מנהלי בתי הספר חוששים: "יפעילו לחץ לטובת כיתות ללא מחוסנים"

ההחלטה של רה"מ נפתלי בנט, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ושר הבריאות ניצן הורוביץ - שלפיה בכיתות ח'-י"ב בערים אדומות הלימודים יתקיימו מרחוק (בזום) אם אין 70% ומעלה תלמידים מחוסנים - כבר יוצרת סערה.

הסיבה: חשש של מורים ומנהלים שהורי התלמידים יפעילו עליהם לחץ ליצור כיתות של תלמידים שמרביתם מחוסנים כדי שהלמידה תישאר למידה פרונטלית (אם 70% מתלמידי הכיתה מחוסנים).
נוסף על כך, ההחלטה עלולה ליצור מאבקים ולחץ חברתי אדיר כלפי הורים שמסרבים לחסן את ילדיהם וגם כלפי התלמידים עצמם - והאשמתם שבשל סירובם להתחסן לא מתקיימים לימודים בבית הספר.

"לחץ להעברת תלמידים"

כך למשל יכול להיווצר התרחיש הבא: בית ספר באשדוד (עיר אדומה) שיש בו שלוש כיתות י"א - בכיתה אחת יש 80% תלמידים מחוסנים ולכן היא לומדת רגיל, בשתי הכיתות הנותרות יש 62% תלמידים מחוסנים ו־50% תלמידים שהתחסנו. במקרה כזה מנהלים חוששים שהורי התלמידים שכן התחסנו ילחצו עליהם להעביר תלמידים מכיתה לכיתה, כך שתיווצר עוד כיתה של תלמידים עם רף חיסון שמאפשר חזרה ללימודים.

"המתווה החדש מכניס את בית הספר לתוך המריבות בין מתנגדי החיסון לבין המחוסנים שרוצים שהלימודים הפרונטליים יחזרו וכעת תלויים גם במי שלא התחסנו", אומרת מנהלת בית ספר בדרום הארץ. לדבריה, "החשש הוא שאנחנו נצטרך לעמוד מול הורים שכבר רוצים לפרק את הכיתות הקיימות, שנבנו אחרי חשיבה מרובה, ולהקים כיתות למחוסנים וכיתות ללא מחוסנים".

לדבריה מדובר בצעד לא חינוכי: "זה ייצור מעמדות ויביא לפערים לימודיים, רגשיים וחברתיים. בתוך המרקם החברתי בכיתה נראה לחצים קשים מצד תלמידים שרוצים לחזור לכיתות, על חבריהם שלא התחסנו. זה עלול להגיע להצקות, לחרם חברתי על תלמידים שלא ירצו להתחסן ולמצוקה של תלמיד שנקרע בין ההורים לבין הכיתה".

עוד הוסיפה כי "גם אם כיתה מגיעה לרף של 70% מתחסנים, מה קורה אם בזמן ההקבצות או המגמות הקבוצה הלומדת לא מגיעה לרף ה־70%? מה עושים? נשלח את הילדים הביתה?".

שיעור מחוסנים נמוך

יצוין כי רף ההתחסנות שעליו הוחלט כולל תלמידים מחוסנים, מחלימים ובעלי תוצאת בדיקה סרולוגית (נוגדנים) חיובית.

אלא שלמרות זאת, אחוזי התלמידים המחוסנים - שנקראים גם "פטורי בידוד" - נמוך. כך למשל, אחוז התלמידים המחוסנים בכיתות ז'-ט' עומד על 36% בלבד, ואילו אחוז התלמידים המחוסנים בכיתות י'-י"ב עומד על 62%.

בפועל אחוז המתחסנים נמוך יותר מהסיבה שמצבת התלמידים עדיין לא מעודכנת במלואה - חלק מהתלמידים שרשומים כמחוסנים הם תלמידי י"ב שסיימו את לימודיהם מאז. יתרה מכך, רשימת הערים האדומות הולכת ומתארכת, ובין הערים האדומות נמצאות גם כמה מהערים הגדולות בישראל כמו אשדוד, פתח תקווה, ראשון לציון, ועוד.

"אני חושש שהמתווה בערים האדומות אינו שלם, ושיש בו פרצות וכל כך הרבה שאלות מורכבות וקשות להתנהלות ביום־יום", אומר מנהל בית ספר ותיק. "אני חושש ממצב שבו כיתות מצטיינות, עם אוכלוסייה חזקה יותר, יגיעו לבית הספר בזכות אחוזי התחסנות גבוהים, ולעומתן תלמידים חלשים לא יוכלו להגיע, וזה יוסיף חטא על פשע. אני בעד לפתוח את שנת הלימודים ב־1 בספטמבר, אבל המתווה צריך להיות מהודק יותר, כך שבאמת יאפשר שגרה בזמן קורונה ולא ריבוי של הגבלות ללא אחיזה בשטח".

מנכ"לית משרד החינוך לשעבר רונית תירוש הביעה דעה חריפה אף יותר ואמרה שלשום ל"ישראל היום" כי לדעתה תלמידים שאינם מחוסנים לא צריכים להגיע לבית ספר. "בעיניי, הכנסת תלמידים לא מחוסנים לכיתה היא הפקרה של התלמידים שכן התחסנו והעמדתם בסכנה. אני חושבת שצריך להשאיר תלמידים שאינם מתחסנים ללמוד מהבית".

בעיית הנאמנות

סוגיה נוספת במתווה של משרד החינוך שעדיין לא ברור כיצד תיושם בפועל היא מינוי של "נאמני קורונה" (שבין השאר תפקידם יהיה לדגום את הילדים בבדיקות אנטיגן במסגרת תוכנית "הכיתה הירוקה") בכל אחד מ־5,000 בתי הספר. רה"מ אמנם אישר השבוע סכום של 90 מיליון שקלים למשך שלושה חודשים לצורך זה (המשמעות היא שאם נדרשים כ־5,000 נאמני קורונה, שכרם יהיה 6,000 שקל בכל אחד משלושת החודשים), אך עדיין לא ידוע מי אמור להוציא קול קורא לגיוסם ומה יהיו הדרישות מהם.

יודגש כי הכנסת עובדים חיצוניים אל בתי הספר היא נושא מורכב מאוד - כל אדם כזה יצטרך לעבור בדיקה על ידי האגף לביטחון במשרד החינוך כדי לוודא שאין לו עבר פלילי או תיקים פתוחים על עבירות מין כלפי ילדים, אלימות או סמים.