במבחן: שנה לסגר הראשון במערכת החינוך

שנה לסגר הראשון במערכת החינוך - ואנשי משרד החינוך עומדים למבחן הביקורת. במשרד החינוך צמצמו בבת אחת שנים של פערים טכנולוגיים, אבל לא מצליחים לתת מענה רגשי מקיף לכל התלמידים שחווים דיכאון וחרדה. המורים והמנהלים קיבלו אמנם גמישות ניהולית – אך לרשויות המקומיות אין סמכויות על החינוך בעריהן. כל אלה הם רק קצה המזלג של השיעור החשוב של מקבלי ההחלטות בתחום, שיצטרכו להפיק לקחים. 

היעדר מענה רגשי

ירדן מנדלסון, פסיכולוגית קלינית, מנהלת מערך השירות הציבורי בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל:

"שנה שתלמידי ישראל לא לומדים באופן סדיר בבתי הספר. רבים חושבים על הפער הלימודי, אבל לא מספיק חושבים על ההשלכות הנפשיות על הילדים שלנו. דיברנו קצת על בני הנוער, שבתקופה הכי קריטית בחייהם נלקחו מהם החברים שלהם, קבוצת השווים שלהם, האלמנט הקריטי ביותר בהתפתחות שלהם. אבל לא דיברנו מספיק על ילדי הגנים שחווים טלטלות שוב ושוב, שהשגרה שלהם מופרעת שוב ושוב ללא תיווך מספק. לא דיברנו מספיק על ילדי היסודי שלומדים בשנים הללו לייצר קשרים משמעותיים ולצלוח אתגרים חברתיים.

"כל הדברים הללו קרו במשמרת שלנו ולא השקענו בהם מספיק מחשבה. לא נתנו לילדים, להורים ולצוותים החינוכיים את הכלים להתמודד עם זה.

"לא ייצרנו פתרונות שמאפשרים להמשיך את הלמידה הלא־פורמלית והכל כך חיונית הזו. לא שמרנו על הנפש שלהם. ולתוך כל זה נוסיף את המחסור העמוק באנשי המקצוע שיכולים ללוות את הילדים ואת המבוגרים בעת הזו.

"אין מספיק פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר. אין מספיק (וכמעט אין בכלל) פסיכולוגים התפתחותיים במעונות היום ובגנים. אין מספיק פסיכולוגים קליניים בשירותי בריאות הנפש הציבוריים. ממשלת ישראל כשלה במניעת הבעיה ועוד יותר כשלה במתן כלים לפתרון ועזרה מרגע שנוצרה. עכשיו, צריך לתקן. צריך להזרים משאבים וכוח אדם מיומן מיידית, אחרת נתמודד עם ההשלכות הנפשיות זמן רב אחרי שהקורונה הפיזית תיעלם".

צפוף בכיתה

פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג, האוניברסיטה העברית והדסה. יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור לשעבר:

"צפיפות גבוהה היא גורם סיכון להדבקה במחלות מידבקות, בפרט במערכת החינוך, לא רק במגיפות אלא גם בתחלואה שכיחה דוגמת שפעת, חצבת, מחלות שלשולים וכינמת. צפיפות גבוהה במערכת החינוך פוגעת לא רק בבריאות אלא גם בהתפתחות החינוכית של הילדים וביכולת לתת לכל ילד מענה מיטבי. עוד לפני התפשטות הקורונה בישראל, בתי הספר בישראל היו מהצפופים ביותר במדינות המערב, במיוחד בחינוך הממלכתי ובמגזר הערבי. למרות שהכתובת היתה על הקיר, לא ניתנה השקעה מספקת לבניית כיתות חדשות ולפתרונות נוספים. 

"לפני שנה, בתחילת משבר הקורונה, קראנו באיגוד רופאי בריאות הציבור להתמודדות עם משבר הקורונה בראייה ארוכה ולא קצרת טווח, תוך השקעה בפתרונות בני קיימא ולא ב'פלסטרים'. היתה כאן הזדמנות פז שפוספסה לשינוי במערכת החינוך שיאפשר לימודים בטוחים גם בתקופה הקורונה וגם אחריה. בגלל הצפיפות במערכת החינוך, וחוסר הגמישות והיצירתיות של מקבלי ההחלטות, הילדים שלנו היו בשנה האחרונה דגים באקווריום הזום ועכשיו הם חוזרים להיות סרדינים בכיתות תוך פגיעה בבריאותם ובחינוכם. נדרשת תוכנית לאומית להקטנת הצפיפות במערכת החינוך באמצעות שינויים תשתיתיים וארגוניים. מצד אחד, השקעה כלכלית ותשתיתית בדגש על צמצום פערים ותכנון ארוך טווח. מצד שני, שינויים ארגוניים יצירתיים: הרחבת שעות הפעילות, שימוש מושכל בשטחים הפתוחים ואף מחוץ לבתי הספר, כולל במרחב הדיגיטלי, והרחבת הגמישות והסמכות של המנהלים בשטח". 

אין סמכויות לרשויות

מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י לצמצום פערים חברתיים ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך:

"מבלי להקל ראש במגיפה, אין ספק בליבי שהיתה כאן שורה של כשלים שהובילו לתוצאות לא טובות. בין פתיחה מלאה של מערכת החינוך לבין סגירה כמעט מוחלטת כפי שחווינו - יש הרבה  אפשרויות ביניים. המוח היהודי יכול היה לבוא עם שורה של מהלכים יצירתיים כמו לימודים בקפסולות בשטח פתוח, מדיניות דיפרנציאלית ופתיחת המסגרות בערים ירוקות, מתן סיוע ממוקד לאותם אזורים אדומים כך שהפתיחה בהם תתאפשר גם היא.

"מעל הכל, בולטת לאורך המשבר ההתעקשות של הממשלה שלא לשחרר כוח וסמכויות לשטח, לרשויות המקומיות, לאותם אלו שמכירים את השטח יותר טוב מכל שר שיושב בירושלים. ראשי הרשויות יודעים את מצב התחלואה ביישוביהם, הם יכולים להביא לפתיחה אחראית ודיפרנציאלית, כולל לחלוקה פנימית בין שכונות עם תחלואה נמוכה לכאלו עם תחלואה גבוהה יותר. קבלת ההחלטות בכל הקשור למערכת החינוך לא יכולה להיות מופרדת מהקונטקסט הרחב יותר של קבלת החלטות מזגזגת, לא ברורה, כזו שנדמה לעיתים שלא ממש סופרת את האינטרסים הבריאותיים והחינוכיים אלא יותר את האינטרס הפוליטי. החמור מכל מבחינתי הוא מצבם הנפשי של אותם מאות אלפי ילדים - זה מטריד אותי הרבה יותר מהחומר שהפסידו במתמטיקה או באנגלית. ילדים שכל שגרת חייהם שובשה, שלא פגשו חברים לאורך השנה".

צמצום פער טכנולוגי

עמית אדרי, מנכ"ל משרד החינוך: "המהלך הראשון שביצענו התמקד בהפקת לקחים ובמיפוי הפערים שצברה מערכת החינוך לאורך הקורונה. הפער הטכנולוגי היה מהבולטים שמהם סבלה המערכת. הוא לא היה תולדה של הקורונה. הוא נצבר שנה אחר שנה, לאורך עשור ואף יותר מכך.

"הצורך בשילוב טכנולוגיות חדשניות היה ידוע לכל, אך לצידו עמדו אתגרים גדולים ונוספים שלא היה אפשר להתעלם מהם. הזמן הדוחק ופניהם של עשרות אלפי תלמידים שידם אינה משגת. אלה לא יכלו  לקחת חלק פעיל בתהליך הלמידה, מאחר שהיו ללא מחשבים.

"גיבשנו תוכנית לאומית רחבת היקף - 'הכיתה הדיגיטלית', ובמסגרתה רכשנו 150 אלף מחשבים עם חבילת תקשורת. בתוך שלושה חודשים חילקנו אותם לתלמידים שידם אינה משגת. מדובר במהלך חסר תקדים שבתוך זמן קצר צמצם פער של עשור. יתרה מכך, הוא הוכיח שמערכת החינוך עמדה בחובתה לממש את העיקרון המכונן והחשוב של מתן הזדמנות שווה לכל תלמידה ותלמיד.

"דאגנו לרכישת 65 אלף טלפונים כשרים לתלמידי החברה החרדית וכן לשדרוג התשתיות הטכנולוגיות ב־4,600 מוסדות חינוך. הכשרנו קרוב ל־200 אלף עובדי הוראה בתחום הלמידה מרחוק והמענים הרגשיים והעשרנו את מאגר התוכן דיגיטלי, בין היתר, יחד עם ישראל דיגיטלית".

גמישות ניהולית

ד"ר מיכל טביביאן־מזרחי, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך:

"הקורונה אפשרה לנו ליצור התאמות רבות למציאות המשתנה, ובהן הטמעה של מדיניות הגמישות הניהולית והפדגוגית. המשרד פועל להעביר יותר סמכויות ומשאבים למנהלים, מתוך תפיסה שהם מחוללי השינוי החינוכי. 

"גמישות זו באה לידי ביטוי בשעות הלימוד של בתי הספר. היא אפשרה למנהלי בתי הספר לבנות את מערכת השעות השבועית בהתאם לצרכים של צוות החינוך והתלמידים שלו. היא זימנה את האפשרות לשילוב ספרות ותנ"ך, היסטוריה ואזרחות. הוטמעה גמישות במתכונת הלימוד שאפשרה לבתי הספר לתכנן את שבוע הלימודים בהתאם למרחבים הפיזיים והמשאבים העומדים לרשותם (בכיתה, בפארק, בספרייה או במוזיאון). הקצינו לבתי הספר תוספת של 13 אלף משרות, ובעזרתן הורחבו משרות קיימות של מורים.

"בנוסף, הטמענו גמישות גם במודל הלמידה. המורים עברו ללמד באופן פרטני או קבוצתי, עם משימות מקוונות ולא מקוונות, ואף לקבוע למידה משולבת באמצעות פתיחת מצלמה בכיתה.

"בימים אלה פועלת ועדה במשרד שדנה במרחב הסמכויות והתקציבים הנוספים שיועברו אל בתי הספר בשנת הלימודים הבאה ולאחריה. עם הגשת המלצותיה, הן תפורסמנה באופן מסודר לציבור".

צמצום פערי לימוד

סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, אינה זלצמן: "לאורך הקורונה הפערים הלימודיים העמיקו, והורחבו הקשיים הרגשיים של התלמידים. צמצום הפערים הוא הכלי המרכזי ביותר שבאמצעותו שואפת מערכת החינוך לייצר את המוביליות החברתית. מדי יום ובכל שעה אנו בוחנים כיצד נצליח להבטיח שכל תלמידה ותלמיד הנכנסים בשערי המערכת יקבלו הזדמנות שווה.

"בתום עבודה מעמיקה וממושכת, יצרנו את 'התוכנית הלאומית לצמצום פערים בחינוך'. היא כוללת ארבעה שלבים מרכזיים, והראשון שבהם יחל בחודש יולי הקרוב. נדאג שלכל אורכו יושלמו לתלמידים הפערים הלימודיים שצברו במקצועות שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים.

"לצד כל אלו, נשלב פעילויות מחוץ למסגרות החינוך ופעילויות העשרה והפגה כדי לצמצם את הפערים הרגשיים והחברתיים. התוכנית מיועדת לילדי הגנים ולתלמידי א'-י"א, וכל מורה אשר יבחר לקחת בה חלק, יקבל על כך תוספת שכר.

"נתמקד גם במענים שיש לתת לתלמידים המצויים במעבר שבין כיתה ו' לכיתה ז' ובין כיתה ט' לכיתה י'. אלה יוכלו להשתלב במכינות קיץ, שאף הן יתמקדו בהשלמת הפערים במקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, וכן במתן מענים רגשיים. המטרה היא לפרוס רשת רחבה של מענים שיצליחו להעניק לתלמידי ישראל את האפשרות לממש את מיטב הכישורים הטמונים בכל אחת ואחד מהם, ובתוך כך להבטיח את תנועת המוביליות החברתית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו