תגלית חדשה שופכת אור על חיי יהודי עיראק ובגדד באמצע המאה ה-19, לפני כמאה ושישים שנה. מדובר במציאת 188 מתוך 200 גיליונות של "דובר-מישרים", דו-שבועון שנכתב בעברית ויצא לאור בבגדאד ברציפות מאביב 1863 ועד אמצע 1871.
חוקרי יהדות בגדד ועיראק כולה ידעו גם בעבר על הדו-שבועון, אולם לא גילו בו עניין מחקרי רב כיוון שהיו ידועים רק 20 גיליונות שנותרו ממנו. אלא שלאחרונה התגלה שעותק כמעט שלם של כל גיליונות העיתון השתמר באוסף פרטי במשך מאה וחמישים שנה ונרכש על ידי אוניברסיטת המבורג בגרמניה.
העותק הנדיר עבר רסטורציה, ועם השלמתה לפני חודשים אחדים, מרכז מורשת יהדות בבל רכש עותק מצולם של העיתון. בעקבות הרכישה יערוך המרכז השקת פרויקט מחקר של גיליונות העיתון ההיסטורי "דובר-מישרים", זאת בכנס ותערוכה שיערכו מחר (ג') במרכז מורשת יהדות בבל, בשיתוף מרכז עזריאלי לחקר ישראל, אוניברסיטת בן גוריון.
לקראת ההשקה ניתן לחשוף את אחת הסוגיות בהן עסק העיתון ושעוררו מחלוקת בתוך הקהילה היהודית בעיר. מדובר בהקמתו של בית ספר בו ילמדו גם לימודים כלליים: שפות ותרבות, וזאת בנוסף ללימודי הקודש הרגילים.
עורך 'דובר מישרים' עצמו, ברוך מזרחי, תמך במפעל והביע את הערכתו על נחישותם של היוזמים שאינם נרתעים ומוכנים לעת עתה, בסיועה של כי"ח, לממן את ההוצאות הכרוכות בהקמת בית הספר.
כך בישר 'דובר' על תחילת פעילות בית הספר:
"להודיע לקוראינו על דבר בית הספר החדש אשר נתייסד בעירנו זאת, הנה הוא הולך וגדל ברבוי נערים ילדים אשר אין בהם מום אשר יושבים אגודות אגודות. אשר למקרא למקרא, ואשר לגמרה [גמרא] גמרה, ואשר לכתיבה ערבית כתיבה ערבית, ואשר לכתיבה צרפית [צרפתית] כתיבה צרפית, ואשר ללשון צרפית לימוד לשון צרפית. ומלכם בראשם החכם הנכבד מורה צדק ומנהיג ח' שלמה נירסון הי"ו [השם ישמרו וינצרו]".
עורך 'דובר' ראה בבית הספר לא רק פרויקט מודרני אלא גם חלק מתהליך צמיחתה של לאומיות יהודית, ולכן הוא הוסיף וציין בכתבה שלו כי "ובטוחים אנחנו באחדותינו, שכן ירבו וכן יפרוצו כל דורשי חברתינו, להגדיל דגל האומה העברייה". קריאה זו מפתיעה מאוד ומלמדת שכבר בשלב מוקדם זה, במקביל להתעוררות חיבת ציון באירופה, נמצאו גם בבגדאד תומכים נלהבים לרעיון הלאומי היהודי.
היוזמים והמובילים של הקמת בית הספר המודרני היו שני מהגרים מאירופה, השען יצחק לוריא והחייט אהרון רוזנפלד, שביקשו להביא לקהילה היהודית בבגדאד את מערכת החינוך שהכירו בארצות אירופה. מאז הקמתו עבר בית הספר המודרני הראשון של יהודי בגדאד תלאות לא מעטות ואף עורר ביקורת קשה מצד אחדים מרבני הקהילה. אבל הוא זכה להישגים מפוארים והוביל תהליך של שינוי בקרב יהודי עיראק.
ערב מלחמת העולם הראשונה כבר פעלו בעיראק 14 בתי ספר מודרניים של חברת כי"ח ובצדם בתי ספר מודרניים נוספים שהקימו הקהילות. יהודי עיראק זכו להשכלה שפתחה בפניהם אופקים תעסוקתיים חדשים הן במסחר הבינלאומי והן במערכת הציבורית והפרטית בעיראק, כפקידי ממשל, כפקידי בנקים וחברות מסחריות וגם כרופאים, רוקחים, עורכי דין, מהנדסים ומנהלי חשבונות. התשתית החינוכית הזו היוותה גורם חשוב בקליטתם הטובה והמהירה באופן יחסי של עולי עיראק בישראל בשנות החמישים.
בגיליונות העיתון שנמצאו כעת ישנן אלפי כתבות המדווחות על חגים, שמחות, עליות לקברי הנביאים וגם על ימי אבל בקהילה, על קשרי מסחר, על נשים עגונות המחפשות את הבעלים שנעלמו ועוד ועוד, והכל בעברית בגדאדית של המאה ה-19. העיתון נמכר בשיטת "שלם כפי יכולתך" ("העשיר לא ירבה - והדל לא ימעיט", נכתב על הגיליונות) וגם נתמך בתרומות ממשפחת ששון בהודו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו