ההתרסקות בממוצע ציוני התלמידים: כך נוכל לפתור את המשבר

"אם משרד החינוך וממשלת ישראל חפצים באמת לקדם את תחומי המתמטיקה והמדעים - שבלעדיהם לא נחזה בעתיד בפיתוחן של מערכות נשק מתוחכמות שעמדו לצדנו במלחמה - יש לאמץ מודל לפיו מקצועות מורכבים כאלו נלמדים בכיתות קטנות עם שני מורים לפחות", אומר פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. בדבריו התייחס פרופ' אופטלקה לנתוני מבחן TIMSS שהתפרסמו אתמול (רביעי) ומצביעים על שפל בהישגי תלמידי שכבת ח' במתמטיקה ומדעים.
לדבריו, תלמידים מתקשים זקוקים להוראה פרטנית בבית הספר, ובתמיכה מקצועית ורגשית מצד המורה באופן אישי.

אבל כל זה עולה כסף, והתקציבים למטרה חשובה זו מקוצצים שנה אחר שנה: "מועצה לאומית לחינוך, כהצעת משרד החינוך, מחייבת עובדים בעלי כישורים משמעותיים בהוראת המדעים והמתמטיקה", מסביר אופלטקה, "ואלה, כידוע, אינם מגיעים בהמוניהם למערכת החינוך המוכה והחבולה".

כאמור, אתמול פורסמו הנתונים לפיהם אחד מכל חמישה תלמידים סווג לרמה שמתחת לסף. מדובר בירידה משמעותית חדה של 32 נקודות בהישגים בקרב תלמידי ח' במתמטיקה ובמדעים. ישראל נמצאת כעת בתוצאה הכי נמוכה שלה משנת 2007, כלומר מזה 17 שנים. במתמטיקה היא ירדה מהמקום ה- 9 למקום ה-23, ובמדעים הידרדרה למקום ה-25. הירידות הללו הן מהחדות שנרשמו בקרב מדינות ה-OECD.

לדברי פרופ' יזהר אופלטקה, "בלי גיוסם של מורים איכותיים, הנהנים משכר גבוה ומסטטוס מקצועי יוקרתי במדינה כבר בכיתות הגיל הרך - הצעותיו של משרד החינוך לשיפור המצב תשארנה על הנייר בלבד. מערכות טכנולוגיות לקידום ההוראה והלמידה אינן אפקטיביות בלי מורים איכותיים היודעים להשתמש במערכות הללו ולחברן לתכני הלימודים המורכבים".

שר החינוך יואב קיש הבטיח כי יביא למערכת מיליארד שקלים, אך טען שיעשה זאת לאחר שהמלחמה תסתיים והוא אינו יודע מתי זה יקרה. אופטלקה מוסיף: "קשה להאמין שמישהו הבקיא בנעשה בתקציב החינוך במדינה מופתע מהנתונים הדרמטיים שהגיעו מהמבחן הבינלאומי. כבר שנים רבות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, משרד החינוך מעביר תקציבי ענק לרשתות החינוך החרדיות. הן לא מלמדות מקצועות אלו במערכת החינוך לבנים, והכסף מגיע בסופו של דבר מתקציבי החינוך הממלכתי המיועדים לגיוסם של מורים איכותיים ולאימוצן של תכניות יקרות המבוססות על למידה בכיתות קטנות. האם מישהו סבור שניתן לקדם את הישגי התלמידים כאשר המחסור העצום במורים מוביל לכך שמנהלים נאלצים לגייס מורים למתמטיקה שלא למדו מתמטיקה?"

"לטעמי הסיבה המרכזית לממצאים היא הירידה ברמת הבנת הנקרא ובכישורים האקדמיים בקרב התלמידים", מצביעה ד״ר יותם ציפר ברגר, ראש החוג לביולוגיה וטבע במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, על בעיה נוספת. "במשך השנים התלמידים פשוט לא מבינים את השאלות ולכן מתקשים בפתרון בעיות. נוסף על כך, הקורונה והמלחמות הובילו לפגיעה בהוראת המדעים. ימי הסגר הרבים מנעו מהתלמידים לעבוד במעבדות ולצאת לסיורים שממחישים תופעות טבע. בשנים האחרונות יש ירידה בכוח הוראה מיומן, עקב פרישה לגמלאות של מורים ותיקים ומקצועיים ומחסור בכוח אדם צעיר ומיומן שישלים את החסר"