בין מי שנפגעו באופן משמעותי מתקופת הקורונה מצויים התלמידים שלומדים כעת בכיתה ב'. זה התחיל עוד בגן חובה, כשההכנה לכיתה א' בגנים נפגעה, ונמשך כשעלו לכיתה א' בשנת תשפ"א, אז התבצעה מרבית הלמידה מהבית, באמצעות הזום.
כדי לקבל מושג על היקף הפגיעה בתלמידי שכבה זו, ביקשנו מכמה הורים לבדוק כיצד ילדיהם מתמודדים עם הכתבה של עשר מילים בסיסיות בעברית. המילים שנבחרו: שולחן, ספרייה, מגבת, שרוך, עיתון, אוכל, קערה, כובע, מספריים ואבטיח.
עד מהרה התברר: אף אחד מהילדים לא הצליח לכתוב נכון את כל המילים. אמנם טעויות כתיב קורות גם בקרב מבוגרים, אולם לטענת אנשי חינוך, מדובר ביותר מדי טעויות אצל יותר מדי ילדים.
"ילד בכיתה ב' אמור לדעת לכתוב את המילים הללו בלי שגיאות כתיב", אומרת מחנכת כיתה ב'. "הם אמורים לדעת שעיתון נכתב ב־ע', הם גם לומדים משפחות של מילים, ולכן ברוב המילים אין סיבה שתהיה טעות.
יתרה מזאת, תלמידים בשלב הזה אמורים לקרוא משפטים וטקסטים שלמים, ואפילו לכתוב סיפור קצר. בגלל הקורונה כבר אין את הציפייה הזאת, אבל בהחלט כן מצפים שיידעו לכתוב מילים בסיסיות".
נציין כי המבדק אינו בגדר מחקר וברור שישנם תלמידים שרמתם גבוהה, אבל הורים ומורים מעידים במשך תקופה ממושכת על קושי בסיסי בהכרת אותיות, בניקוד וכיוצא בזאת. "אין ספק שביחס לכיתות ב' בשנים קודמות רואים פיגור בלימודים, אין מספיק שעות עברית ולא מצליחים להדביק את הפער", מוסיפה המחנכת. "רק מורים מאוד אסרטיביים דורשים קצב יותר מתקדם - אבל זה חייב להיעשות עם הירתמות של ההורים שיישבו על זה עם הילדים בבית, אחרת שום דבר לא יעזור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו