אחד מכל חמישה תלמידים נמצא מתחת לממוצע הציונים בהישגים בקרב תלמידי ח' במתמטיקה ובמדעים – כך עולה נתוני מחקר בין לאומי (TIMSS) שמתפרסמים היום (רביעי). במתמטיקה ישראל ירדה מהמקום ה-9 למקום ה-23 ובמדעים הידרדרה למקום ה-25. מדובר על התוצאות הנמוכות ביותר שנרשמו בישראל מאז שנת 2007, כלומר מזה 17 שנים. בנוסף מדובר על אחת הירידות הגדולות שנרשמו בקרב מדינות ה- OECD.
לאחר הקורונה, נרשמו הישגים ירודים ברמה העולמית, אך בישראל חלה הידרדרות משמעותית. בישראל, שהפעילה 130 ימי סגר, נרשמה בין השנים 2019 ו-2023 ירידה חדה במיוחד של 32 נקודות בשני המקצועות אצל תלמידי ח'. לעומת זאת, מדינות שנקטו במדיניות מתונה יותר, כמו שבדיה (49 ימי סגר) ואנגליה (64 ימי סגר), נרשמו שיפורים בהישגים - עם עלייה של 15 ו-10 נקודות במתמטיקה בהתאמה.
באשר לתלמידים מצטיינים, רק 8% מכלל התלמידים מצטיינים במתמטיקה ורק 7% במדעים. רק אחד מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין ב-2023, לעומת אחד מכל שבעה תלמידים במחזור הקודם. לצד זה ישנו נתון עגום – שיעור אפסי של תלמידים מצטיינים מהמגזר הערבי.
פערים נרשמו גם בין דוברי העברית לדוברי הערבית. הירידה החדה בהישגים בקרב דוברי עברית (26 נק' במתמטיקה ו-29 נק' במדעים), הייתה מתונה בהשוואה להידרדרות בקרב דוברי ערבית (56 נק' ו-49 נק', בהתאמה).
גידול בפערים נרשם גם בין תלמידים מהמגזר הממלכתי ("חילוני") למגזר הממלכתי דתי שנמצא בעמדת נחיתות. במתמטיקה הציון של תלמידים מהממלכתי היה 516 לעומת 490 בדתי ובמדעים 503 לעומת 474 בהתאמה. במתמטיקה גם התרחב מעט הפער בין בנים לבנות – כאשר הבנים מובילים ב- 15 נקודות.
"הרבה מהידע שצריך אינו נלמד בכיתות",
מבחן טימס מתקיים בכל ארבע שנים ב-44 מדינות ו-3 ישויות חינוך ברחבי העולם. מטרת המבחן להעריך את הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, ואת ההקשר החינוכי של הוראת מקצועות אלו במדינות השונות.
בישראל נערך המחקר בקרב מדגם ארצי מייצג המונה כ-5,200 תלמידים מ-195 בתי ספר. הציבור החרדי ותושבי מזרח ירושלים לא השתתפו במחקר. יש לציין כי המחקר בישראל נערך לפני אירועי שבעה באוקטובר אך תוצאותיו משקפים את פגעי מגיפת הקורונה, אז מוסדות החינוך נסגרו לתקופה ממושכת והתקיים מעבר ללמידה מרחוק.
"ניתן להצביע על משבר חמור בתחום הוראת המדעים: אין מורים. במקום 6 שעות שבועיות לתלמיד בשבוע יש רק 2 שעות שבועיות, וגם לעיתים קרובות מורה מלמד שתי כיתות ביחד, למרות שהתקן הוא 24 תלמידים לשיעור", אמרה בתגובה לפרסום הנתונים פרופ' מיכל ציון, חוקרת הוראת המדעים והוראת ולמידת חקר מהפקולטה לחינוך של אוני בר-אילן.
לדבריה, בעקבות המחסור החמור בצוותי הוראה, המורים חווים עומס, לא יכולים לצאת להשתלמויות ובעקבות השחיקה בורחים מהמערכת. "בנוסף לכך, מבחן טימס דורש אוריינות קריאה וכתיבה ברמות מאד גבוהות: שאלות אמריקניות, בהן צריך להבין את השאלה ושאלות פתוחות שצריך לדעת לנסח תשובה. אוריינות הכתיבה והקריאה בישראל בבעיה קשה וגם זה מקרין על המבחנים במתמטיקה ומדעים".
"צריכים לדאוג למורים למדעים"
נקודה נוספת שמציינת פרופ' ציון היא שתוכנית הלימודים בישראל לא תמיד מותאמת למבחני טימס. "הרבה מהידע שצריך אינו נלמד בכיתות", אומרת פרופ' ציון, "אך יחד עם זה, זה לא אומר שזה לגמרי לא בסדר, משום שידע הוא לא המרכיב החשוב. יותר חשוב ללמד לחשוב, להיות יצירתי וסקרן".
למרות שישראל נמצאת במקום הראשון בתחום החקר הפתוח, שם התלמידים מתנסים בחשיבה יצירתית, ומיומנויות נוספות החשובות למאה ה-21. "מבחני טימס הם לא חזית הכל", אומרת פרופ' ציון. "ישראל היא מעצמת הייטק בזכות פיתוח מיומנויות של יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא, ולכן מה שאנחנו צריכים זה להמשיך בקו זה ולדאוג שיהיו מורים למדעים על ידי העלאת המשכורות באופן דרמטי", מסכמת פרופ' ציון.
חשוב להבין, הכישלון הוא לא רק של התלמידים – הוא נעוץ בהחלטות של משרד החינוך שבוחר איזה חומר ללמד, איך ללמד והאם להתמקד בלמידה של חישובים פשוטים או ללמד מיומנויות שמאפשרות לפתור כל תרגיל ולא רק רגיל ספציפי שנלמד בכיתה. המבחנים הבינלאומיים לא בודקים רק ידע אלא אוריינות.
שר החינוך הנוכחי יואב קיש, נכנס לתפקידו בינואר 2023, כאשר המבחנים נערכו בישראל במאי 2023. באחריותו לתת לתלמידים את היכולת לשפר את הישגיהם ולצמצם את הפערים. אלא שהממשלה בה הוא חבר קיצצה בתקציב משרד החינוך ובתוכניות לאומיות. הקיצוץ עוד עתיד ללכת ולגדול לאור השפעותיה הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו