, ואיסורים שונים כמו האיסור להיכנס לבתי הספר, מעבר בין כיתות ועוד.
חזרה ללימודים אחרי הסגר השלישי // צילום: משה בן שמחון, פז בר, Newsenders
מתוך כ-14 אלף פניות, 92% מהן עסקו בבקשה לקבל מידע, ואילו 8% (1,200) עסקו בתלונות. על מה התלוננו ההורים והתלמידים? 27% מהתלונות עסקו במתווה ההפעלה של החזרה לכיתות, 34% מהתלונות עסקו בנושאי קורונה כלליים, ו-8% מהתלונות עסקו במצלמות, באמצעי קצה ובלמידה מרחוק. כזכור, עם תחילת הלמידה מרחוק נרשם מחסור אדיר במחשבים בקרב התלמידים - אשר עדיין קיים בחלקו. 4% מהתלונות נגעו לבחינות הבגרות.
רבע מ-12,819 בקשות המידע שהגיעו למשרד החינוך נגעו למתווים של החזרה ללימודים, עוד 19% נגעו לנושאי קורונה כלליים ו-16% מהפניות עסקו במצלמות ובאמצעי קצה. 11% מהפניות נגעו לחינוך המיוחד, שבמשך חלק מהזמן סגר גם הוא את שעריו - מה שהפך את ההורים לחסרי אונים. כמו כן, 5% מהפניות נגעו לתשלומי הורים - נזכיר כי משרד החינוך הודיע כי כספים שלא ינוצלו בידי בתי הספר, הגנים והצהרונים (למשל בנושא הזנה וטיולים), אמורים לחזור להורים.
כך מתגבשים המתווים
הבלבול בקרב ההורים מהמתווים השונים מובן. מנהלי בתי הספר וראשי אגפי החינוך ברשויות המקומיות כבר מתורגלים: בכל פעם שהממשלה החליטה על חזרה ללימודים, התחילו להגיע המסמכים ובהם עשרות עמודים שפירטו איך, בצורה מדויקת, צריכה החזרה לצאת לפועל. מאחורי המתווים האלה עומדים עובדים במשרד החינוך, שמשקיעים שעות רבות בניסיון לחשוב על כל פרט ולעמוד בדרישות הממשלה.
"יש המון סוגים של מתווים: פדגוגיים שמסדירים את הפן הלימודי, וכן מתווים של אורחות חיים - איך נכון וצריך להתנהג", מסביר שאלתיאל רם, מנהל אגף היערכות לשעת חירום במשרד החינוך. "צריך לכתוב אותם באופן ייחודי לגני ילדים, לבתי ספר, לחינוך חרדי, לישיבות תיכוניות, לבתי ספר של נוער בסיכון, לחינוך בלתי פורמלי ועוד - כבר קשה לזכור כמה מסמכים יצאו מכאן".
יצוין כי על משרד החינוך נמתחה לא פעם ביקורת קשה בעניין המתווים, בטענה שאינם אפשריים. "המתווים הם נגזרת של החלטות הממשלה והקבינט", מדגיש רם, "הכל מגיע ממשרד הבריאות, כל פסיק וכל מילה, הם אלה שקובעים בדיוק כמה תלמידים ילמדו בכל כיתה וכמה מורים יכולים ללמד כל קבוצה. תפקידנו - להוריד את זה לרמת השטח. נותנים לזה פרשנות לאדם הסביר, למנהל מוסד החינוך או להורים ולרשויות מקומיות".
כמה אנשים שותפים בכל מתווה?
"זה כולל עשרות גורמים. גם פיקוד העורף, הרשויות המקומיות והנהגת ההורים שותפים לעבודה. יש מתווים ששותפים להם 30 אנשים שונים כי צריך לתפור הכל ביסודיות. אנחנו משתדלים להפיץ את המתווים כמה שיותר מהר כדי שלא יגיעו ברגע האחרון, ולעיתים אף לא מחכים לחתימה הסופית של הקבינט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו