למרות הבטחות רה"מ ושר הבריאות: הדרך לקיצור הבידוד ארוכה

משרדי הבריאות והחינוך לא פועלים בשקיפות • המשאבים לא מספקים • ורק כיתות בודדות משתתפות בפיילוט • "לא יצליחו לעמוד בבדיקות PCR בסדר גודל כזה", אומר מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

הפיילוט כשל, לפחות באופן חלקי (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) , צילום: אורן בן חקון

בלי פיילוט רחב, בלי משאבים מספקים לבדיקות ועם חוסר שקיפות בנתונים - ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ מבטיחים קיצור בידוד לתלמידים - אך הדרך לשם עוד ארוכה.

דבריו של ראש הממשלה נפתלי בנט, על ביטול ימי הבידוד לתלמידים כך שימשיכו להגיע לבתי הספר גם במקרה של גילוי חולה מאומת בכיתה, נראו אתמול אופטימיים מדי. מודל הכיתה הירוקה, שזכה להצלחה עצומה בבית החולים שיבא, שם פותח - פשוט מתרסק בגרסה של מערכת החינוך.

בעיות המתווה, יהושע יוסף

"משרד הבריאות מפחד מהפיילוט ושתלמידים שנחשפו לחולה מאומת לא ייכנסו לבידוד", אומר בכיר במערכת הבריאות. "מדובר בפחד בלי סיבה מהותית, הם פועלים על סמך תחושות בטן, לא דברים קונקרטיים". לדבריו, אף שהם תמכו בתוכנית, בשטח משרד הבריאות גורר רגליים: "הם לא מממשים את מה שהבטיחו - להשאיר תלמידים בכיתות - ונראה שהם עושים את זה קצת בכוונה. הם לא ביצעו שום היערכות כדי שזה יצליח".

מודל הכיתה הירוקה אמור לפעול בבית ספר שבו התגלה חולה מאומת. על פיו, התלמיד המאומת נכנס לבידוד, ואילו יתר התלמידים בכיתה ממשיכים ללמוד כרגיל בבית הספר, אך עוברים בדיקות קורונה מדי יום לאורך שבעה ימים.

מתווה הכיתה הירוקה, מארק ישראל סאלם

המודל המורכב הזה מביא לפתחם של משרדי הבריאות והחינוך אינספור בעיות. הבעיות הראשונות הן לוחות הזמנים והמחסור בנתונים: תחילה, ההחלטה שמתכוונים לקבל נבדקה על מספר מצומצם של בתי ספר. פיילוט הכיתה הירוקה פועל עד כה בשבע כיתות משלושה בתי ספר בלבד, שנמצאים במועצה האזורית נחל שורק. כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", בשל מספר רב של תלמידים שנמצאו מאומתים, נאלצו חלק מהתלמידים שהשתתפו בתוכנית לעבור ללמידה מרחוק. כלומר, לפחות בחלקו - הפיילוט נכשל. מחר צפוי להתרחב הפיילוט לארבעה בתי ספר נוספים בחברה הערבית (עשר כיתות לימוד). על פי התוכנית המקורית, רק באמצע חודש אוקטובר צפוי הפיילוט לכלול 200 כיתות לימוד בכל מערכת החינוך.

אתמול נרשמו כבר יותר מ־154 אלף תלמידים שלא הגיעו לבתי הספר ולגנים. מדובר בכ־42 אלף תלמידים חולי קורונה פעילים, ויותר מ־111 אלף תלמידים שנמצאים בבידוד.

הבעיה השנייה במודל היא המספר חסר התקדים של הבדיקות שצריך לבצע. אם, למשל, תלמיד חולה ועובר לבידוד, שאר התלמידים צריכים לעבור ביום הראשון בדיקת PCR. זמן הפענוח שלה יכול לנוע בין 12 שעות, כשאין עומסים, לבין 30 ואפילו 48 שעות, כמו בימים האחרונים. הבעיה היא שאין בהכרח מספיק ניידות דיגום ודוגמים, שיכולים להגיע לכל כיתה שהתגלה בה תלמיד חולה קורונה. בהנחה שהבדיקה הראשונה נעשתה ועברה בהצלחה, במשך חמישה ימים נוספים יצטרכו התלמידים לעבור בדיקת אנטיגן מהירה מדי יום. כרגע, מי שאמורים לדגום את התלמידים הם נאמני הקורונה - אך אלה יתחילו את עבודתם רק בתחילת חודש אוקטובר. בה בעת, גם הבדיקה ביום השביעי צריכה להיות בדיקת PCR.

"מספר תלמידים עצום"

"כמו שזה נראה, לא יעמדו בבדיקות PCR בסדר גודל כזה במערכת החינוך", אומר עמית אדרי, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר. "זה בלתי אפשרי לדגום מספר עצום כל כך של תלמידים בבדיקות PCR. בקצב הזה, תלמידים יקבלו את הבדיקות אחרי שלושה ימים. להערכתי, האמת היא שלא ניתן יהיה לעשות את זה בפועל".

עמית אדרי, גדעון מרקוביץ'

לדברי מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, צריכים לקצר את ימי הבידוד כבר עכשיו על סמך בדיקות מהירות: "מדברים על פיילוט שיגיע לשיא באוקטובר. במצב הנוכחי, ולאור תחילת בלימת הגל הרביעי, בעוד חודש הפיילוט כבר לא יהיה רלוונטי.

צריך להגיע למצב שבו כבר עכשיו תלמידים שנחשפו לחולה בכיתה יוצאים לבידוד של יום אחד, עושים בבית בדיקות מהירות וחוזרים למחרת לכיתה. זה זול, מהיר ואפקטיבי".
הבעיה השלישית היא חוסר השקיפות של משרדי הבריאות והחינוך. כבר תקופה משרד הבריאות מסרב לומר בכמה צוותים, ניידות או דוגמים הוא יעשה שימוש במקרה של תוכנית לקיצור ימי הבידוד, לבדיקה של תלמידים במגן חינוך ולהתחסנות של תלמידים. לזה מצטרפת העובדה שכבר זמן רב משרד החינוך לא מפרסם את הנתונים ממרכז השליטה והבקרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר